רווית קלוד / צילום: איל יצהר
אישי: בת 46, נשואה ואם לשניים, גרה בהוד השרון
מקצועי: מנכ"לית מרס ריגלי
אני: אקטיבית, אוהבת אתגרים, מונעת מהצלחות, משלבת בין חתירה למצוינות ונחישות לצד אינטליגנציה רגשית, מכירה בערכי בצניעות.
משפחה: הוריו של אבא עלו איתו כתינוק מלוב שנה אחרי קום המדינה, הגיעו לביריה ומשם עברו למושב אלישמע בשרון. הצד של אמא הגיע ב-1951 למגדיאל, היום הוד השרון, והתפרנסו מעבודה בחנות בגדים שפתחו. ההורים נפגשו בתור לקולנוע, התאהבו והתחתנו. אבא היה אזרח עובד צה"ל שהקדיש את חייו לצבא. אמא למדה ציור ועיצוב אופנה, והקדישה את רוב חייה לארבעת הילדים.
ילדות: הוד השרון, ישוב כפרי קטן, בית מחבק ומפנק עם אמא דומיננטית, שנתנה אהבה ותמיכה. רקדתי בלט וג'ז, ורכבתי על סוסים. למדתי בתיכון במגמת שיווק. את פרויקט הגמר שלי עשיתי על שלמה ארצי, שהערצתי, כמותג. תמיד עבדתי - בייביסיטר, קייטנות, שיעורים פרטיים, פקידת קבלה. חלמתי לעשות דברים גדולים.
קריירה: יום אחרי השחרור, שמעתי שמחפשים איש מכירות שטח לקוקה-קולה. נכנסתי לעבודה כנציגת המכירות הכי צעירה בחברה. אחרי שנה, טסתי לחו"ל. כשחזרתי התוודעתי למוצרים שמשווקת דיפלומט. שלחתי להם קורות חיים וחזרו אלי ממחלקת הקוסמטיקה. התחלתי בגיל 22 כמנהלת אזור, אחראית על 70 יועצות יופי, ואחרי חמש שנים התחתנתי, ילדתי את בתי הבכורה והחלטתי להמשיך הלאה.
דני: בעלי, מנהל תפעול בתחום המזון, האיש שלי, החבר הכי טוב שלי והבחירה הכי טובה שעשיתי. נפגשנו כשעבדתי בקוקה-קולה, הוא היה הלקוח הכי גדול שלי, ואחרי שנה התחתנו. הוא עשה המון ויתורים כדי שאוכל לרוץ קדימה, ובלעדיו זה לא היה קורה.
קוסמטיקה: עברתי לבלמון-נורית ואחרי שלוש שנים לאלפא קוסמטיקה, שם עשיתי את המעבר ממכירות לשיווק. למדתי לתואר ראשון במנהל עסקים וניהלתי את המותג של ז'יבנשי, שכלל שיווק, מכירות וסחר. הייתי תקופה קצרה באינדולה ואז פגשתי את נאוה רביד מלוריאל, וזו הייתה נקודת מפנה בקריירה שלי. נפגשנו באירוע חברתי, ובשיחה לא פורמלית היא שאלה אם יעניין אותי להצטרף ללוריאל.
לוריאל: התפתחתי כמנהלת שיווק בחטיבת מוצרי הצריכה של לוריאל ישראל, הקמתי את מחלקת הדיגיטל, וכשהציעו לעשות רילוקיישן לסרביה - נאלצתי לסרב. זה לא נראה לי מקום מתאים למשפחה ולילדים.
ללוריאל לא היה לאן לקדם אותי פה, ועזבתי. ממש קרעתי את עצמי מהחברה. הגעתי לאבוט, כמנהלת יחידה עסקית, כשהתכנון היה להחליף את מנכ"ל החברה. כשזה לא קרה המשכתי הלאה. מוניתי למנכ"לית SC ג'ונסון, מוצרים לטיפוח הבית. הייתי חברת הנהלת אזור אירופה, אבל כשהבנתי שיכולת ההשפעה שלי מוגבלת בגלל הסכם ההפצה עם דנשר, ובמקביל קיבלתי ממרס הצעה שלא יכולתי לסרב לה, עברתי למרס.
מרס: חברת הממתקים והמזון לבעלי חיים הגדולה בעולם, עם מחזור מכירות של מעל 35 מיליארד דולר בשנה, עם מותגים כמו טוויקס, M&M, באונטי ואורביט. מוניתי למנכ"לית, ואני אחראית על השוק הישראלי והפלסטיני, שם אנחנו עובדים עם מפיץ מקומי.
קורונה: המגיפה תפסה אותנו בעיצומו של שינוי ארגוני גלובלי. המשכנו אותו בניהול מרחוק, בתקופה שבה צריך לעבוד קשה יותר על חיבור ויצירת מחויבות לארגון. התהליך היה ארוך, ובמהלכו למדנו על חשיבות הקשר האישי בצוות. עכשיו חזרנו למודל היברידי.
הצרכן הישראלי אכל בקורונה יותר שוקולד, במארזים משפחתיים. דווקא מוצרי הפרימיום צמחו, כפינוק, פיצוי. הצריכה של מזון בע"ח עלתה באופן דרמטי, בגלל הטרנד המטורף של אימוץ בעלי חיים.
סימון מוצרים: לא התרגשנו מהמהלך. המכירות שלנו רק עלו. הצרכנים לא היו מופתעים כמו בסגמנטים אחרים, כי הם יודעים שבשוקולד יש סוכר ושומן.
פנאי: אני עושה ספורט, ויש לי סוסה שקוראים לה מיסס טוויסטר המדהימה. היא נותנת לי איזון לאורח החיים האינטנסיבי שלי. יש בבית גם כלב, ליאו, גולדן רטריבר.
תפיסת עתיד: בשנה וחצי האחרונות העולם הניהולי עבר טרנספורמציה, ולקח את השיח למקום יותר צנוע, בלי בתי מלון מפוצצים ומחלקות ראשונות. אני רוצה לקדם את הפודטק הישראלי ולהוביל ארגונים ואנשים להצלחה.