אבי גולן, מנכ"ל חברת AnyVision / צילום: רותם להב-יח"צ
"אתה מסתכל על קורות חיים ורואה מועמדים שקפצו ארבע-חמש משרות בתוך חמש שנים כי הציעו להם שכר והטבות. היום העובד נמצא אצלי כי הצעתי לו 20% יותר ומחר הוא בחברה אחרת כי הציעו לו פלייסטיישן 5 או הטבות אחרות", כך אומר אבי גולן, מנכ"ל חברת זיהוי הפנים הישראלית אניוויז'ן, בראיון לגלובס.
גולן הפך השבוע לשיחת היום בתעשיית ההייטק בעקבות פוסט ישיר שפרסם בלינקדאין בכותרת "לעצור את הטירוף" (#Stopthemadness). בפוסט קרא גולן לעמיתיו המנכ"לים, במיוחד בענף ההייטק, לעצור את מה שהוא הגדיר כ"טירוף גיוסים" לפני שהבועה תתפוצץ. בפוסט טוען גולן כי העלאות השכר ו"הטבות לא הגיוניות" פוגעת בדור הצעיר של מהנדסים, שאינם לומדים את הבסיס של בניית קריירה, ויגרום בסופו של דבר להעברה של משרות פיתוח לחו"ל.
הפוסט זכה לתמיכה, אך גם לביקורת. המבקרים טענו כי גולן קורא למנכ"לים ליצור התאגדות לא חוקית כדי להוריד את השכר המזנק בתעשיית ההייטק. ביקורת אחרת שנשמעה הייתה כי לאניווז'ן, שהודיעה רק השבוע על קבלת השקעת ענק של 235 מיליון דולר בהובלת סופטבנק, יש מספיק כסף לשלם למהנדסים ושהחברה שפיטרה בזמן הקורונה (וטרם הכהונה של גולן) לא נמצאת במצב להתלונן. בראיון ראשון מאז הפרסום מנסה גולן בשיחה מסן פרנסיסקו לענות למבקרים.
"זה לא הגיוני ואי אפשר יהיה להמשיך ככה, כי פרקטית לוקח בממוצע 18 חודשים עד שהעובד נותן ערך לחברה. באים אלינו מועמדים ואני רואה את קורות החיים עם כל הקפיצות ואתה שואל למה לא נשארת, איפה המודעות לשמירה ובניית ערכים של חברה. צריך לחשוב על דרך להסביר לדור הצעיר שיש דברים שיותר חשובים משכר והטבות".
על ההחלטה לפרסם את הפוסט הוא אומר: "בשיחות שלי עם עמיתים ומשקיעי הון סיכון הבנתי שכולם עסוקים בבעיה, אבל אף אחד לא רוצה לדבר עליה. הבעיה היא לא השכר אלא איך השוק התחרותי משפיע על העובדים שעוברים ממקום למקום ובעצם לא מפתחים את הקריירה שלהם. צריך 15 אלף שעות עבודה להגיע להתמחות בתחום ואם אתה לא מגיע לשם היכולות שלך נשארות רדודות", אומר גולן. "אני נזכר במצב שבו היינו לפני שבועיים, לפני שקיבלנו את ההשקעה, והיו עובדים שהתרכזו בחיפושי עבודה. לא משום שהם לא האמינו בחברה, אלא משום שהציעו להם משרות בחברות אחרות עם שכר יותר גבוה".
"בסוף יגייסו עובדים בהודו או במזרח אירופה"
גיוס עובדים טכנולוגיים היה תמיד משימה קשה לחברות הייטק, אך השנה הזאת הפכה אותה למאתגרת אפילו יותר. גיוסי ההון שוברי השיאים של סטארט-אפים ישראלים הזרימו הרבה כסף לשוק והחברות, שמנסות להקדים את המתחרים עם המוצר לשוק, צמאות למפתחים ומהנדסים, סחורה שגם ככה נמצאת במחסור כרוני בישראל. כל זה יוצר מציאות שיש מי שמתארים אותה כמערב פרוע תעסוקתי, כאשר עובדים, במיוחד בתחומים מבוקשים כמו בינה מלאכותית וסייבר, מקבלים הצעות כל הזמן והמעבידים חייבים להעלות שכר ולהציע הטבות כמו מענקי חתימה בעשרות ומאות אלפי שקלים.
גולן, שמתגורר כבר שני עשורים בעמק הסיליקון, טוען שבעמק התפכחו במידה רבה מתחרות אגרסיבית מדי על טאלנטים. "בזמן שגוגל, פייסבוק, טוויטר ומיקרוסופט גייסו המון עובדים, גם החברות הקטנות הקפיצו את השכר וההטבות, אבל זה נפסק כשהן הבינו שגייסו את הטאלנט הלא נכון, כאלו שקופצים ממקום למקום בגלל שכר, וזה לא האיכות שחיפשו. מה שמפחיד אותי זה כל הקפיצות והמעברים. כשאתה מפתה עובד בשכר גבוה אתה עושה רע גם לו".
את הפוסט של גולן, שחולל את הסערה, בהחלט אפשר להבין כקריאה למעסיקים לשתף פעולה נגד העלאות השכר. בשיחה עם גלובס מכחיש גולן כי זו הייתה הכוונה המקורית שלו. "אני לא באתי מהמקום הזה. זה עיוות של מה שרציתי לכתוב. זאת לא הייתה קריאה להתאגדות, אלא ניסיון לראות איך פותרים את הבעיה של חוסר במשאבים. אם אתה תציע יותר כסף, אז הבא אחריך שיגייס יותר מימון יציע יותר. זה יגיע לתקרה ובסוף חברות יגייסו עובדים בהודו או במזרח אירופה".
אז מה בעצם המנכ"לים בתעשייה יכולים לעשות?
"אין לי פתרון מהותי אבל צריכה להיות הבנה שיש פה בעיה מהותית וצריך לגייס את המוחות בארץ לראות איך פותרים אותה. יש כל מיני פתרונות. למשל כשהייתי בגוגל היינו פונים למועמדים כבר בשנה השנייה ללימודים, מציעים להם תפקידים ומלווים אותם לאורך התהליך. חברות טכנולוגיה גדולות בארה"ב הגדירו תפקידים ספציפיים בתעשייה שיש בהם מחסור, כמו דאטה אנליטיקס, ודיברו עם האוניברסיטאות על פתיחת מסלולים מיוחדים. אם לא נפתח את זה ונבנה יכולות, אז בסופו של דבר הבועה הזאת תתפוצץ".
"קשה לגייס אחרי שאתה מפטר"
התזמון שבו כתב גולן את הפוסט מפתיע יחסית, ימים אחדים אחרי שהחברה שלו, שמפתחת מערכות זיהוי פנים לשימושים אזרחיים וביטחוניים, קיבלה כאמור השקעת ענק של 235 מיליון דולר בהובלת סופטבנק. בעוד גולן טוען לבועה בשוק התעסוקה להייטק, אחרים טוענים שסטארט-אפים כמו שהוא מוביל נהנים מבועת השקעות, שמזרימה אליהם יותר כסף מאי פעם בעבר. ועם כל כך הרבה כסף בקופה, מה הבעיה לגייס עובדים?
"אני לא חושב שיש בועה בהשקעות. הקורונה יצרה צורך בטכנולוגיה ואנחנו רואים חברות טכנולוגיה מאוד מצליחות, לא רק מבחינת הנפקות אלא גם מבחינת היקף השוק והלקוחות. מה שכן בועה זה השוק של העובדים הישראלים. קיבלתי את ההשקעה ואני יכול לעשות, ואעשה, את מה שחברות אחרות עושות, שזה להציע שכר אטרקטיבי כדי למצוא טאלנטים, כי אני פועל בשוק תחרותי. יש לנו ברירה אחרת? אבל אם לא נקדם דברים מסוימים ורק נעלה משכורות, אז נתקל באותה בעיה שוב ושוב. הרמתי דגל כי הרבה קולגות מדברים ולא עושים".
בתחילת הקורונה אניוויז'ן פיטרה עשרות עובדים ועכשיו קשה לכם לגייס.
"זה היה לפני זמני והחברה עברה תהליכים מאוד קשים של פגיעה בשוק שלה שדרשה צעדים חריפים. יש מספר עובדים שכבר חזרו מהפיטורים הקודמים לאניווז'ן והיום אנחנו מגייסים עם הרגשה של משפחה ותחושה שדברים זזים קדימה. לפטר זה לא נעים ותמיד קשה לגייס אחרי שאתה מפטר, זה כתם שאתה סוחב על עצמך, אבל הקורונה הייתה זמן לא קל גם להרבה חברות אחרות".
אתם עוסקים בתחום שנוי במחלוקת, זיהוי פנים, אולי גם זה מקשה עליכם לגייס?
"ממש ממש לא. מי שמכיר את התחום שלנו מבין. אנחנו אחת החברות היותר טכנולוגיות בעולם של בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת והרבה מאוד מהנדסים רוצים להיות מעורבים בזה. לא היה לנו אף פעם בעיה לגייס, חוץ מזה שאנחנו מחפשים טאלנטים שקשה להשיג".