החל"ת נגמר, אז למה המובטלים לא חוזרים לעבודה? / צילום: כדיה לוי
כבר חלפו שבועיים מאז הסתיימה תוכנית החל"ת הממושכת עבור כל מי שגילם נמוך מ-45, ובלשכות התעסוקה מורגש עומס. עם זאת, לא בטוח שזה מתורגם בסופו של דבר לעבודה מלאה. עם זאת, נראה שאין התאמה בין מספר מחפשי העבודה הגדול למספר המשרות הפנויות. מה הסיבה לכך ומדוע נראה ששניהם לא הולכים ומצטמצמים כפי שניתן היה לצפות?
הסיבה הראשונה היא חוסר ידיעה: בשירות התעסוקה אומרים שרבים ממחפשי העבודה שאינם כלולים בקבוצת הגיל שגבוהה מ-45 וזכאותם הוארכה, ממשיכים לפקוד את הלשכות. אולי לא כולם מעודכנים שב-12 באוגוסט, התאריך הבא של חלוקת הקצבאות כבר הם לא יקבלו כסף; אולי הם שמעו ששר האוצר הקודם ישראל כ"ץ אמר בזמנו, שבועות ספורים לפני שנכנס לתפקיד אביגדור ליברמן, שהזכאות נגמרה רק לבני 28 ומטה ללא ילדים ולא לקבוצה הגדולה של בני 45 ומטה.
עוד סיבה היא חשש בריאותי. על רקע האזהרות מהתפרצות זן הדלתא, אולי חלק ממחפשי העבודה מאמינים שההגבלות והזכאות יחודשו ואין טעם לחפש עבודה לפני שהמצב יתבהר. סיבה נוספת שרלוונטית לבעלי משפחות היא תקופת החופש והחגים הקרובה - בחודש ספטמבר, הצפויה השנה "ליפול" על ימי עבודה רבים באמצע השבוע.
250 אלף איבדו זכאות
לפי מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור, אוכלוסיית היעד ש"נחתכה" מהזכאות עומדת על 250 אלף איש והוא סבור שנראה את הצמצום במחסור בעובדים באוגוסט. "אנחנו רואים כמה שבועות עלייה גדולה בהגעת דורשי עבודה ללשכות, מאז שחידשנו את ההגעה ללשכות ואת המבחן התעסוקתי שהופסק בקורונה. הגיעו קרוב ל-400 אלף איש וקרוב ל-200 אלף ישבו אצל המתאמים שלנו.
"לא כולם ממהרים לפנות למקומות העבודה, כי עדיין יש את התשלום החודש וחלק גדול מהם עובדים בענפים כמו מלונאות או הסעדה, שבהם אפשר למצוא עבודה תוך יום. חלקם אולי מאמינים שבכל זאת יאריכו להם את הזכאות, כי קיימים כרגע כ-100 אלף מקרים בבחינה. אני מאמין שלקראת מחצית אוגוסט נראה חזרה יותר מהירה לעבודה. החשש שלנו שבין ה-250 אלף, יש פוטנציאל של 60 אלף שיעברו מקצבת אבטלה לקצבת הבטחת הכנסה, וזה מדאיג".
גם באתרי הדרושים הרגישו תנועה גדולה יותר מאז תחילת החודש. לדברי ליאת הדר שרביט, מנכ"לית דרושים IL, "ביוני עלינו ב-2% לעומת מאי וביולי עלינו ב-20%, אבל אנחנו רואים הרבה מאוד צפייה במשרות ופחות שליחה של קורות חיים. יש חוסר התאמה בין המשרות שמוצעות לבין הנכונות של אנשים ללכת אליהן. רואים את זה במדד התעסוקה שלנו שמראה ש'מדד המאמץ', שמראה על צפייה במשרות עומד על 111% לעומת התקופה המקבילה ב-2019 (לא משווים לשנה החריגה 2020) ו-רק 78% ממספר האנשים ששלחו קורות חיים ב-2019 שולחים עכשיו קורות חיים".
למה לא מסתערים על המשרות לדעתך?
"זה משהו שלוקח קצת יותר זמן. אנשים צריכים להביא את עצמם לאיזה סוג של התפשרות. עד שזה יכאב בכיס. הירידה בשליחת קורות החיים זה כי אנשים לא רוצים את מה שיש. אנחנו מאמינים שהפעולות של שר האוצר יישאו פרי אחרי החגים".
מנתוני JobMaster עולה, כי כבר בשליש הראשון של יולי נרשמה עלייה של 15% במספר המועמדים בהשוואה לחודש יוני, שגם הוא בתורו רשם עלייה של 12% במספר המועמדים בהשוואה לחודש מאי, לעומת עלייה של 6% בלבד בין אפריל למאי.
נתן לוי, מנכ״ל JobMaster, מייחס את העלייה המתונה לכך ש"הילדים כרגע בחופש, מעכבת חלק מההורים לחזור לשוק העבודה והם ממתינים לתום חודשי הקיץ. העלייה שבכל זאת קיימת לדבריו היא "משום שעובדים רבים חוששים לחזור לשוק העבודה באוגוסט ובספטמבר, שרובו חגים, שכן אז צפוי קיטון בהיקפי הגיוס".
מחסור בעובדים בתעשייה
"התחלנו עם אופטימיות גדולה מאוד. בחמישה ימים אחרי ההכרזה של שר האוצר הייתה הכפלה במספר האנשים שהגישו מועמדות למשרות", אומר ערן מרדכי, מנכ"ל דנאל משאבי אנוש מקבוצת דנאל. "אבל עכשיו אנחנו רואים שיש התמתנות משמעותית. בחמישה ימים לפני ההכרזה של ליברמן 800 אנשים שלחו קורות חיים, בחמישה ימים שאחריה זה קפץ ל-1,540. עכשיו זה שוב במגמת ירידה".
מי במחפשים?
"בצורה מובהקת מדובר פחות על סוג המקצוע ויותר על גובה ההשתכרות של אותן משרות. משרות של עד 10 אלפים ברוטו. אנשים שכדאי להם להישאר בחל"ת".
רון תומר נשיא התאחדות התעשיינים אומר כי התעשייה חשים התעוררות אבל "המצב מעורב. אנחנו רק 10 ימים אחרי סיום החל"ת ואני מניח שאנשים רק מפנימים עכשיו שהוא נגמר. שמעתי דיווחים על עובדים בחל"ת שהיו בטוחים שהממשלה תאריך את זה עוד. זה לוקח זמן, זה לא שאנשים שולחים קורות חיים ומתחילים לעבוד למחרת".
כמה עובדים חסרים לכם בתעשייה?
"יש לנו 11 אלף משרות פתוחות ועוד 10 אלפים עובדים שכבר היו אמורים לצאת לפנסיה, אבל לא משחררים אותם כי אין להם תחליף. לא מדובר במשרות בשכר מינימום".
מוחמד זחלקה, בעלים ומנכ"ל של מפעל לשתלים דנטליים אלפא גייט ויו"ר הוועדה לחברה הערבית בהתאחדות התעשיינים, מספר כי במפעל החדש שלו במבואות הגלבוע הוא מעסיק 42 עובדים וחסרים לו עוד 11.
"תוך כדי החל"ת עשיתי טלפונים, נסעתי למועצה, לקיבוצים, ליישובים וחתמתי חוזה עם שבע חברות השמה, לא יצא מזה כלום. בהתחלה היו לי דרישות גבוהות כדי לעשות סלקציה. כל שבוע שעבר הדרישות ירדו. החלטתי שאני מכשיר לבד. הבאנו קבוצה ש-90% ממנה נשים, בלי רקע, לא גמרו י"ב ולא היו בתעשייה, ותוך חצי שנה אכשיר אותן תוך כדי עבודה. אני מקבל עובדות מביני עניין שיקבלו שכר כמו אחרים, ואתה יכול לסמוך עליהן. עד שנפסקה תוכנית החל"ת לא הגיעו אנשים. ביום שסיימו את החל"ת היו לי 14 ראיונות ביום אחד".
האם המשכורות יעלו?
המחסור הגדול בעובדים מעלה את השאלה האם המעסיקים לא ייאלצו להעלות את השכר כדי לגייס עובדים. אולי צודקים העובדים שלא מוכנים לעבוד קשה, בעבודה פיזית, תמורת מעט יותר משכר המינימום. בתעשייה אומרים שהעובדים מרוויחים טוב, מתחילים מעל שכר המינימום ומתקדמים.
בבונסאי נגרות אדריכלית, הממוקם באזור התעשייה ציפורית, חסרים שני מתכננים, מנהל פרויקט ושני נגרים. לדברי מנהלת משאבי אנוש ואחראית קשרי ממשל, זיו ברגסון, השכר המוצע לעובדים עלה בכ-20% במהלך הקורונה, אבל זה לא עזר לגייס עובדים.
מרגישים שינוי מאז תום החל"ת?
"מרגישים שינוי לטובה, אבל אנשים לא ממש מחפשים עבודה. אני נמצאת בלא מעט פורומים של מנהלי משאבי אנוש, ויש תסכול. זה לא כמו שחשבנו שמ-1 ביולי תרועות וחצוצרות והמועמדים עומדים בתור".
למה את חושבת שזה קורה?
"אולי זה מוקדם מדי, אולי הם איבדו את שריר העבודה ולא יודעים איך להחזיר אותו בחזרה, להיות ארגוני ותפעולי וכשיר. אני אומרת את זה ממקום של עצב".
תומר חושב שהעלאת שכר תפגע בפריון, שכן תוריד את התחרותיות, תגרום להפסד כסף ובסופו של דבר להעסקת פחות עובדים וגם פגיעה בייצור.
הפתרון לדבריו הוא הכשרות. "הצלחנו להביא כמה אלפי עובדים להכשרות, עשינו המון תוכניות. חסרים לנו עוד שיבואו ונכשיר אותם, וכך גם נעלה פריון, גם נייצר, וגם נעלה את השכר הממוצע במשק. וגם אז המעגלים המשניים של התעשייה יעבדו ויסייעו להוציא את המשק מהקורונה הכלכלית".