פוליטיקה, כסף ורייטינג: בטוקיו ממזערים נזקים לקראת האולימפיאדה העצובה

יפן חלמה על 40 מיליון תיירים במשחקים האולימפיים, ותיאלץ להסתפק בכמה עשרות אלפים. המשמעות: אובדן 10 מיליארד דולר • מראש הממשלה ועד לנותני החסויות - למה לכולם השתלם להשאיר את היציעים ריקים ומי בכל זאת יהיו המרוויחים הגדולים

ברק בשמי טוקיו ליד סמל האולימפיאדה / צילום: Associated Press, Kyodo News
ברק בשמי טוקיו ליד סמל האולימפיאדה / צילום: Associated Press, Kyodo News

במהלך היממה שבה התקיים משחק גמר היורו בלונדון בתחילת השבוע, נרשמו בבירה האנגלית כ-4,000 מאומתים חדשים לקורונה. למרות זאת, החגיגה הושלמה עם כ-60 אלף צופים ביציעי וומבלי, ללא מסכות, ללא בידוד, חלקם הגדול הגיעו מחוץ לאנגליה. כ-15 ק"מ בקו אווירי משם שוחק כמה שעות קודם לכן גמר ווימבלדון מול יציעים מלאים, שוב, עם מאות רבות של תיירים שהגיעו למשחק.

9,500 ק"מ מזרחה משם. בטוקיו הספיקו לראש הממשלה יושיהידה סוגה קצת מעל 500 מאומתים חדשים (בעיר שבה גרים מעל 13 מיליון תושבים) כדי להחליט שהמשחקים האולימפיים שייפתחו ב-23 ביולי ייערכו ללא קהל בכלל. מאז המשיך מספר הנדבקים היומי לטפס ונרשם שיא של קצת יותר מאלף ביום, הנתון הגבוה ביותר בטוקיו מאז התפרץ הנגיף, שהוביל לעוד ועוד החלטות על הגבלות מלבד הקהל - חלקן נראות מוגזמות לחלוטין. למשל, טקסי הענקת המדליות יתקיימו כאשר המדליות מונחות על מגש ובמקום לשים אותן על צוואר המנצחים לפי הנוהג המסורתי ייאלצו המנצחים לקחת אותן בעצמם.

היעד: שיקום המדינה. האמצעי: אולימפיאדה

הסיפור של יפן 2020 היה אמור להיראות אחרת לגמרי. זו הפעם השנייה שהמדינה מארחת את המשחקים. הראשונה הייתה ב-1964, אז השתמשו היפנים במשחקים כדי להציג לעולם חזות של מדינה דמוקרטית, של יפן שאחרי מלחמות העולם, שמתאוששת מהירושימה ונגסאקי. התמונות של יפן האחרת התאפשרו בזכות העובדה שאלו היו המשחקים הראשונים בהיסטוריה שהועברו דרך לוויין תקשורת, ששידר את המשחקים אל מסכי הטלוויזיה בכל בית בעולם.

כשיפן זכתה בשנת 2013 באירוח של משחקי 2020 היא תכננה לשלב את המשחקים בתוכנית הגדולה שלה להפוך למעצמת תיירות. התוכנית לפיתוח התיירות הייתה אחת מהיוזמות הגדולות של ראש הממשלה הקודם, שינזו אבה, לקדם את הכלכלה, בעיקר אחרי הנזקים שהותיר בה רעש האדמה ב-2011 שהוביל לאסון הגרעיני בפוקושימה.

אט אט הצליחה יפן להשתקם ולעמוד ביעדים שלה. ד"ר מייק דוינגנאן, שחקר את ההשפעה של משחקי טוקיו 2020 על התדמית של יפן ושל טוקיו עצמה בעידן שאחרי פוקושימה, ציין כי מספר התיירים הזרים ביפן זינק משבעה מיליון ב-2011 ל-31 מיליון בשנת 2018. הנתונים הללו הזניקו את יפן מהמקום ה-36 מבחינת תיירים בשנת 1995 למקום ה-11 בשנת 2018. בטוקיו נערכו ל-40 מיליון תיירים במשחקי 2020, "כחלק מתוכנית גדולה שהכותרת שלה היא '60 מיליון תיירים בשנת 2030'", כותב דוינגנאן.

הפסד משמעותי, לא קטסטרופלי

40 מיליון תיירים כבר לא יהיו בשנה האולימפית. האיסור הגורף על כניסת קהל הוא משמעותי. טוקיו, שהפכה ב-2020 לראשונה בהיסטוריה שמבטלת משחקים אולימפיים בעת שלום (כלומר, מסיבה שהיא לא מלחמה) הופכת עכשיו לראשונה שתארח משחקים מאחורי דלתיים סגורות. במקום מיליוני תיירים ומעל ארבעה מיליון איש שהיו אמורים לצפות במשחקים ביציעים, הערכות כעת הן שמלבד 15,400 הספורטאים שיגיעו למשחקים האולימפיים והפראלימפיים, ביחד עם מאמנים, צוותי תקשורת, אנשי הוועד האולימפי ונציגים של החברות שנותנות חסות - בסך הכל יגיעו לטוקיו 93,000 איש מ-200 מדינות.

למרות איסור ההתקהלות בבירה, עדיין צפויה הגעת תיירים, שכן ההכרזה על טוקיו כאזור חירום אינה כוללת את האזורים שמחוצה לה. מתוך 42 אתרים שבהם ייערכו המשחקים, 25 הם בתוך טוקיו והשאר מפוזרים על פני שבעה אזורים מחוץ לבירה היפנית. במיאגי, פוקושימה ושיזוקה, שבהן ייערכו חלק מהתחרויות, הוחלט לקיים את המשחקים עם נוכחות של 50% מהתפוסה באצטדיונים ומקסימום של 10,000 צופים.

אובדן ההכנסה מקהל וממכירת כרטיסים הוא משמעותי אך לא קטסטרופלי, ומוערך בין 10%-15% מסך ההכנסה. המכה העיקרית היא בעיקר בגלל נזקים לתיירות, לצד האובדן של יצירת תדמית שתשפיע על התיירות בעתיד. לפי "הפייננשל טיימס", כשיפן זכתה באירוח המשחקים ב-2013 ההערכות שהוצגו דיברו על כך שהקהל שיגיע מבחוץ למשחקי טוקיו יבזבז כ-2 מיליארד דולר על כרטיסים, מלונות, ארוחות ומרצ'נדייז. אבל ההשפעה היא בעיקר קדימה - האפקט הכלכלי הישיר בעקבות המשחקים נאמד ב-10 מיליארד דולר נוספים כתוצאה מהמורשת האולימפית שישאירו אחריהם המשחקים.

הרייטינג הציל את הספונסרים

מלבד מכירת כרטיסים והשלכות על הכנסות מתיירות אולימפית, הפגיעה היא יחסית מינורית. הכנסות מספונסרים לא ניזוקו, ואף תפחו. מעל 60 חברות מסחריות יפניות, למשל, ששילמו יותר מ-3 מיליארד דולר ישלשו את הסכום כשהמשחקים ייצאו לדרך. יתרה מזאת, בעקבות הדחייה של המשחקים הן נדרשו לשלם עוד 200 מיליון דולר (ביחד) כדי להאריך את החוזה שלהן, מאחר שהנראות שלהן קיבלה תוקף של שנה נוספת. ספונסרים ששילמו כ-100 מיליון דולר עבור המשחקים נדרשו לשלם על פי דיווחים עוד 10 מיליון דולר כדי להישאר על הגלגל שנה נוספת.

למה עוד חשוב היה לקיים את המשחקים? בעיקר בגלל הטלוויזיה. מקור ההכנסה העיקרי שעליו מושתתים המשחקים, הכנסות מטלוויזיה, לא נפגע כל עוד האירוע מתקיים. זה אולי לא ייראה מדהים, האירועים יהיו עצובים, אבל כל עוד הרייטינג יאפשר למכור פרסומות ונותני החסות ששילמו מיליארדים יזכו לנראות אז הכל פחות או יותר בסדר.

כלכלה פוליטית

החלטת ראש הממשלה היפני, יושיהידה סוגה, שלא לבטל את התחרות הבינלאומית באה ברקע סקר מקיף שנערך השבוע בערוץ הטלוויזיה היפני הממלכתי NHK, לפיו שיעור התמיכה בו עומד על 33% בלבד. הסקר, שנערך 10 ימים בלבד לפני המשחקים, מצביע על מניעים פוליטיים אפשריים מצד סוגה. "סוגה נמצא קרוב למאוד לאזור המסוכן של 30%", נכתב בבלומברג, "ראשי ממשלה בעבר שהגיע לתחום הזה של תמיכה ציבורית התפטרו או הוכרחו לפרוש".

ג'ף קינגסטון, מנהל לימודי אסיה באוניברסיטת טמפל בטוקיו, אומר ל"ניו יורק טיימס", כי עם הבחירות שאמורות להתקיים בספטמבר, סוגה רואה את קיום המשחקים כחבל הצלה אפשרי עבורו. "מבחינה פוליטית", אומר קינגסטון, "סוגה משול לאיש מת אם הוא מבטל את המשחקים עכשיו".