תביעות נגזרות הן כלי אכיפה חשוב ואפקטיבי בידיו של המשקיע הקטן / צילום: Shutterstock, PIC SNIPE
אנו עדים לאחרונה לשיח ער באקדמיה ובחוגים המשפטיים אודות "ריבוי" תביעות נגזרות המוגשות נגד נושאי משרה בחברות ציבוריות בישראל (דירקטורים ומנהלים), והנזק שהן גורמות לכאורה לחברות עצמן. מכיוון שתביעה נגזרת היא כלי שנועד בראש ובראשונה להגן על טובת החברה, יוצא שבאמצעות טיעון זה מנסים המקטרגים לחתור תחת עצם הרציונל העומד בבסיס התביעה הנגזרת.
כך, עורכי דין המייצגים מבטחי דירקטורים ומבטחי משנה זרים, מזהירים מפני סכנה האורבת לנוכח הפיכתה של ישראל ל"מדינה אדומה", שגובה פרמיות ביטוחי הדירקטורים בה ינסוק לגבהים בלתי אפשריים, ועורכי דין מטעם חברות נתבעות מתלוננים על כך שתביעות נגזרות מוגשות כאן "עוד טרם יבשה הדיו" על החלטות דירקטוריון. גם איגוד החברות הציבוריות לא יושב בשקט, ועל-פי הפרסום יוזם תיקוני חקיקה, שתכליתם להצר עוד יותר את צעדיהם של מגישי התביעות הנגזרות. תיקונים כאלו, אם יעברו, ישפיעו לרעה על הכיסים של כולנו, הציבור הרחב.
התביעות הנגזרות נוגעות במקרים רבים לחברות גדולות ומובילות במשק, למשל, אלו הנסחרות במדד ת"א 35 (בזק, טבע, בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק מזרחי, שיכון ובינוי ועוד), בהן מושקעים סכומים אדירים מחסכונות הציבור. לא מדובר במאבקים אזוטריים בין תובעים אלמונים לחברות פלוניות, אלא בנושא כלל-משקי חשוב, אשר בליבו היכולת לבצע אכיפה אזרחית היכן שכשלו, לעתים במודע, מנגנונים אחרים של אכיפת הממשל התאגידי הראוי.
השאלה העיקרית והבסיסית שיש לשאול היא: מהי טובת החברה?
השאלה העיקרית והבסיסית שיש לשאול היא: מהי טובת החברה? האם ככל שעלה בכוחו של התובע הנגזר במקרה ספציפי להציג עילת תביעה בעלת סיכויי הצלחה טובים, אשר החברה מסיבותיה שלה בחרה שלא לנצל לטובתה (כלומר, להחזיר לקופתה חלק מהנזק), איזה ערך בכלל יש לטענות אקטואריות מאקרו-כלכליות אודות עלייה צפויה בתעריפיהן של פרמיות ביטוח דירקטורים בכלל המשק (טענות כלליות, שכמובן לא הוצגו להן כל תימוכין של ממש)? הרי מובן לכל בר דעת, שהתמורה שצפויה לחברה בעקבות ההליך המשפטי - בין אם בפסק דין ובין אם בפשרה - עולה עשרות מונים על פרמיות הביטוח.
מנגד, ככל שסבורה חברת ביטוח, כי לפניה תביעה קלושה וסחטנית - היא וודאי שלא תמהר להתפשר, ותנהל את ההליך. נזכיר, כי חברת ביטוח שמבטחת נושאי משרה הינה גוף פיננסי מקצועי שמומחיותו הוא בהערכת סיכונים. ניתן לומר ברמת וודאות גבוהה, כי חברת ביטוח אינה ממהרת להתפשר, וודאי לא בסכומים גבוהים, אלא אם כן היא סבורה שקיים סיכון משמעותי - סיכון לבעלי המשרה, אבל תועלת לקופת החברה ולציבור בעלי המניות.
מכל זה יוצא, שהסתכלות "כלל משקית", אשר מסיקה מ"ריבוי תביעות" שצריך להגביה את חומות התביעה הנגזרת, משולה להכבדת נטל ההוכחה על נפגעי תאונות דרכים בגלל עליית פרמיות הביטוח. כלומר - האשמת הקורבן, הזנחת הטיפול במזיקים האמיתיים, ואיבוד אפקט ההרתעה.
כאמור, תביעות נגזרות הן כלי אכיפה חשוב ואפקטיבי בידיו של המשקיע הקטן, זה שאינו מקורב לצלחת. על-פי רוב התביעות הנגזרות מוגשות במקרים של ניגודי עניינים מובנים ובעקבות מעשים ומחדלים של בעלי שליטה ושל נושאי משרה, אותם חברות לא ממהרות לתבוע. ככלל, האחריות לתופעת התביעות הנגזרות, מרובות יותר או פחות, רובצת לטיבו הרעוע של הממשל התאגידי בישראל. את הטענות בעניין יש להפנות לדירקטורים ולנושאי משרה שכשלו בתפקידם לשמור על ענייניהן של החברות עליהם הם מופקדים, ולא לתובעים, המשמשים על כורחם כאוכפי החוק האזרחי. גם אם פרמיות ביטוח מסוימות התייקרו, אפשר וראוי ציבורית להתייחס אליהן גם כ"פרמיות" זמניות לטובת הגברת האכיפה וטיוב הממשל התאגידי.
לעניין טיב הממשל התאגידי בישראל, נזכיר, למשל, את אמירתה של שופטת בית המשפט העליון לשעבר, אילה פרוקצ'יה, בדיון שנערך לפני מספר חודשים אודות הוועדה למינוי דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה, כי שוק הדירקטורים הישראלי מתפקע מניגודי עניינים, וכי לדירקטורים אין בעיה "לקפוץ" מבנק אחד למתחרהו. גם שופט בית המשפט העליון המכהן, פרופ' עופר גרוסקופף, התבטא בעניין ואמר, בדיון "שולחן עגול" שנערך לאחרונה, כי רכישת "מעריב" על-ידי נוחי דנקנר הייתה משולה לקניית "צעצוע" לבעל השליטה, והדירקטוריון לא עצר את העסקה המפוקפקת הזאת, אף על-פי שדגלים שחורים ואדומים התנוססו מעליה והיו גלויים לעיני כל.
הניסיון להילחם בתופעות אלו על-ידי הכרזת מלחמה על תביעות נגזרות משול להריגת השליח במקום להתמודד עם הבשורה. התביעות הללו הן כלי ראשון במעלה לתמרוץ ממשל תאגידי תקין בחברות ציבוריות, שקריטי לשמירת אינטרס הציבור הרחב. אל לכנסת ולממשלה החדשה להקשות על הגשת תביעות נגזרות, יהיה זה ההפך המוחלט מ"שינוי".
עו"ד עמית עידו הוא שותף במשרד יעקב שפיגלמן ושות׳, עוסק בליטיגציה ובמשפט מסחרי
ד"ר הראל פרימק הוא יו"ר משותף של עמותת צדק פיננסי