גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הביקורת המוגזמת על ענף ההייטק נובעת מקנאה וצרות עין

ההייטק הישראלי תורם רבות למשק ולשיפור רמת החיים - במקום לבקר את מי שמצליח כדאי לטפל בבעיות היסוד שגורמות ליוקר המחיה

השכר הגבוה בענף ההייטק זוכה לביקורת ציבורית לא מוצדקת / צילום: Shutterstock
השכר הגבוה בענף ההייטק זוכה לביקורת ציבורית לא מוצדקת / צילום: Shutterstock

ההייטק הישראלי, שעד לאחרונה נהנה ממעמד של פרה קדושה, מתחיל לעמוד בפני ביקורת באמצעי התקשורת. כנראה שממדי ההצלחה וההתעשרות של אנשי הסקטור הזה מתחילים להוציא את העיניים ולייצר עוינות. אמנם העוינות הזו לא-רציונלית, אבל יש לה פוטנציאל הרס עצום.

טענה מרכזית נגד עובדי המגזר היא שהעושר שלהם יוצר ביקושים שמעלים את מחירי הדיור, את המחירים במסעדות ומחירי מוצרים ושירותים אחרים. במידה מסוימת, יש צדק בטענה הזו. היה עדיף לכולנו שעובדי ההייטק היו מסתפקים בללכת לעבודה כל היום, לנצל את מיטב מרצם וכשרונם לייצר לנו חברות משגשגות, להזרים מט"ח לארץ, לשלם מסים, להשקיע בחברות חדשות, אבל - וזו הנקודה החשובה - לא לצרוך דבר. כלומר לא לקנות דירות, לא ללכת למסעדות, לא לקנות אוכל, לא לטוס לחופשות בחו"ל.

כך עובדי ההייטק יעשירו את כולנו אבל לא יתחרו בנו במסעדות, במכולת ובשוק הנדל"ן. עכשיו כל מה שנשאר, זה לשכנע את עובדי ההייטק לעבוד למעננו אבל לחיות בעוני. וזה כמובן לא יקרה, לפחות לא בעולם הזה. עובדי ההייטק עובדים בדיוק כדי לקנות דירות, לאכול במסעדות טובות, לצאת לטיולים וכו'. השאלה האמיתית היא האם עדיף לנו מגזר הייטק משגשג שהעובדים בו הם גם צרכנים נלהבים, או שעדיף לנו בלי מגזר הייטק כלל. אלה שתי האפשרויות הריאליות היחידות.

הגיון מעוות

נדמה לי שברור שללא ההייטק, כלכלת ישראל תדרדר במהרה למעין גרסה דהויה של יוון. הייצוא יתרסק ואיתו השקל, יוקר המחיה יזנק, תקבולי המסים יתרסקו, היכולת לממן את הצבא לא תהיה קיימת עוד ועל מדינת רווחה כמובן שאין מה לדבר במצב כזה. אני מעדיף הייטק משגשג עם הרבה צעירים עשירים על פני האפשרות הדיסטופית הזו.

מלבד זאת, האשמת עובדי ההייטק שהם משחקים תפקיד חשוב בעליית מחירי הנדל"ן ומחירי מסעדות היא תמוהה. לפי ההיגיון הזה, עדיף כלכלה שלא יהיו בה ענפי תעשייה מצליחים. כלומר האם עדיף שכולם ייכשלו ויהיו עניים כדי שמחירי הנדל"ן ירדו?

בשוק הנדל"ן הישראלי אין בעיה של ביקוש מוגזם. בניגוד למיתוסים הרווחים פה, אין גם בעיה נוראית של צפיפות - למשל מנהטן צפופה פי 4 מת"א ובעיר ניו-יורק חיים 9 מיליון בני אדם בשטח הקטן מגוש דן ב-25%. הבעיה היא במובהק בעיה של היצע. כלומר הממשלה מגבילה בצורה מלאכותית את היצע הנדל"ן בארץ ע"י מכירה איטית של אדמות מדינה, רגולציה מכבידה ועיוותי ארנונה. עדיף שהעיתונות הכלכלית תתמקד במה שבאמת מקולקל ולא תהפוך את אנשי היי-טק לרשעים בסיפור.

הגורם ליוקר המחיה הוא הממשלה

ובכלל, את בעיית יוקר המחיה גם בדברים כמו מזון ומכוניות לא פותרים ע"י פגיעה בענף הכלכלה הכי משגשג בארץ. המזון באמת יקר בארץ, אבל לא בגלל עובדי הייטק החצופים שמתעקשים לקנות אוכל אלא בגלל שהייבוא חסום ושוק החקלאות מתנהל בצורה בולשביקית. זו הבעיה ואותה צריך לפתור. המכוניות בארץ יקרות לא בגלל עובדי ההייטק שקונים מכוניות אלא בגלל שמיסי קניית רכב בארץ הם בין הגבוהים בעולם. רוצים מכוניות זולות כמו בארה"ב? תורידו מסים. רוצים להוריד מסים? תורידו את הוצאות הממשלה.

כאמור, הסיכון בביקורת על ההייטק הוא שהפוליטיקאים ינסו לקצץ בכנפי הסקטור כדי להחניף למבקרים. אבל זהו סיכון נמוך. הפוליטיקאים, לפחות חלקם, יודעים יפה מאוד שאסור לשחוט את האווז שמטיל את ביצי הזהב. הביקורת המתפנקת על הצלחתם של עובדי ההייטק תהפוך למבול של חמה נגד הפוליטיקאים אם ייצוא ההייטק יתרסק ויוקר המחיה יזנק.

אני לא אומר שאין מקום לביקורת בכלל. מגזר הייצוא נהנה מהקלות מס משמעותיות שהכלכלה המקומית לא נהנית מהן. הדבר יוצר עיוותים, מפנה משאבים מוגזמים למגזר הייצוא והוא פשוט אינו צודק. אין זה תפקידה של המדינה לבחור מנצחים ומפסידים בין ענפי התעשייה. אבל הפתרון לעיוות הזה הוא לא פגיעה בהייטק אלא הורדה של המסים לשאר ענפי הכלכלה. לעשות טוב לכולם, לא לעשות רע למי שמצליח.

לבסוף, קשה להימנע מהמחשבה שביקורת לא רציונלית נגד אנשים כישרוניים שמעשירים את כולנו, נובעת מאותה תכונה מכוערת שמקננת בכולנו, הקנאה. אבל זו תכונה שיש להיאבק בה ולהתבייש בה, לא להפוך אותה לדגל. אמנם המקנאים נוטים להשתמש במלים מכובסות כמו "עלייה באי השוויון", אבל במדינה שבה פוגעים בסקטור מצליח של אנשים כישרוניים וישרים כדי להוריד את אי השוויון, התוצאה תהיה דשדוש כללי והיעלמות ההזדמנויות הכלכליות. בסופו של דבר, הסקטור המצליח היחידי יהיה הסקטור הציבורי. אני לא בטוח כמה אנשים באמת רוצים דבר כזה.

הכותב הוא מנהל מחקר מניות חו"ל באקסלנס

עוד כתבות

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות בבורסה בתל אביב; טאואר וקמטק מתחזקות, הביטחוניות נופלות

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.7% ● ירידות חדות בת"א נרשמו אתמול על רקע "נאום ספרטה" והתמרון בעזה, בהובלת מדדי הביטוח והפיננסים ● הפדרל ריזרב הוריד אמש את הריבית בארה"ב לרמה של 4.25%, תוך שהוא צופה שתי הורדות נוספות עד סוף השנה ● השקל נחלש מול הדולר ומחירי הנפט ירדו לאחר ימים רצופים של עליות ● וגם: האם הורדת הריבית עלולה דווקא להגדיל את הסיכון בשוק המניות?

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

רשות ניירות ערך / צילום: תמר מצפי

באופן חריג: בית המשפט הכלכלי פסק נגד רשות ני"ע והזהיר מפני עודף דיווחים לציבור

ביהמ"ש קבע כי חברת הנדל"ן דקמא והמנכ"ל נתנאל לורנצי לא היו צריכים לדווח על הפרה של הסכם הלוואה שהעניקה החברה בגובה 10 מיליון שקל, שכן ההפרה לא הייתה מהותית ● הרשות אף חויבה בתשלום הוצאות בגובה 20 אלף שקל ● רשות ני"ע: "לומדים את פסק הדין"

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי אוניברסיטאות ישראליות בצמרת הדירוג הבינלאומי הנחשב

אוניברסיטת תל אביב נכנסה זו השנה השנייה ברציפות למדד היזמות היוקרתי של PitchBook ומדורגת שוב במקום השביעי בעולם, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב ● הטכניון נכנס לראשונה לעשירייה הפותחת עם יותר מ־1,300 יזמים וגיוסים של כ־43 מיליארד דולר גיוסים ● ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב עם שני מוסדות בצמרת

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, דוברות בתי המשפט

היועמ"שית מול לוין: לא לכבד צו שיפוטי - ריסוק הדמוקרטיה


בכירי מערכת המשפט, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ושר המשפטים יריב לוין התכנסו לטקס הפרישה של שופט העליון יוסף אלרון • אחרי פרישתו, 11 שופטים בלבד יכהנו בעליון ● לוין: "גיוון מערכת המשפט - המפתח להשבת האמון הציבורי" • נשיא העליון יצחק עמית על המתיחות עם אלרון: "לא סוד שהיו לנו חילוקי דעות" • אלרון בנאום הפרישה: "מוטרד מהכרסום באמון הציבור במערכת המשפט"

גבול ירדן / צילום: Associated Press, Raad Adayleh

פיגוע במעבר אלנבי: 2 פצועים אנוש מירי, המחבל נוטרל

מחבל הגיע חמוש בנשק חם למעבר אלנבי שבגבול ירדן וביצע ירי ● מקורות בממשלת איחוד האמירויות הערביות מסרו כי המדינה שוקלת להוריד את דרגת הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל אם יהיה סיפוח ● שגרירות סין בישראל תקפה את דבריו של ראש הממשלה, לפיהם סין וקטאר פועלות להטיל "מצור" על ישראל ● בכיר במערכת הביטחון הודה: "לא יודעים איפה החטופים" ● 48 חטופים - 713 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

אמיר ירון וג'רום פאוול / צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ישראל בדרך לפער ריביות היסטורי מול ארה"ב: כך זה ישפיע על המשק

בצל חוסר הוודאות הביטחונית ורמת האינפלציה, ישראל מתקשה להצטרף למגמה הגלובלית של הורדות הריבית - ועפ"י ההערכות, לאחר הורדת ריבית הפד אתמול, הפער ביחס לארה"ב צפוי להתרחב אף יותר בהמשך השנה ● ההשלכות עשויות להיות דרמטיות: מהשקל ועד לאג"ח ונוטלי המשכנתאות

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

כבד שומני | אילוסטרציה: shutterstock

חברת ביומד ישראלית שהוקמה ע"י יוצאי טבע נרכשת בעד 3.5 מיליארד דולר

תאגיד רוש ירכוש את חברת 89bio תמורת 2.4 מיליארד דולר מיידית, עם אופציה להכנסות נוספות עד סכום כולל לעסקה של 3.5 מיליארד דולר ● 89bio פועלת בשוק הענק של כבד שומני, אך רוש מתעניינת לא פחות במוצר של החברה לטיפול גם במחלות נוספות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

בלוקסמבורג מנסים להבין: למה המדינה הפרו-פלסטינית נבחרה להנפיק אג"ח ישראליות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: בריטניה צפויה להכריז על הכרה במדינה פלסטינית, בגרמניה מתווכחים על התמיכה בישראל, ובלוקסמבורג מבקרים את ההחלטה לסייע להנפיק אג"ח ישראליות ● כותרות העיתונים בעולם 

הסכמי מתנה / איור: לירון בר עקיבא

האם הסכמי מתנה קודמים לזכות הקדימה של בן זוג לפי חוק המקרקעין?

זוג הורים העניקו מחצית מגרש לבנם וכלתם, ובהסכם המתנה התחייבו הזוג כי להורים תהא זכות קדימה לרכישת הזכויות בעתיד במחיר שווי הבית, במקרה שזה יועמד למכירה ● בעת שפרץ סכסוך גירושים, הכלה ביקשה לממש את זכות הקדימה בחוק המקרקעין ● מה פסק ביהמ"ש?

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

זוהר לוי, מנכ''ל אמפא / צילום: תמר מצפי

מעל מיליארד וחצי שקל: אמפא השלימה גיוס חוב ענק

החברה, שהונפקה לפני כחודשיים ופועלת בתחום הנדל"ן המניב והמימון, גייסה סדרת אג"ח בהיקף כולל של 1.75 מיליארד שקל ● החברה מתכננת להשתמש בכספים לפירעון הלוואות שנטלה, תוך חיסכון ניכר בעלויות המימון

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

ממיליארד למאה מיליארד: 20 השנים שבנו את השליטים החדשים של שוק ההון

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ואת בתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המניה שמשקיע העל הימר עליה: 3 הזדמנויות ליום שאחרי הריבית

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד מבנק לאומי מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע