חמאה בסופר. בשנים האחרונות נרשם מחסור במוצר צילום: Shutterstock
חטיבת המחקר של רשות התחרות פרסמה היום (ב') מחקר הבוחן את ההשפעות שהיו להורדת המכסים על חמאה על התחרות במשק ועל טובת הצרכן.
עד לאחרונה הוטל מכס בשיעור של בין 126% ל-140% על יבוא חמאה. המכס הגבוה הפך את יבוא החמאה לבלתי משתלם כלכלית, למעט ליבואנים הספציפיים שקיבלו היתר לייבא מכסות מוגדרות מראש.
במהלך 2019 התחיל מחסור פיזי בחמאה, במסגרתו צרכנים רבים לא הצליחו למצוא כלל חמאה על המדפים, קמעונאים הגבילו את כמות החמאה שתימכר לכל צרכן, והחלו להסתובב ברשת מתכונים לחביצת חמאה ביתית.
מחסור זה נגרם בשל פער בין הביקוש להיצע: התכנון הריכוזי המקובל בישראל הגביל את ההיצע, והמחיר המפוקח כלפי מטה לא יכול היה לרסן את הביקוש. רבים יותר רצו לקנות חמאה מאשר היה משתלם לייצר אותה, והתוצאה הייתה מחסור של ממש.
בתקופה זו, צרכנים רבים נאלצו לעבור מהחמאה ה"פשוטה", עליה מוטל פיקוח מחירים, לחמאה "יוקרתית", שבשל מחירה הגבוה הייתה זמינה במדפים. בשיא המשבר, 50% מהחמאה שקנו הצרכנים הייתה יוקרתית.
במהלך שנת 2019, הממשלה חתמה על הרחבות של המכסות הפטורות ממכס, אך אלה לא הספיקו לכסות על הפער. בתחילת 2020 חתם שר האוצר על צו המסיר לחלוטין את מכסי היבוא על חמאה החל מחודש מאי 2020, דבר שייתר גם את המכסות הפטורות ממכס. על החמאה ה"פשוטה" המיובאת הוטל פיקוח מחירים של 3.94 שקלים כמקובל, ועל החמאה ה"יוקרתית" לא הוטל פיקוח מחירים, כך שמוכריה בישראל יכלו למוכרה באיזה מחיר שרצו.
להסרת מכסי היבוא, על-פי המחקר של רשות התחרות, היו כמה השפעות משמעותיות עלינו הצרכנים. ראשית, היבוא הביא להגברת צריכת החמאה, 40% יותר מאשר בשפל הצריכה בזמן המחסור ומעט יותר מהצריכה לפניו. בשל סיום המחסור, הצרכנים יכלו לחזור ולצרוך יותר חמאה "פשוטה" במחיר מפוקח, כך שהמחיר שהצרכנים שילמו בפועל ירד. שיעור החמאה היוקרתית ירד מ-50% בשיא המשבר ל-16%, כלומר אפילו פחות מאשר לפני המשבר. גם המגוון הזמין במדפים עלה, כאשר מספר מוצרי החמאה השונים הנמכרים בישראל עלה מ-38 ל-50 מוצרים שונים.
במהלך המחסור של שנת 2019, מחיר החמאה הממוצע שרכשו הצרכנים עלה ב-13%. זאת חלקית בשל התייקרות המחיר המפוקח של החמאה ב-5%, אך בעיקר בשל המעבר של צרכנים מהחמאה המפוקחת, שהייתה במחסור כבד, לחמאה יוקרתית ויקרה יותר. לאחר הפתיחה ליבוא, הצרכנים יכלו לחזור לקנות חמאה במחיר מפוקח, וכך חסכו כסף ביחס לתקופת המחסור. יותר מכך, היבוא הביא לראשונה לישראל חמאה במחיר נמוך מהמחיר המפוקח, דבר שהצרכנים המחפשים את המחיר הנמוך ביותר נהנו ממנו. בסך-הכול, היבוא הביא לבלימה של עליית מחירי החמאה בישראל.
לכאורה, נצפתה עלייה במחיר החמאה הלא-מפוקחת ספציפית, אך ברשות התחרות מסבירים שמדובר בבעיה סטטיסטית: הוטל פיקוח מחירים על החמאות הזולות שיובאו, מה שהוסיף עוד חמאות יקרות לקטגוריית החמאות הלא-מפוקחות. דבר זה הביא לכאורה לעלייה במחירי החמאה הלא-מפוקחת, בזמן שמחיריה לא עלו בפועל. למעשה, החמאה המיובאת בכל קטגוריה (פשוט ויוקרתי) זולה יותר מאשר מקבילותיה לפני הפתיחה ליבוא.
השפעה נוספת של הפתיחה ליבוא, על-פי רשות התחרות, הייתה הגברת התחרותיות וירידה בריכוזיות. עד 2019, חלקה של תנובה בכלל החמאה הנמכרת בישראל עמד על בין 80% ל-90%, מה שהופך אותה לשליטה הבלתי מעורערת של השוק. אך לאחר הפתיחה ליבוא, נתח השוק שלה ירד ל-50%-55% בלבד. במהלך תקופת המכסות הפטורות ממכס, עלה משמעותית נתח השוק של היבואנית הגדולה ווילי פוד, אך הורדת המכסים המלאה הורידה חזרה את נתח השוק שלה לטובת מגוון רחב של יבואנים קטנים. הריכוזיות בשוק החמאה, כפי שהיא נמדדת במדד HHI , צנחה בזכות היבוא שיצר שוק תחרותי ומרובה שחקנים מהשוק לפניה, שנשלט לחלוטין על-ידי תנובה.
נראה, אם כן, שהורדת המכסים על החמאה הביאה את התועלות המובטחות: המחיר ירד עבור הצרכנים החלשים ביותר, ועלייתו נבלמה עבור השאר, המגוון עלה משמעותית, המחסור נפתר, והשוק הפך לתחרותי בהרבה.
תגובת מנכ"ל מועצת החלב, איציק שניידר, מסר בעקבות דוח רשות התחרות בדבר יבוא חמאה: "נראה כי רשות התחרות קובעת עובדות אלטרנטיביות אשר מקדמות את האג'נדה לטובת היבואנים. תוצאות הניסוי הכושל של יבוא חמאה ללא כל פיקוח הוא שהצרכן הישראלי שילם יותר בעבור החמאה שרכש, לעומת מה שהיה משלם לו היבוא היה מבוצע בצורה של מכסות ובמחיר מפוקח.
"לצערי, הרשות בחרה להתעלם מכך שבפועל הציבור משלם יותר על מוצר בסיסי, זאת תוך החלשת החקלאות הישראלית. אני משוכנע שקובעי המדיניות לא יושפעו מהלחץ של היבואנים להסיר את הפיקוח על החמאה, כי אסור לאפשר לקומץ של יבואנים לשלוט בשוק ולהמשיך להתעשר על חשבון הציבור והחקלאים".
ליאור שמחה, מנכ"ל יצרני החלב בישראל, מסר: "תמוה כי המחקר מטעם רשות התחרות יוצא ערב גיבוש חוק ההסדרים, מסמן את המטרה ובונה ממצאים סביבה. ציפיותינו כי רשות התחרות תעבוד למען האינטרס של כלל אזרחי ישראל, ולא בשם אינטרסים עסקיים והתמיכה בהם על-ידי גיליונות אקסל.
"עוד תמוה כי עורכי המחקר מטעם רשות התחרות כלל ועיקר לא באו בדברים ו/או הצליבו את נתוניהם עם הגורמים המקצועיים במשרד החקלאות, שפרסם רק לאחרונה סקירה על שוק החמאה על בסיס נתוני סטורנקסט. לפי נתונים אלה, מחיר מוצר בסיס כמו החמאה, המיובאת ביבוא מוחרג, פרוץ וללא פיקוח, הוא כמעט פי שניים ממחיר החמאה המקומית תחת פיקוח".