גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תקציב 2022: זה לא הזמן לשמרנות יתר

חייבים להמשיך במדיניות פיסקאלית מרחיבה שתוביל לצמיחה ושיפור המשק • ניהול סיכונים נכון מחייב יעד גירעון של 4 עד 4.5 אחוז

אביגדור ליברמן בכנס לשכת עורכי הדין באילת / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין
אביגדור ליברמן בכנס לשכת עורכי הדין באילת / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

בשבועות הקרובים יוגש לאישור הממשלה תקציב 2022 וכחלק מההליך ייקבעו הוצאות הממשלה והגירעון בתקציב. ככלל, ניתן לומר כי באופן יחסי, האחריות הפיסקאלית של ממשלות ישראל בשני העשורים האחרונים היתה טובה , למעט מעידות כמו בשנתיים שקדמו למשבר הקורונה שבה חוסר המשילות, התנהלות בעייתית של שר האוצר והעדר תקציב מאושר, הובילו לגירעון מבני גבוה. אחריות זו הובילה את יחס חוב -תוצר לרמה של כ-60%, דירוג טוב של חברות הדירוג ואמון של השוק במדיניות הכלכלית עם כל ההשלכות החיוביות שהתבטאו בציפיות, בשער החליפין ובריבית על האג"ח הממשלתיות.

במשבר הקורונה פעלה הממשלה בהוצאה תקציבית וגירעון גבוהים, ובצדק, זאת בכדי לתת רשת ביטחון לעובדים ולעסקים שנפגעו, וביוזמות לקידום הפעילות הכלכלית בעת משבר. למעט מספר הוצאות מיותרות (כגון מענקים ישירים לאוכלוסייה הכללית), מרבית ההוצאות היו מוכוונות צמיחה ושיקולים חברתיים ובכך נשמרה האמינות הכלכלית. אמנם עוצמת המשבר השתנתה באופן חד אך טעות לחשוב שאנו אחרי המשבר. ההכנסות הגבוהות ממיסים שחלקן נובעות מהיציאה מהמשבר, מהעלייה החדה בשוקי ההון ומעוד מספר גורמים זמניים, מעוותות את התמונה ועלולות לגרום לאשליה שחזרנו למצב של "עסקים כרגיל".

ניהול סיכונים נכון

קובעי המדיניות המוניטרית בארה"ב, באירופה וגם אצלנו מבינים את האתגר ולמרות החשש מאינפלציה (ומהשפעות נוספות), ממשיכים במדיניות מרחיבה. מדינות רבות גם ממשיכות במדיניות פיסקלית מרחיבה בכדי להשלים את המדיניות המוניטרית. גם בישראל, קיימת חשיבות גבוהה להמשיך בהוצאות ממשלתיות גבוהות מהרגיל בכדי לממש את פוטנציאל הצמיחה ולטפל בבעיות של המשק. ניהול סיכונים נכון, מאפשר במצב הקיים, ואף מחייב, מדיניות פיסקאלית מרחיבה גם "במחיר" של גירעון גבוה מהרגיל.

חזרה מהירה מדי בשנת 2022 ליעד גירעון של 3% עד 3.5% היא מדיניות שגוייה. מחיר הטעות של שמרנות פיסקאלית בנתוני המשק הנוכחי הוא גבוה. ברמת גרעון זו, מרבית היוזמות של משרדי ההוצאה האזרחית (בעיקר אלו עם תרומה לצמיחה), לא יקבלו מענה, בפרט לאור הגידול המסתמן בהוצאה הביטחונית.

על פי הערכות בנק ישראל ומשרד האוצר, התוצר בשנת 2022 צפוי להיות נמוך בכ-2% עד 3% מזה שהיה צפוי ערב המשבר. המשמעות היא תוספת של לפחות מאה אלף מובטלים לעומת ימים של שיגרה . בשנת 2020 היתה הבנה רחבה כי היקף סיוע משמעותי הינו נדרש, גם במחיר של גרעון דו ספרתי. אסור לעבור בקיצוניות למדיניות פיסקאלית הדוקה, המחיר המשקי עלול להיות גבוה מדי. הקולות הקוראים לחזרה מהירה ליעד הגרעון הסטנדרטי, מפספסים את תמונת המקרו המתגבשת - המחייבת צעדים לעידוד הצמיחה. גם בראייה של ניהול סיכונים, מחיר הטעות של הרחבת ההוצאה הממשלתית וקביעת יעד גרעון לשנת 2022 לרמה של 4% עד 4.5%, אינו גבוה. המשמעות של תוספת אחוז בגירעון היא כ-15 מיליארד ₪ שצפויים לעודד צמיחה, במחיר זניח (בעת הזו) של העלאה שולית של פחות מאחוז ביחס חוב תוצר.

גם במשבר הפיננסי של שנת 2008, משבר בעוצמה נמוכה משמעותית, קודמה מדיניות לחזרה הדרגתית לתוואי גרעון "רגיל": בשנת 2009 נקבע גרעון של 6%, ובשנת 2010 גרעון של 5.5%. בדיעבד התוצאות היו טובות יותר, בין היתר לאור מדיניות זו שעודדה צמיחה. אין כל סיבה מוצדקת, לחזור לגירעון נמוך מבלי להתחשב במצב התעסוקה ובקצב הצמיחה.

טיפול שורש בפריון 

יש למשק לא מעט יעדים במדיניות הכלכלית הדורשים משאבים: טיפול שורש בפריון בשוק העבודה, התאמה משקית להזדקנות האוכלוסייה, הרחבה משמעותית של ההשקעה בתשתיות ועוד. ההוצאה האזרחית בישראל כשיעור מהתוצר היא מהנמוכות ביותר במדינות המפותחות, עובדה שמובילה לאט אבל בטוח לשחיקה בתשתיות, במערכות החינוך והבריאות, באכיפה המשטרתית ובהשקעה הממשלתית במו"פ. השנתיים הקרובות הן הזדמנות להניע מהלכים מבניים שחלקם דורשים השקעה ממשלתית שמתחייבת עקב המשבר, ללא תשלום מחיר של דחיקת השקעות פרטיות או מחיר של התנהלות פיסקאלית לא אחראית. במקביל להוצאה הממשלתית, יש לגבש כלים לתמרוץ החיסכון הפרטי הגבוה, באמצעות הגופים המוסדיים ולהשקעה בתשתיות בהיקף משמעותי גבוה יותר מזה של השנים האחרונות.

נכון שיש הוצאות מיותרות בתקציב המדינה, כגון זחילת שכר גבוהה מדי לעידן של אינפלציה נמוכה - אותה יש לתקן בהסכם שכר או בחקיקה, סובסידיות המעודדות אי יציאה לעבודה שטוב ששר האוצר מתמודד איתן ופטורים מיותרים והטבות מס שהגיע הזמן לטפל בהם. אבל, התמודדות עם התייעלות המערכת הוא הדרגתי ואמור להיות במקביל להקצאת משאבים נוספים לאתגרי המשק המשמעותיים.

זהו תקציב ראשון של הממשלה החדשה, עם הזדמנות פז לקדם נושאים, גם כאלו שהממשלות הקודמות התחילו ויש להמשיך ולפתחם כמו פיתוח תשתיות והתעסוקה במגזר הערבי, וגם כאלו שמטעמים קואליציוניים נגנזו, כמו עידוד יציאה לעבודה של גברים חרדים (מקלות וגזרים). שתי אוכלוסיות אלו הולכות וגדלות באופן יחסי ותנאי הכרחי לצמיחה כלכלית במשק וליציבות חברתית היא שילובם בקצב מהיר מהקיים בפעילות הכלכלית. טוב יעשו שר האוצר וראש הממשלה אם יובילו מדיניות מרחיבה בשנתיים הקרובות שמתאימה גם לנתוני המקרו וגם מאפשרת הגדלת ההוצאה האזרחית לטיפול באתגרי המשק.

הכותב הוא חבר סגל בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית ולשעבר ראש אגף תקציבים במשרד האוצר

עוד כתבות

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

גורם בחיזבאללה: אם ארה"ב תבצע "תקיפה מוגבלת" - לא נתערב

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף