גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מקסם השווא בטכנולוגיה: זה הציבור שזיהוי הפנים לא סופר

בטכנולוגיה יש הבטחה לתיקון המצב הקיים, אבל את ההטיות שלה ואת מי שנפגע מהם, אנו לא רואים ● כשמאמצים טכנולוגיה חדשה חשוב להבין את האזורים המוסתרים שבה - לא נראה שזה מה שנעשה בתזכיר החוק החדש שמבקש לאמץ מערכת זיהוי פנים במשטרה

זיהוי פנים / צילום: Shutterstock, DedMityay
זיהוי פנים / צילום: Shutterstock, DedMityay

יש משהו קסום בטכנולוגיה המבקשת לתת מענה לבעיותינו. ועוד יותר, כאשר היא באה לתת מענה לכשלים בתחומים המעסיקים ומטרידים אותנו כגון אכיפת החוק.

אבל טכנולוגיה אינה מילת קסם. כפי שיש לנו מדדים שונים בבחירת מחשב חדש, מצלמה, סלולר, כך גם בכל מוצר טכנולוגי אחר. קחו לדוגמא את הטכנולוגיה העושה שימוש בזיהוי פנים.

זיהוי פנים הוא מוצר בו נעשה שימוש באלגוריתם המנתח תמונת פנים ומבקש לזהות באמצעותו את האדם המבוקש. ניתן להשתמש במערכת כאמור כדי לאמת שאדם א' הוא אכן מי שהוא מתיימר להיות (בחינה 1:1), לדוגמה, במעבר גבול כשאנו בוחנים את תמונתו של אדם בדרכון מול מי שאוחז בו וניצב במעבר הגבול; וניתן לעשות שימוש בטכנולוגיה כדי לזהות אדם מתוך קבוצת אנשים (1:N), לדוגמה כאשר הרשת החברתית מציעה לנו זיהוי של אנשים בתמונה לצורך תיוג.

יש רכיבים רבים שמשפיעים על מהימנות התוצר של המערכת - איכות התמונה, זווית הצילום, האלגוריתם בו נעשה שימוש ועוד. כמו כן יש חשיבות בהבנת האיום המרכזי שלנו - האם אנו חוששים שאדם לא מורשה ייכנס למערכת (FAR) (לדוגמא בביקורת בכניסה למתקן ביטחוני), או שאנו חוששים שאדם שמותר היה לו להיכנס למקום, לדוגמא במעבר הכניסה לישראל, תמנע ממנו אפשרות כזו בגלל זיהוי שגוי (FRR). זה לא משחק סכום אפס. ככל שנרצה לצמצם את הסיכוי שמישהו שאינו מורשה יאושר (FAR), עלינו להחמיר את הבדיקה ובכך נגדיל את המקרים בהם תמנע הכניסה גם למישהו שבעצם היה מורשה.

אנו לומדים לדעת, כי המערכות הטכנולוגיות אינן "אובייקטיביות". לדוגמא, מחקר מקיף שערך מכון התקנים האמריקאי (ה-NIST), המוביל בתחום הבדיקות למערכות לזיהוי פנים (FRVT - Face Recognition Vendor Test), ופורסם בדצמבר 2019, הוכיח כי במערכות רבות יש פער של עד פי 100 באימות שגוי באוכלוסיות מיעוטים. זאת אומרת שאם המשטרה תשתמש במערכות מסוימות, הסיכוי שלה לטעות בזיהוי גבר שחור (או אסייאתי) כמי שמבוקש על ידה, אל מול גבר לבן יכול להיות גבוה פי 100. כמובן, שיש שונות בין המערכות והאלגוריתמים השונים. יש מערכות המציגות תוצאות טובות יותר משל אחרות וההטיה מצטמצמת ל"רק" פי 10.

אגב, באופן שאינו מפתיע, במערכות שפותחו בסין היחס התהפך - היה להן סיכוי רב יותר לזהות באופן שגוי גבר לבן מאשר גבר אסייאתי. ולא רק מיעוט אתני סובל מהטייה. הסיכוי לזיהוי שגוי גובר גם אצל נשים ואנשים מבוגרים. ללמדך שגם מערכות טכנולוגיות, מושפעות "מתבנית נוף" יוצרן.

מה זה אומר לגבי שימוש במערכות מסוג זה?

מעבר לשאלות קשות של האפשרות לבצע מעקב המוני, לצורך בביקורת על הרשויות - וכמובן בשקיפות על המערכות בהן נעשה שימוש ועל היכולות שלהן (למיטבי לכת, מוזמנים להקשיב לשימוע שנערך לאחרונה בנושא בקונגרס האמריקאי), יש צורך להבין את מגבלות המערכת.

על קובעי המדיניות המבקשים לאמץ טכנולוגיות חדשניות, להיות זהירים מלכתחילה בשני דברים מרכזיים (אם כי בוודאי לא יחידים):

הראשון, לוודא כי התוצרים של המערכת מעניקים את המבוקש ברמת המהימנות הנדרשת ואשר עליה מוצהר. כל מי שעסק בהטמעת טכנולוגיות בשירות הציבורי, מכיר את הפער בין הצהרות היצרן לביצוע בפועל.

השני הוא לבחון היטב את ההטיות והאזורים שהמערכת אינה מכסה כדי לדעת להתאים את השימושים בה, ובעיקר להבין מה הפועל היוצא מהשימוש בה. לדוגמא, השענות על זיהוי פנים כראיה יחידה לצורך ביצוע מעצר מהווה פתח למעצרי שווא רבים הפוגעים יותר באוכלוסיות מיעוטים.

לאחרונה פרסם המשרד לביטחון פנים תזכיר חוק המבקש להקנות למשטרה את הסמכות לעשות שימוש ב"מערכות צילום מיוחדות", המאפשרות זיהוי חד ערכי של חפץ או אדם באופן המאפשר להתחקות אחריו. כרגע התזכיר מונה שני סוגים של מערכות מסוג זה, "עין הנץ" שהיא מערכת LPR (License plate recognition) ומערכת לזיהוי פנים.

מקריאת התזכיר עולה כי לא ניתן מקום לקביעת סטנדרטים מינימליים בהם מערכות חדשות ומתוחכמות נדרשות לעמוד בהן. יותר מכך, התזכיר מאפשר חוסר שקיפות לגבי מערכות חדשות בהן ייעשה שימוש מכיוון שהממשלה מציעה כי המערכות בהן ייעשה שימוש תהיינה חסויות מעיניי הציבור. הסיכוי לבחון ולהצביע על כשלים במערכות טכנולוגיות במקום בו הידיעה מצויה רק במגרשו של צד אחד, אינו קיים.

בקדמה הטכנולוגית יש שפע הזדמנויות, בתנאי שנדע להעריך ולבקר את היכולות הטכנולוגיות ואת האופן בו נעשה בהן שימוש, בעיניים פקוחות. אולם חלילה לנו מלפתח ציפייה ומקסם שווא לגבי מתן מענה "מהסרטים" באמצעותם. כי אם נעשה כן, נמצא את עצמנו פוגעים (שוב) ביחידים הנמנים על ציבור שהטכנולוגיה לא סופרת אותם.

הכותבת היא עמיתה בכירה במכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה וראש היחידה הממשלתית לחופש המידע לשעבר

עוד כתבות

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

מארק צוקרברג / צילום: ap, Jeff Chiu

המיליארדרים מקליפורניה נוהרים: גם צוקרברג רוכש בית בפלורידה

דרום פלורידה מושכת יותר ויותר מיליארדרים מקליפורניה, שרוצים להימנע מהמס החדש שמיועד לבעלי הון ● בין המצטרפים האחרונים לגל: מארק צוקרברג ופריסילה צ'אן, שרוכשים אחוזה יוקרתית באינדיאן קריק, שם כבר מתגוררים גם ג'ף בזוס וטום בריידי

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; מה עובר על אמזון? והישראלית שמזנקת ב-25%

פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● וול סטריט ננעלה אמש בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● מחירי הנפט קפצו אתמול על רקע המתיחות בין איראן וארה"ב ● מחיר הביטקוין נע סביב 67 אלף דולר

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית חולים הדסה הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין בית החולים שבירושלים לבין משרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה כי המאבק מול אגף התקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל" היו ברקע

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● טראמפ צייץ: "הייתה פגישה טובה מאוד - אך לא הושגה שום החלטה סופית. התעקשתי שהמו"מ עם איראן יימשך" ● עדכונים שוטפים

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים