גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מקסם השווא בטכנולוגיה: זה הציבור שזיהוי הפנים לא סופר

בטכנולוגיה יש הבטחה לתיקון המצב הקיים, אבל את ההטיות שלה ואת מי שנפגע מהם, אנו לא רואים ● כשמאמצים טכנולוגיה חדשה חשוב להבין את האזורים המוסתרים שבה - לא נראה שזה מה שנעשה בתזכיר החוק החדש שמבקש לאמץ מערכת זיהוי פנים במשטרה

זיהוי פנים / צילום: Shutterstock, DedMityay
זיהוי פנים / צילום: Shutterstock, DedMityay

יש משהו קסום בטכנולוגיה המבקשת לתת מענה לבעיותינו. ועוד יותר, כאשר היא באה לתת מענה לכשלים בתחומים המעסיקים ומטרידים אותנו כגון אכיפת החוק.

אבל טכנולוגיה אינה מילת קסם. כפי שיש לנו מדדים שונים בבחירת מחשב חדש, מצלמה, סלולר, כך גם בכל מוצר טכנולוגי אחר. קחו לדוגמא את הטכנולוגיה העושה שימוש בזיהוי פנים.

זיהוי פנים הוא מוצר בו נעשה שימוש באלגוריתם המנתח תמונת פנים ומבקש לזהות באמצעותו את האדם המבוקש. ניתן להשתמש במערכת כאמור כדי לאמת שאדם א' הוא אכן מי שהוא מתיימר להיות (בחינה 1:1), לדוגמה, במעבר גבול כשאנו בוחנים את תמונתו של אדם בדרכון מול מי שאוחז בו וניצב במעבר הגבול; וניתן לעשות שימוש בטכנולוגיה כדי לזהות אדם מתוך קבוצת אנשים (1:N), לדוגמה כאשר הרשת החברתית מציעה לנו זיהוי של אנשים בתמונה לצורך תיוג.

יש רכיבים רבים שמשפיעים על מהימנות התוצר של המערכת - איכות התמונה, זווית הצילום, האלגוריתם בו נעשה שימוש ועוד. כמו כן יש חשיבות בהבנת האיום המרכזי שלנו - האם אנו חוששים שאדם לא מורשה ייכנס למערכת (FAR) (לדוגמא בביקורת בכניסה למתקן ביטחוני), או שאנו חוששים שאדם שמותר היה לו להיכנס למקום, לדוגמא במעבר הכניסה לישראל, תמנע ממנו אפשרות כזו בגלל זיהוי שגוי (FRR). זה לא משחק סכום אפס. ככל שנרצה לצמצם את הסיכוי שמישהו שאינו מורשה יאושר (FAR), עלינו להחמיר את הבדיקה ובכך נגדיל את המקרים בהם תמנע הכניסה גם למישהו שבעצם היה מורשה.

אנו לומדים לדעת, כי המערכות הטכנולוגיות אינן "אובייקטיביות". לדוגמא, מחקר מקיף שערך מכון התקנים האמריקאי (ה-NIST), המוביל בתחום הבדיקות למערכות לזיהוי פנים (FRVT - Face Recognition Vendor Test), ופורסם בדצמבר 2019, הוכיח כי במערכות רבות יש פער של עד פי 100 באימות שגוי באוכלוסיות מיעוטים. זאת אומרת שאם המשטרה תשתמש במערכות מסוימות, הסיכוי שלה לטעות בזיהוי גבר שחור (או אסייאתי) כמי שמבוקש על ידה, אל מול גבר לבן יכול להיות גבוה פי 100. כמובן, שיש שונות בין המערכות והאלגוריתמים השונים. יש מערכות המציגות תוצאות טובות יותר משל אחרות וההטיה מצטמצמת ל"רק" פי 10.

אגב, באופן שאינו מפתיע, במערכות שפותחו בסין היחס התהפך - היה להן סיכוי רב יותר לזהות באופן שגוי גבר לבן מאשר גבר אסייאתי. ולא רק מיעוט אתני סובל מהטייה. הסיכוי לזיהוי שגוי גובר גם אצל נשים ואנשים מבוגרים. ללמדך שגם מערכות טכנולוגיות, מושפעות "מתבנית נוף" יוצרן.

מה זה אומר לגבי שימוש במערכות מסוג זה?

מעבר לשאלות קשות של האפשרות לבצע מעקב המוני, לצורך בביקורת על הרשויות - וכמובן בשקיפות על המערכות בהן נעשה שימוש ועל היכולות שלהן (למיטבי לכת, מוזמנים להקשיב לשימוע שנערך לאחרונה בנושא בקונגרס האמריקאי), יש צורך להבין את מגבלות המערכת.

על קובעי המדיניות המבקשים לאמץ טכנולוגיות חדשניות, להיות זהירים מלכתחילה בשני דברים מרכזיים (אם כי בוודאי לא יחידים):

הראשון, לוודא כי התוצרים של המערכת מעניקים את המבוקש ברמת המהימנות הנדרשת ואשר עליה מוצהר. כל מי שעסק בהטמעת טכנולוגיות בשירות הציבורי, מכיר את הפער בין הצהרות היצרן לביצוע בפועל.

השני הוא לבחון היטב את ההטיות והאזורים שהמערכת אינה מכסה כדי לדעת להתאים את השימושים בה, ובעיקר להבין מה הפועל היוצא מהשימוש בה. לדוגמא, השענות על זיהוי פנים כראיה יחידה לצורך ביצוע מעצר מהווה פתח למעצרי שווא רבים הפוגעים יותר באוכלוסיות מיעוטים.

לאחרונה פרסם המשרד לביטחון פנים תזכיר חוק המבקש להקנות למשטרה את הסמכות לעשות שימוש ב"מערכות צילום מיוחדות", המאפשרות זיהוי חד ערכי של חפץ או אדם באופן המאפשר להתחקות אחריו. כרגע התזכיר מונה שני סוגים של מערכות מסוג זה, "עין הנץ" שהיא מערכת LPR (License plate recognition) ומערכת לזיהוי פנים.

מקריאת התזכיר עולה כי לא ניתן מקום לקביעת סטנדרטים מינימליים בהם מערכות חדשות ומתוחכמות נדרשות לעמוד בהן. יותר מכך, התזכיר מאפשר חוסר שקיפות לגבי מערכות חדשות בהן ייעשה שימוש מכיוון שהממשלה מציעה כי המערכות בהן ייעשה שימוש תהיינה חסויות מעיניי הציבור. הסיכוי לבחון ולהצביע על כשלים במערכות טכנולוגיות במקום בו הידיעה מצויה רק במגרשו של צד אחד, אינו קיים.

בקדמה הטכנולוגית יש שפע הזדמנויות, בתנאי שנדע להעריך ולבקר את היכולות הטכנולוגיות ואת האופן בו נעשה בהן שימוש, בעיניים פקוחות. אולם חלילה לנו מלפתח ציפייה ומקסם שווא לגבי מתן מענה "מהסרטים" באמצעותם. כי אם נעשה כן, נמצא את עצמנו פוגעים (שוב) ביחידים הנמנים על ציבור שהטכנולוגיה לא סופרת אותם.

הכותבת היא עמיתה בכירה במכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה וראש היחידה הממשלתית לחופש המידע לשעבר

עוד כתבות

אתר בנייה. קצב מכירות הנדל''ן עלה / צילום: אייל פישר

קצב מכירות הדירות עלה, ובאוצר קוראים לעצור את מתווה הסיוע

תוכנית הסיוע לענף שאושרה בפברואר כללה מתווה שיעזור לקבלנים בשלב המכירה המוקדמת ● אולם לגלובס נודע כי קידום המתווה נעצר ונבחן מחדש, בין היתר בשל נתוני המכירות האחרונים

המשקיע סטנלי דרוקנמילר / צילום: Reuters, Brendan McDermid

המיליארדר שנפטר מהמניה הלוהטת של השווקים מסביר למה

המשקיע המיליארדר סטנלט דרוקנמילר לא ידע עד לפני שנתיים איך מאייתים את השם אנבידיה ● "רכשתי אותה, וחודש אחר כך, הושק ה-ChatGPT, ואפילו זקן כמוני הצליח להבין מה זה, אז הגדלתי את הפוזיציה שלי בהרבה" ● דרוקנמילר סבור שמפץ הבינה המלאכותית עלול להסתיים בקרוב

מה גבולות חופש הביטוי של עובדים ברשתות? / אילוסטרציה: גלובס

בית הדין משרטט את הגבול: מתי מותר לפטר עובד בגלל פרסומים ברשת חברתית

בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של עובד שפוטר סמוך ל־7 באוקטובר, לאחר שפרסם פסוקים מהקוראן אשר התפרשו כקריאות הסתה לטרור ● מומחים עומדים על השלכות פסק הדין החריג על חופש הביטוי, ומסבירים מדוע עניינו של מורה שפוטר בנסיבות דומות נגמר אחרת

חסימת איילון דרום הערב / צילום: רוני שפירא

משפחות החטופים הפגינו הערב ברחבי הארץ: קוראות לעסקה מול החמאס

הנייה הודיע לקטאר ולמצרים: "מקבלים את תנאי הפסקת האש" • תיעוד: חגיגות בעזה אחרי הודעת חמאס • גורמים בישראל: זו הטעיה, חמאס הסכים למתווה מרחיק לכת שלא מקובל על ישראל • עדכונים שוטפים

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יוסי גם זו לטובה, אורן דאי, אייל טואג, ראובן קפוצ'נסקי

אלו החברות שהכי מעניינות משקיעים בת"א

את בנק לאומי, חנן מור ואל על המשקיעים חיפשו הכי הרבה במאיה, כך עולה מנתוני הפעילות באתר הבורסה ● כ-20% מהחברות הנסחרות בת"א המתינו עם פרסום הדוחות השנתיים עד לרגע האחרון, ושיעור נמוך יותר תרגמו את הדיווחים לאנגלית ● וגם: מי החברה שאחריה עוקבים הכי הרבה משקיעים באופן קבוע

מעבר הגבול בין רוסיה לנארווה, אסטוניה, סגור לכניסת רכבים / צילום: Reuters, Mihkel Maripuu

אוקראינה מאבדת מכוחה, והמדינות הבלטיות שואלות: אנחנו הבאות בתור?

נארווה, עיר הגבול של אסטוניה שסומנה על ידי פוטין כאדמה רוסית היסטורית - היא בין היעדים הפוטנציאליים לערעור היציבות באזור ● מפברואר נרשמת הידרדרות מהירה ביחסים בין המדינות

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

טנק ישראלי בצד העזתי של מעבר רפיח / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן לשעבר מסביר: למה חמאס מפחד מכניסה ישראלית לרפיח

אלוף (מיל') אהרן זאבי-פרקש סבור שעיקר הלחימה נגד חמאס הסתיימה: "השמדת שלושה-ארבעה גדודים ברפיח לא תשנה" ● בשיחה עם גלובס הוא אומר שיש לדאוג שארגון הטרור לא יתחמש שוב: "רק אז נוכל לומר שהמלחמה שיפרה את המצב" ● וגם: מה דעתו על סערת המינויים בצה"ל

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

המדינה המפתיעה שבמו"מ מתקדם לרכישת מערכת הגנה אווירית מרפאל

קניה שמזהה צורך עולה וגובר למערכות הגנה אווירית - פנתה לישראל שידועה בעולם בתור המדינה בעלת מערך ההגנה האווירית הטוב מכל ● העסקה, אם תושלם, תהווה שינוי מגמה מעניין מבחינת רפאל, שפילוח המכירות שלה ל־2023 מצביע כי יבשת אפריקה היוותה רק 1% ממנו

שיפוצים בבניין / צילום: כדיה לוי

בניין הוכרז כמסוכן, אך דייר סירב לשלם על שיפוץ. מה קבע ביהמ"ש?

המפקח על רישום המקרקעין דחה תביעה של בעל דירה שסירב לשלם את חלקו בשיפוץ של בית משותף בבת ים

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

פרשת חברת הגמל סלייס מזכירה שיש תובענות ייצוגיות חשובות

המקרה של סלייס מלמד באופן מובהק כי גם באסדרה עתידית, מאוד לא כדאי לשפוך את התינוק עם המים ● תובענות ייצוגיות הן כלי של אכיפה פרטית, שבמסגרתו אזרחים יכולים לפעול במקומות שיש בהם ריק, או כאשר הרגולטור זקוק לדחיפה על מנת לפעול

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

וויז מציגה את הגיוס הגדול של חברה ישראלית אי פעם

חברת הסייבר בניהולו של אסף רפפורט מציגה קצב צמיחה מסחרר ושורת צעדים שאפתניים ● ארבע שנים בלבד אחרי הקמתה, הכריזה וויז על גיוס של מיליארד דולר ● בין המשקיעים: הקרן האמריקאית הגדולה אנדריסן הורוביץ ● בשוק תוהים: עד לאן היא יכולה לצמוח?

גיא הדס / צילום: רמי זרנגר

אחרי 16 שנה: סמנכ"ל התקשורת, קשרי ממשל ואחריות תאגידית בבזק, גיא הדס, פורש

עפ"י הודעת בזק, הדס יישאר בתפקידו ככל שיידרש להעברה מסודרת של התפקיד ● עדיין לא ברור מי יהיה מחליפו של הדס, או לאן פניו מיועדות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

השקל נסחר בתנודתיות לאחר הודעת חמאס על קבלת המתווה להפסקת אש

ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● השקל נסחר בתנודתיות מול המטבעות הזרים ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33%

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

יגאל דמרי מתכנן להקפיץ את שכרם של אשתו ובנו במיליוני שקלים לשנה

חברת הבנייה שבשליטת דמרי מבקשת לאשר מדיניות תגמול חדשה ממנה ייהנו גם חלק מבני משפחתו, שתאפשר להם לקבל תגמול הוני בהיקף של עד 1.5 מיליון שקל בשנה כל אחד

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר לשעבר / צילום: שלומי יוסף

ותיקי אגף תקציבים קיימו כנס נגד הממשלה. מי בלטו בהיעדרם?

כ-300 בוגרי אגף התקציבים במשרד האוצר התאספו היום (ג') למחות נגד המדיניות הנוכחית באגף ● גורמים באגף בתגובה: "צריך לתת לנו גב"

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

אסתר חיות, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

התפקיד החדש של נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות

מפעל הפיס הכריז על מינויה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת אסתר חיות, ליו"ר ועדת פרס ספיר לספרות ● חיות תחליף בוועדה את העיתונאי אורן נהרי

צילום: איל יצהר, איורים: גיל ג'יבלי, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי,

דב קוטלר נפרד מהפועלים: רווחי השיא, התחרות הצמודה עם לאומי והיורשים האפשריים

בתום כהונה של חמש שנים, מנכ"ל הפועלים הודיע במפתיע על פרישה ● דב קוטלר הצעיד את הבנק לשווי של כמעט 50 מיליארד שקל וכך הצליח להדביק את הפער מול לאומי, הוביל את ההיפרדות מישראכרט וסגר את פרשת הסיוע בהעלמות המס בארה"ב ● העזיבה שלו מצטרפת לגל גדול של שינויים במערכת הבנקאית

ליאור וקס, מנכ''ל אינפיניטי ניהול תיקי השקעות / צילום: יח''צ

"יעמדו בתור לקנות את הטילים שלנו": מנהל ההשקעות שמסמן את התחום המבטיח

ליאור וקס מאינפיניטי מעריך שהתנודתיות בשווקים תימשך, וכדי להתמודד איתה יש לשים דגש בתיק על "פיזור גיאוגרפי וסקטוריאלי, עם אקטיביות" ● הוא נלהב ממהפכת ה-AI, מעריך שמניית אנבידיה עדיין מעניינת וטוען כי "המחירים בת"א אטרקטיביים, אבל הסיפור בעייתי"