נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
קרן המטבע הבינלאומית מעריכה את היקף ההון המופק מפשיעה חמורה בכ-5%-3% מן התוצר הכלל עולמי, ובהתאם להערכה זו, היקף הלבנת ההון בישראל מוערך, ע"פ פרסומים, בסך של כ-50-20 מיליארד ש"ח בשנה.
אף אחד מאיתנו לא תמים וכולנו יודעים כי תחום ההונאות אף פעם לא ייעלם אלא להיפך, ככל שהטכנולוגיה תתפתח והשירותים הבנקאיים יהפכו לדיגיטליים יותר, כך תחום ההונאות ילך ויצמח לממדים עצומים. אם נביט על חצי הכוס המלאה, הרי שבניגוד לעבר בו כדי למזער את התופעה היה צריך לתפוס בפועל את הגורמים העבריינים המבצעים זאת, הרי שכיום התפתחות הטכנולוגיה מאפשרת להילחם בתופעה בשני מישורים, גם באיתור חכם של גורמים עברייניים המנסים להונות את הבנקים וגם בחיזוי מבעוד מועד של הונאות פוטנציאליות בעתיד.
בתוך כך, לפני מספר חודשים הוציא בנק ישראל לבנקים הנחיה לבחון הטמעת מערכות בינה מלאכותית בחטיבות טכנולוגיות הפועלות בתחום המלחמה בהלבנת הון, וההנחיה הגיעה כתוצאה מהאפקטיביות המוכחת של טכנולוגיה זו, בערוצים אחרים שהבנק עושה בהם שימוש.
כיום המערכת הבנקאית משתמשת ב"חוקים עסקיים" המוגדרים ע"י אגף הציות בבנק אשר מטרתם לנטר פעילות ספציפית מוגדרת מראש כמו הפקדות ומשיכות חריגות או פעילות עסקית מסוימת שלא ברורה הסיבה הכלכלית שעומדת בבסיס הפעולה. אני סבור כי טכנולוגית בינה מלאכותית תסייע להם במספר מישורים, החל מאיתור חריגות ושינוי בדפוסים על בסיס למידת מכונה ואנומליות, וזיהוי מבעוד מועד חשד להונאות פוטנציאליות בעתיד ובהווה.
הבנקים כעת בוחנים באינטנסיביות את הנושא מול חברות טכנולוגיות המתמחות בתחום ואני סבור כי מערכות הבינה המלאכותית יהיו אפקטיביות יותר מהפתרונות הפועלים כיום בבנקים והן יגדילו את היקף בלימת ההונאות בכ-7 אחוזים במהלך השנה הראשונה.
תופעת הלבנת ההון לא חדשה והיא טלטלה מאז ומעולם את המערכת הבנקאית בארץ ועולם, אך היקפה צמח בצורה חדה במהלך שנה האחרונה בתקופת הקורונה. בצל המשבר העולמי, מדינות רבות חוקקו חוקים חדשים המאפשרים לנזקקים לקבל מענקים מהירים מגופים ממשלתיים ולצד שיעורי אבטלה גבוהים, אותם גופים המטפלים בביטוחי אבטלה ברחבי העולם מצאו את עצמם לא מוכנים לגל תביעות הנגרמות כתוצאה מהמגפה, כשבמקביל, צצו "מומחים" להונאות הפועלים ברשתות פליליות מאורגנות, בקנה מידה שלא הכרנו.
העובדה כי כל הפעילויות הבנקאיות נעשו בתקופת הקורונה בזירה הדיגיטלית, אפשרה לגורמים פליליים שמבינים מעט בטכנולוגיה, לבצע הונאות בצורה קלה יותר כאשר אחת המרכזיות שבהן היא 'גניבת זהות', בה העבריינים משתמשים בתעודות זהות גנובות, מספרי ביטוח לאומי וכתובות להגשת תביעות (את כל אלה הם מאתרים ביתר קלות ב- dark net), באמצעותם הם פותחים חשבונות, ואז מפנים את הכספים מהביטוח הלאומי, לעצמם.
על פי ועדת הסחר הפדרלית, גניבת הזהויות, מהוות 22% מכלל ההונאות ממשלתיות, השנייה רק להונאות בנקאיות (נתונים אלה הם מלפני המגיפה) וסבירות גבוהה שמספרים אלה גדלו במהלכה.
בישראל מרבית ההונאות נעשות בעולם הבנקאות, ולכן ניתן להבין מדוע הוציא בנק ישראל את ההנחיה לבנקים. שירותים רבים שניתנו באופן פרונטלי ניתנים כיום באופן דיגיטלי מלא כגון פתיחת חשבון בנק, בה היה צורך בזיהוי פנים פרונטלי בסניף הבנק וכעת נעשה באופן דיגיטלי מלא.
המעבר הזה לשירות באופן דיגיטלי הגדיל את הניסיונות של 'פישינג' לפתיחת חשבונות באופן פיקטיבי ע"י זהות פיקטיבית או חברת קש. בשנה האחרונה ראינו גידול חד במספר החשבונות הפיקטיביים בהשוואה לשנים קודמות.
טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית AI - Artificial intelligence, מאפשרת לסנן ולנתח כמויות אדירות של נתונים, לזהות חריגות ודפוסים, לסמן הונאות פוטנציאליות ובאמצעותה ניתן לאתר חריגות ושינוי בדפוסים. הטכנולוגיה יודעת לזהות הונאות והלבנת הון על בסיס מודלים חכמים של למידת מכונה ML - Machine Learning , אנומליות מבוססות מודלים וסגמנטים (פילוח אוכלוסייה) מבוססי התנהגות, ובכך להוסיף נדבך חשוב מעבר לחוקים העסקיים ובכך לאתר ואף למנוע הלבנת הון בישראל.
הכותב הוא מנהל היחידה למניעת הונאות והלבנת הון ב SAS ישראל, מיה אנליטיקס