חבר הכנסת לשעבר רועי פולקמן. עומד בראש הוועדה / צילום: ליאור מזרחי
ועדת פולקמן לבחינת אסדרת-העל בתחום השידורים הגישה היום (ג') את המלצותיה לשר התקשורת יועז הנדל. לאחר שנה של עבודה עם הרבה לחצים, פוליטיקה וכיפופי ידיים, נמנעת הוועדה מהמלצות אופרטיביות שישנו את השוק, ומסתפקת בהתוויית כיוון.
בין היתר, הוועדה ממליצה לפתוח את המודלים הקיימים, לפיהם הכבלים והלוויין מחויבים לשדר את השידורים של הערוצים, אך הם מקבלים את התוכן שלהם חינם, אך אינה ממליצה על איך לעשות זאת ומסתפקת בהצעת מודלים אפשריים - ובכך מחזירה את הכדור למשרד התקשורת, שאמור ביחד עם גורמי מקצוע לגבש החלטה. כנ"ל לגבי האפשרות לשדר חדשות.
גם הטיפול בנטפליקס ובפלטפורמות ה-OTT הוא בעיקר קוסמטי: הוועדה ממליצה לחייב אותן בהשקעות בתוכן רק לאחר הגעתן להכנסות של 300 מיליון שקל - רף גבוה מאוד שלא סביר שיגיעו אליו בשנים הקרובות.
כצפוי, הפלטפורמות האחרות כמו גוגל ופייסבוק נשארו מחוץ לדוח, למרות ההשפעה הדרמטית שיש להם על שוק הפרסום המהווה את נדבך חשוב בבסיס הקיום של אמצעי המדיה בישראל.
הוועדה לא הוסיפה כסף חדש ליצירה המקורית בישראל מצד הפלטפורמות הבינלאומיות ושחקני הטלוויזיה האינטרנטית, ובמקביל הורידה את רף ההשקעה בהם מחויבים השחקנים המקומיים: היקף ההשקעה של הוט ו-yes יורד מ-8% ל-6.5% מכלל ההכנסות, והיקף המחויבות של קשת ורשת להשקעה בסוגה עילית יורד מ-15% ל-13%.
הקמת רשות השידורים המסחריים
בין ההמלצות העיקריות של הוועדה נמנית הקמת "רשות השידורים המסחריים", שתפקח על ספקי התכנים והערוצים המסחריים, ללא קשר לטכנולוגיית השידור. לרשות יהיו סמכויות מגודרות ומצומצמות, והיא תפעל כיחידת סמך תחת שר התקשורת.
כפי שחשפנו בגלובס, ברשות תכהן מועצה ציבורית, ולצידה יעמוד גוף ביצועי-יישומי שיוציא לפועל את החלטותיה. היא תכלול 13 חברים, מרביתם נציגי ציבור. בראשה יעמוד אדם אחד שיכהן הן כיו"ר מועצת השידורים והן כראש הדרג הביצועי ברשות. בסיס התקציב של הרשות לשידורים יהיה מתקציב המדינה, והיא תהיה מוסמכת לקבוע את תקנותיה כחקיקת משנה.
הרגולטור האחוד יפקח על הפלטפורמות הרב-ערוציות המסורתיות (הוט ו-yes), על ספקי התכנים על ה-OTT (פרטנר, סלקום, סטינג, נקסט ועוד ככל שיהיו ועל והערוצים המסחריים. הוא יקדם הפקות מקור מסוגה עילית, שמירה על האתיקה בשידורים, אסדרת הכללים לשידורי חדשות ואקטואליה, שמירה על שוק שידורים מגוון ותחרותי ומניעת ריכוזיות ובעלויות צולבות.
בנוסף ממליצה הוועדה לצמצם את המיקרו-רגולציה ואת התערבות הרגולטור. צמצום היקף התערבות הרגולטור כולל מיקוד של סמכויותיו בקביעת כללים לגובה ההשקעה ואופן ההגדרה של הפקות מקומיות בלבד, ללא התערבות באופן, מיקום, אורך וזמן השידור או בתתי סוגות המשדרים.
הרגולציה תתבסס על מדרג שייקבע בהתאם להיקף פעילותם של גופי השידור בארץ, על בסיס סך ההכנסות השנתי של הספקים. על ספקים עם היקף פעילות בינוני ומעלה (הכנסות בסך 600-300 מיליון שקל) יחולו חובות השקעה רק בנושאים הבאים: הפקות סוגה עילית, הגנה על ילדים, חובות הנגשת שידורים לאנשים עם מוגבלויות וחובות בתחום האתיקה.
על ספקי תכנים בעלי היקף פעילות רחב (הכנסות בסך 600 מיליון שקל ויותר) תחול גם חובה מורחבת להשקעה בהפקות סוגה עילית וחובות בתחום צרכנות השידורים.
השקעה בהפקות ישראליות
ועדת פולקמן הוקמה באוגוסט 2020 על-ידי שר התקשורת הנדל, בקדנציה הקודמת שלו, במטרה להמליץ על תיקונים רוחביים וחקיקתיים בשוק השידורים הישראלי. מלבד פולקמן ישבו בוועדה ארבעה נציגי משרד התקשורת, נציגת משרד האוצר ונציגת משרד המשפטים. בוועדה גם השתתפו כמשקיפים נציגים מהמועצה לכבלים ולוויין, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ורשות התחרות.
בתחום התוכן המקורי ממליצה הוועדה שספקי תוכן בינלאומיים הפועלים בישראל באופן נרחב (רף הכנסות של יותר מ-300 מיליון שקל בשנה, שנטפליקס, למשל, לא מגיעה אליו), יחויבו להשקיע בהפקות ישראליות. בפני ספקי התוכן הבינלאומיים יעמדו אפשרויות בחירה בין השקעה באופן ישיר (בהפקות, ביוצרים) לבין השקעה באופן עקיף (רכש גומלין).
כמו כן, הרגולטור יוסמך לדרוש מידע מספק תכנים בינלאומי בנוגע להכנסותיו מהפעילות בישראל, להיקף המנויים ולהיקף השקעתו בתוכן מקומי.
במקביל יקיים הרגולטור, בהשתתפות גורמי המקצוע הרלוונטיים, בחינה בנוגע לאופן הטלת החובה תוך התייחסות לקריטריונים הבאים של מספר ספקי התכנים הבינלאומיים, היקף פעילותם בארץ ורמת התחרות בשוק השידורים. כמו כן, ייבדק הניסיון הקיים במדינות אחרות מהחלת רגולציה כאמור על ספקי תכנים.
הוועדה סבור כי קיים חשש לגבי הפקות מסוג סוגה עילית, כיוון שכוחות השוק המסחרי לבדם לא בהכרח יביאו ליצירת הפקות מסוג זה. עם זאת, כפי שנחשף בגלובס, היא ממליצה להפחית את החובה החלה על הפלטפורמות המסורתיות (הוט ו-yes) להשקיע בהפקות מקומיות 8% מהכנסותיהם ל-6.5%.
ללא המלצות אופרטיביות
בשני נושאים מהותיים הוועדה לא קיבלה החלטות. למשל, היא ממליצה לפתוח את שוק הטלוויזיה לפרסום, אך לא מסבירה כיצד לעשות זאת - כלומר אין המלצות אופרטיביות.
שנית, בשל מחלוקת, בוועדה לא התקבלה הכרעה בנושא ביטול האיסור החל על ספקי תכנים להיות בעלים של חברת חדשות (נושא שעניין מאוד את הוט), והכרעה בנושא תתקבל לאחר קבלת התייחסויות מהציבור.
בתחום שידורי הספורט ממליצה הוועדה להחיל הסדר אי-בלעדיות וכן אי-מכירת זכויות ספורט בבלעדיות לספקי תכנים.
הוועדה סבורה כי יש להחיל אסדרה צרכנית באופן רוחבי על כל שוק התקשורת, וכן לבצע שינוי הדרגתי שבסופו יבוטלו ההפרדות וההגבלות על המודלים הכלכליים בשוק השידורים - ובהן חובת ההעברה בחינם של ערוצי הברודקאסט, חובת הקצאת האפיקים ואיסור שידור פרסומות בפלטפורמות המסורתיות.
שר התקשורת הנדל: "עבודה רצינית ויסודית"
"אני מאמין שיישום ההמלצות יתרום לתחרותיות גדולה יותר ומוצר טוב יותר לציבור גם במונחי מחיר וגם במונחי איכות ומגוון", אומר יו"ר הוועדה, חבר הכנסת לשעבר רועי פולקמן. "שוק התקשורת נמצא כיום בחוסר ודאות, ואני משוכנע כי שר התקשורת יוביל במהרה את התיקונים הנדרשים לכדי מימוש. מדברים על הדברים כבר עשור - עכשיו הזמן למעשים".
לדברי שר התקשורת יועז הנדל, "הדוח מהווה סיכום של עבודה רצינית ויסודית בנושא שנמשך ונמרח זמן רב מדי. דוחות רבים נכתבו במשרד התקשורת בתחום השידורים, אך מעטים יצאו לפועל. אני לא מתכוון לבזבז זמן, לאחר שאקבל את ההתייחסויות הרלוונטיות, בכוונתי לפרסם את עמדתי באשר לחלקים שטופלו בדוח, ועל אלה שדורשים המשך טיפול ברגולציה החלה על השידורים. כתוצאה מכך, נקדם חקיקה.
"אם השנה הקודמת הייתה בסימן הסיבים, השנה הקרובה תהיה גם שנת השידורים. נעשה סדר ונהפוך את שוק התקשורת הישראלי למתקדם, עדכני ואטרקטיבי, כפי שקורה במדינות מתקדמות ברחבי העולם. פחות רגולציה, אבל על כלל השחקנים".
איגודי היוצרים: "כניעה לטייקוני התקשורת"
איגודי היוצרים, השחקנים ועובדי תעשיית הטלוויזיה והקולנוע מסרו בתגובה למסקנות ועדת פולקמן: "מסקנות ועדת פולקמן הן כניעה לטייקוני התקשורת על חשבון השחקנים והיוצרים הישראלים. משרד התקשורת חייב להתקדם למאה ה-21 ולהחיל את החוק הקיים על כל שידורי הטלוויזיה, ללא טריקים ושטיקים וללא הבחנה בטכנולוגיה באמצעותה הם משודרים. תקציב הפקות המקור בישראל מגיע אך ורק מחובתם של גופי השידור להשקיע אחוז קטן מהכנסותיהם העצומות לטובת הצופים. לציבור בישראל מגיע טלוויזיה איכותית".
עוד מציינים אק"ט, שח"ם - איגוד השחקנים והשחקניות, איגוד התסריטאים ואיגוד הבמאים: "ועדת פולקמן מעניקה הגנות מהשקעה על הטייקונים הכי עשירים בישראל על תאגידים שמגלגלים מיליארדים, ועושקת את תעשיית הקולנוע והטלוויזיה, שבה יוצרים ישראלים מחשבים איך הם סוגרים את החודש.
"תאגידי התקשורת בזק, הוט, סלקום ופרטנר מגלגלים ביחד סכום אסטרונומי של 19 מיליארד שקל בשנה. במקום לדאוג שבעלי ההון יחזירו לצרכן הישראלי איכות בתמורה, ממשיכה פקידות האוצר והתקשורת לדאוג רק לטובתם של התאגידים והטייקונים.
"ללא חובת השקעה אפשר יהיה לסגור את הטלוויזיה בעברית. לא יהיו יותר 'פאודה', 'שטיסל' או 'שבבניקי'ם. במקום להגדיל את חובה השקעה ביצירה הישראלית לטובת הצרכן הישראלי, מקטינים אותה - אין עוול גדול מזה.
"שר התקשורת יועז הנדל צריך להחליט אם הוא מגן על התעשייה המקומית או חובר לבעלי ההון. אנו דורשים משר התקשורת לערוך את התיקונים הנדרשים במסקנות הוועדה ולהציל את הטלוויזיה הישראלית".
איגוד המפיקים לקולנוע ולטלוויזיה מסר בתגובה למסקנות ועדת פולקמן: "במסקנותיה מוכיחה הוועדה את כל טענות היוצרים. בחוסר הבנת המציאות והיעדר אנשי מקצוע משורות הוועדה, הפקירו את היצירה המקורית הישראלית.
"עם מדרגות כניסה גבוהות מדי של 300 מיליון שקל, שלא יכניסו אף שחקן חדש תחת חובת השקעה ביצירה מקומית וחברות זרות דוגמת נטפליקס ודיסני, שיקבלו פטור מרגולציה ויוכלו להשקיע או לא להשקיע כרצונן והורדת אחוזי השקעה. מסקנות אלה של הן מכת מוות לתעשיית היצירה המקורית בישראל".