גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צו השעה הוא לקדם את חוק יסוד: החקיקה

למרות ניסיונות רבים בעבר, דווקא כעת בהרכב הממשלה הנוכחי יש סיכוי אמיתי שחוק יסוד: החקיקה יחוקק וישנה את כללי המשחק לטובה

שר המשפטים גדעון סער / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
שר המשפטים גדעון סער / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"

השבוע תתכנס שוב הוועדה המיוחדת עליה הודיע שר המשפטים גדעון סער (23.6.2021) לשם הכנת הצעת חוק יסוד: החקיקה. כפי שפורסם, ועדה זו מורכבת מפוליטיקאים (איילת שקד, קארין אלהרר, יוסי שיין, איתן גינזבורג), ומומחים מהאקדמיה (מרדכי קרמניצר, סוזי נבות וחאלד גנאים), בהתאם לבחירת מפלגות הקואליציה. מדובר בקבוצה רצינית וראויה המשקפת מגוון דעות. אם צוות זה יצליח להגיע להסכמות - וכלל לא בטוח - מדינת ישראל תרוויח והרבה.

פרק החקיקה בחוקה הישראלית המתהווה הוא אחד החשובים שבה, אך כיום הוא מפוזר במגוון הוראות חקיקה כגון פקודת סדרי שלטון ומשפט, התש"ח-1948, חוק המעבר, התש"ט-1949, חוק העונשין, התשל"ז-1977 ותקנון הכנסת. אופיין החוקתי של הוראות אלה, וחשיבותן בקביעת "כללי המשחק" הממשליים מחייבים קביעתן ברמה החוקתית.

פגיעה בלגיטימיות

חוק היסוד אמור להסדיר גם את סוגיית הביקורת השיפוטית. המצב בעולם ברור: בעוד שאחרי מלחמת העולם השנייה רק ברבע מהמדינות בעולם התקיימת ביקורת שיפוטית, כיום למעלה מ-85% מהמדינות בעולם כוללות מנגנוני ביקורת שיפוטית.

אולם אצלנו, חלק מן ההתנגדות ל"מהפכה החוקתית" מקורו בעובדה שחוקי היסוד אינם כוללים הוראה מפורשת המסמיכה את בית המשפט לפסול חקיקה שסותרת את הוראות חוקי היסוד אלא שסמכות זו נובעת מחוקי היסוד רק במשתמע. עצם המחלוקת סביב שאלת סמכות הביקורת החוקתית פוגעת בלגיטימיות של בית המשפט ובוודאות המשפטית. יש לעגן מפורשות את סמכותו של בית המשפט לפסול חוקים הסותרים את חוקי היסוד.

בה בעת יש לדאוג שהביקורת השיפוטית תעשה באופן מאוזן. את האיזון הדרוש בין הרשות השופטת לרשויות הפוליטיות ניתן להשיג באמצעות מגוון רחב של מנגנונים: דרישה להרכב מורחב ורוב מיוחד בפסילת חוקים, ייחוד הביקורת השיפוטית לבית המשפט העליון במקום לכל בית משפט, התגברות, אי-שפיטות, שמירת דינים ועוד. קיימים "חמישים גוונים" של עיצוב חוקתי, וניתן להגיע להסכמה.

חשוב מכל, יש לדאוג לנוקשות חוקי היסוד. דמוקרטיות מודרניות כוללות מגוון הגבלות על שינויים חוקתיים: מהותיות, כמו בגרמניה, שם אסור לשנות את החוקה באופן שפוגע בכבוד האדם וביסודות הדמוקרטיה; הליכיות, למשל דרישה לרוב מיוחד או אישור במשאל עם; או של זמני המתנה, כמו באיטליה, שם יש להמתין מספר חודשים עד לקבלת תיקון חוקתי. הגבלות אלו נועדו לוודא שהשינוי נדון באופן רציני ומבטא הסכמה רחבה ועמוקה של הציבור ולא קפריזה רגעית של רוב פוליטי שרירותי. אלו מבטאים את ההבחנה בין פוליטיקה יומיומית של אינטרסים צרים וקצרי טווח ובין פוליטיקה חוקתית של אינטרסים רחבים וארוכי טווח.

אין הגבלות בחוקי יסוד

בישראל, לעומת זאת, לא קיימות כל הגבלות. ניתן לשנות חוק יסוד ביום וחצי, ברוב רגיל, ותוך הפעלת משמעת קואליציונית. מאז 2013 התקבלו עשרים ושמונה תיקונים לחוקי יסוד ועוד שלושה חוקי יסוד חדשים, כלומר יותר שינויים חוקתיים מאשר לאורך כל ההיסטוריה האמריקאית.

דני דיין תיאר את "ההתנהגות המופקרת" של המערכת הפוליטית בשינוי "כללי המשחק לפי צרכיו המזדמנים של הרוב הרגעי" כ"מערב פרוע חוקתי" שאינו דומה לדמוקרטיה (ליברל, ינואר 2021). ואילו איילת שקד, בכנס שנערך בחודש מרץ באוניברסיטת בר-אילן, ציינה כי חברי הכנסת עושים שימוש לרעה בחוקי היסוד, ויש לחשוב איך מונעים זאת. קיימת הבנה רחבה שדרוש שינוי.

אך מדוע שההצעה תעבור? אתר הכנסת הרי גדוש בהצעות של חוק יסוד: החקיקה עוד משנות ה-70 - הצעת צדוק (1975), תמיר (1978), מרידור (1992), ליבאי (1993), רובינשטיין (2000), נאמן (2012) ושקד ובנט (2017). מה נשתנה הלילה הזה שיש יסוד להניח שהפעם תושג הסכמה?

לעניות דעתי, יש שתי נסיבות עיקריות שבעטיין המצב עכשיו שונה. ראשית, מדובר בקואליציה שבה חברות מפלגות מרחבי הקשת הפוליטית. לו תושג הסכמה בין חברי ועדה זו על מתווה ראוי לחוק יסוד חקיקה, מדובר בהישג קונצנזואלי לא מבוטל שיסייע בחקיקת החוק. שנית, מדינות רבות מבצעות שינויים חוקתיים דרמטיים על רקע משברים. מדינת ישראל חוותה בשנים האחרונות את המשבר החוקתי-פוליטי החריף ביותר מאז קום המדינה. כל משבר הוא הזדמנות, והמשבר החוקתי צריך להיות הזדמנות ליצירת רגע חוקתי. הגיעה העת לשינוי.

בשנת 1974 כתב חיים צדוק, שר המשפטים, מאמר שכותרתו "לקראת חוקה" (מעריב, 3.5.1974), אותו סיכם כך: "יש לי הרגשה ברורה שבציבור כבר בשלה ההסכמה שיש להתקדם במהירות סבירה לחקיקת החוקה. אם כל הגורמים ... יטו שכם יחדיו, תהיה חוקה לישראל - ובמהרה בימינו". אני שותף לשאיפה בדבר חוקה מלאה. אך עד אז, חובה להשלים את חוק יסוד: החקיקה. חיים צדוק אולי לא זכה לזה. אבל ראוי שאנחנו נזכה.

הכותב הוא פרופסור חבר בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה 

עוד כתבות

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

גם אחרי הוזלה של 40 אלף שקל לא בטוח שהרכב הזה שווה את מחירו

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

מנצל את הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

מניות חברות ה-IT קרסו בחודש האחרון בבורסה בעקבות החשש שה-AI עלולה להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30% ובעל השליטה מנסה בעקבות כך, פעם נוספת בתוך חצי שנה, לקלף שכבה אחת ולהכניס אותה לתוך החברה האם, מלם תים אחזקות באמצעות החלפת מניות

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום