גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התקציב לא משקף את השינויים התפיסתיים שהגיעו עם הקורונה

בניגוד לתקופת רייגן ותאצ’ר - בקורונה למדנו שהממשלה היא לא בהכרח הבעיה • יש להגדיל את ההשקעות בלי לחשוש מהעמקת החוב

ישיבת הממשלה לאישור התקציב / צילום: Reuters, אביר סולטן
ישיבת הממשלה לאישור התקציב / צילום: Reuters, אביר סולטן

טרם פריצת הקורונה, שלטה התפיסה שבכלכלות שוק הממשלה היא הבעיה ולא הפתרון לבעיות שמתעוררות בהן. תפיסה זו הפכה לפופולרית ומשפיעה בתקופה של רייגן ותאצ'ר ובאה לידי ביטוי במדיניות שהופעלה בשנים האחרונות. פריצת המגיפה, וסיימה, לעת עתה, את הדיון. אני אומר לעת עתה כי ניתן עדיין לראות את השפעות הגישה הישנה בתקציב שאושר בממשלה, זאת למרות שניסיון ההתמודדות עם הקורונה חיזק את עמדתם של המאמינים שבלי ממשלה מתפקדת, פעילה ויוזמת, כלכלות מתפקדות פחות טוב.

בתקציב החדש ניכרים סימנים לשינוי ולמרות הקואליציה הצרה והבעייתית, הממשלה מתפקדת ומוכנה לפעול. הצעד הראשון הוא כמובן העברת תקציב המדינה, צעד משמעותי במיוחד על רקע השנים האחרונות בהן התנהלה המדינה ללא תקציב. התקציב מבטא את תוכנית העבודה של הממשלה ובו באות לידי ביטוי הקדימויות הלאומיות ודרכי מימושן.

שיקום המגזר הציבורי

המשימה הראשונה של הממשלה היא שיקום המגזר הציבורי בהקדם, מה שהתחילה לעשות באמצעות שורה של מינויים שנדחו בממשלה הקודמת, אולם לא די בכך. ממשלתנו צריכה ללמוד מהנשיא ביידן שאת השינויים הגדולים יש לעשות ב-100 הימים הראשונים; מה שלא מתחיל בתנופה עם הקמת ממשלה חדשה, לא ממריא בהמשך.

המשימה העליונה של הממשלה היא שיפור פריון העבודה. העובדות ידועות: על פי נתוני ה-OECD עובד בישראל ב-2020 ייצר בממוצע 44.8 דולר לשעת עבודה, ואילו באיחוד האירופי עובד ייצר 54.5 דולר. אם נשווה את הנתון לאוסטריה, מדינה הדומה לנו במובנים רבים, הרי ששם עובד ייצר 70.2 דולר לשעת עבודה. לצערי, אין בתקציב שאושר מדיניות כוללת לסגירת פער זה.

משפט שאינו שנוי במחלוקת - ללא תשתיות מתאימות לא יהיה שיפור בתחום הפריון. יחס ההון לשעת עבודה במשק אינו מאפשר אימוץ טכנולוגיות המניבות פריון. הדבר מתייחס למעל 60% מהמועסקים במשק. ידוע ששיפור הפריון הוא הדרך היחידה שבה ניתן לשפר את רמת ואיכות החיים ולהעלותה על פני זמן. בענפי ההיי-טק הפריון גבוה ולכן השכר גבוה, וזה מבורך, אך צירוף של שכר גבוה בהיי-טק, המתאפשר בשל הפריון הגבוה, ושכר נמוך ביתר הענפים בשל הפריון הנמוך, מנציח אי-שוויון. אי השוויון זה הוא פוטנציאל למתחים ואי יציבות חברתית. נדרשת תנופת השקעות בתקציב המדינה ואת זה עדיין לא רואים בו.

אין הכשרה מקצועית

גידול התוצר בשנים האחרונות נבע בעיקר מגידול בשיעור התעסוקה, והביא ברכה רבה. יחד עם זאת, גידול שיעור התעסוקה הכניס לשוק העבודה אוכלוסיות ללא הכשרה מקצועית מספקת למשק טכנולוגי מודרני. משכך, לא רק שהן לא תרמו לגידול הפריון, הן מהוות מכשול לגידולו. גם אחרי שנתגבר על המשבר הכלכלי שנוצר עקב הקורונה, יישאר גרעין קשה ומשמעותי של מובטלים. יש לספק הכשרה מקצועית מתאימה למצטרפים החדשים לשוק העבודה ולמובטלים, כדי שיוכלו להשתלב בשוק העבודה תוך תרומה לגידול הפריון. ניתן לקבוע שללא הכשרה מקצועית מקיפה, לא יהיה שיפור בתחום הפריון מה שלא משתקף בתקציב.

שיפור הפריון מחייב רפורמות משקיות וכאן יש לברך את הממשלה על רפורמות חשובות הכלולות בחוק ההסדרים שמוגש יחד עם התקציב. יש לתמוך בממשלה כדי שמרכיב זה יעבור בהצבעת הכנסת וישחרר צווארי בקבוק המונעים שיפור בפריון, למרות שאני חושש שזה לא יספיק על מנת להביא את השינוי הנדרש.

הצורך להגדיל את ההשקעות ויתר התוכניות הנדרשות מציג אתגר פיסקאלי, בכל הנוגע לגירעון ולחוב הלאומי. הגירעון תמיד לוחץ על התקציב והכי קל, בטווח הקצר, לוותר על השקעות כי אין למהלך כזה מחיר פוליטי משמעותי. זה מה שעושים בישראל שנים רבות וגם כעת; הבעיה היא שאוסף של טווחים קצרים הופך להיות טווח ארוך, וכמו שנאמר על ידי קיינס: "In the long run we are all dead". בהקשר שלנו הייתי משנה את האמרה ל-"In the long run we are all poor".

אתגר המדיניות הוא מציאת איזון בין היעד הרצוי של הקטנת הגירעון מחד, והמענה לסוגיית הפריון מאידך. כמו ברוב הסוגיות הכלכליות יש לבחור בין חלופות, תוך ניהול סיכונים מבוקר. הממשלה בחרה בחלופה של מסלול הקטנת הגירעון, המבטיחה שכלכלת ישראל תשמור על יציבות מאקרו כלכלית, בלי תנופה מחודשת של פריון ובלי צמיחה משמעותית בתוצר לעובד. אישית, הייתי ממליץ לקחת סיכון מחושב ומגדיל את השקעות הממשלה בצורה משמעותית, מבלי לחשוש משירות החוב על רקע שערי הריבית הנמוכים שקיימים היום בעולם.

הכותב מכהן כמשנה לנשיא לעניינים אקדמיים במרכז הבינתחומי; היה חבר בוועדה המוניטרית של בנק ישראל

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

השיחות בז'נווה נמשכות, גורמים איראניים: דרישות וושינגטון קיצוניות

סבב השיחות השלישי בין איראן לארה"ב יצא לדרך ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

אנבידיה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, ובנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75% ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח