מבקר המדינה מותח ביקורת חריפה על אי התמודדות הממשלה עם אובדן המשילות בנגב

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם דוח נפיץ ורגיש העוסק במשילות בנגב, זאת על סמך בדיקה שביצע משרדו בחודשים אוגוסט 2018 - יולי 2020 בשלל משרדי ממשלה וגופים ציבוריים. הדוח מותח ביקורת חריפה מאוד על אי התמודדות הממשלה ומערכת אכיפת החוק עם אובדן המשילות בנגב.

כך לדוגמה, פרסם המבקר כי מינואר 2015 עד מרץ 2020 נגנזו או הועברו להליכי סגירה 177 (67%) תיקי סחיטת דמי חסות במרחב נגב, ו-87 תיקים (33%) הועברו להמשך טיפול בפרקליטות מחוז דרום. נתוני המשטרה לגבי היקף תופעת סחיטת דמי חסות בנגב אינם משקפים את היקף התופעה במלואה, אלא רק את הדיווחים למשטרה על תופעה זו.

עוד נקבע כי בשנים 2014-2018 הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות לא יזמו אכיפה נגד תחנות הדלק הפיראטיות שבתחומן. אובדן ההכנסות השנתיות למדינה ממסים כתוצאה ממהילת הבנזין בתחנות דלק פירטיות מוערך בכ-400 מיליון שקל (ללא אובדן המס בעקבות העלמות מס בתחנות דלק אלה).

על פי נתוני רשות המסים מאוקטובר 2020, בשנים 2016-2019 בפקיד שומה באר שבע לא נערכו שומות לבעלי תחנות דלק פירטיות. באותה תקופה טופל במשרד מע"מ באר שבע, בשיתופה של משטרת ישראל, אדם אחד בלבד שמכר דלק בחצר ביתו.

עבירות המע"מ גדולות פי 3.5 מחלקם באוכלוסייה

מלבד זאת נמצא כי מעורבותם של נהגים מהאוכלוסייה הלא-יהודית בנגב בתאונות קטלניות, קשות וקלות גבוה משמעותית משיעורם במרחב נגב (10%) ובכלל האוכלוסייה (21%). כך, במרחב נגב היו מעורבים נהגים מהאוכלוסייה הלא-יהודית ב-62% מהתאונות הקטלניות וב-45% מהתאונות הקשות בשנים 2016-2019.

לגבי עבירות מס, נמצא כי שיעור עבירות המע"מ של האוכלוסייה הלא-יהודית גדול פי 3.5 מחלקם היחסי בכלל אוכלוסיית העוסקים בנגב. עוד נמצא כי בין השנים 2008-2018 נהרגו 17 בני אדם בתאונות דרכים שבהן היו מעורבים בעלי חיים, חלקם הגדול בתאונות עם גמלים, ו-399 בני אדם נפצעו, בהם יותר מ-70 באורח קשה. בתוכניות העבודה של אגף התנועה במחוז דרום ושל התחנות עיירות ורהט-נגב לשנים 2017-2018 אין התייחסות לתופעת שיטוט הגמלים ולא נקבעו יעדי אכיפה.

היעדר אכיפה בתיקי פוליגמיה

המבקר תקף גם את היעדר האכיפה הנוקשה בתיקי פוליגמיה במגזר הבדואי. בשנת 2017 חיו לא פחות מ-14 אלף נשים במסגרת משפחות פוליגמיות בישראל, חרף היותה עבירה פלילית. מלבד זאת נמצא כי קיימת תופעה לפיה נשים מגורשות על ידי בעליהן ונשארות לחיות במקום מגוריו ואף סרות למרותו, אך מדווחות למוסד לביטוח לאומי כמשפחות עצמאיות (חד הוריות). כמו כן, קיימת תופעה של נשים בדואיות תושבות ישראל שעברו לגור בשטחי יהודה ושומרון וממשיכות לקבל קצבה מהביטוח הלאומי. לדברי המבקר, היעדר אכיפה מספקת מאפשר את הניצול של תופעת הפוליגמיה לצורך קבלת קצבאות שלא כדין.

מלבד זאת, על פי נתוני הלמ"ס, ממוצע יחס גביית הארנונה למגורים בתשע הרשויות הבדואיות בנגב בשנת 2016 עמד על 24.4%, בעוד שבשאר 31 הרשויות בנגב על 78.6%. משרד הפנים לא אכף את הצווים בדבר חלוקת הכנסות מופחתת (בשיעור 85%) לרשויות מקומיות שכלל אינן גובות ארנונה למגורים, כמו המועצות האזוריות אל-קסום ונווה מדבר.

עוד נקבע כי אין בידי רשות האוכלוסין הכלים המתאימים והמשאבים הנדרשים לבירור יסודי של כל דרישה לתושבות מצד בני האוכלוסייה הבדואית. לדברי נציגת רשות האוכלוסין, במהלך השנים נעשה פעמים רבות שימוש במסמכים ואישורים מזויפים כדי להוכיח מגורים בישראל, כגון חוזי שכירות פיקטיביים ונתוני צריכת מים וחשמל מזויפים. כמו כן, רשות האוכלוסין ממעטת לבצע חקירות שטח בכפרים הבדואים מפאת חשש לביטחונם האישי של החוקרים. לרוב הרשות מסתמכת על חקירות והחלטות של הבט"ל, שאף הוא כאמור מתמודד עם קשיים בביצוען של חקירות מסוג זה.

חיבורי חשמל בלתי חוקיים: נזק של 41 מיליון שקל

גם בתחום החינוך נמצאו נתונים עגומים. כך לדוגמה, נמצא כי קיימים 30% נשירה בקרב תלמידים בדואים. עוד נמצא כי הדרכים שבהן עוברים רכבי ההסעות ביישובי הפזורה הבדואית הן בלתי סלולות ומאוד משובשות, ובעונת החורף השיטפונות גורפים קטעי דרך. לכן גוברת הסכנה לתלמידים המוסעים, ולדברי מנהל מחלקת החינוך במועצה הורים רבים בוחרים שלא לשלוח את ילדיהם ללימודים בעת אירועי גשם משמעותיים.

הדוח עוסק גם בתופעת גניבת התשתיות והפגיעה בהן. כך נמצא כי אומדן הנזק הכלכלי לחברת החשמל בגין חיבורי חשמל בלתי חוקיים בשנת 2020 עומד על 41 מיליון שקל. בעשור החולף אירעו לא פחות מ-1,150 אירועים של חבלה בתשתיות חברת המים מקורות וגניבת מים וציוד.

הדוח בדק גם את אובדן המשילות בבסיס צאלים הצה"לי. מן הנתונים עולה כי במרחבי הבסיס מבוצעת פעילות פלילית הכוללת גניבת ציוד למטרות שונות, בין היתר לצורך מכירתו לארגוני פשע. בין ינואר 2017 ליולי 2020 היו 1,628 אירועים פליליים, והוקמו בשטחי האש של הבסיס מאות חממות קנאביס.

מנגד, רשות ההסדרה ביצעה באופן חלקי את היעדים שפורטו בתוכנית העבודה שלה לשנת 2019 בתחומים של פיתוח מגרשי מגורים, פינוי והסדרת תושבים מהפזורה ביישובי קבע ואישור עסקאות לשיווק מגרשי מגורים כמענה לריבוי הטבעי.

כך לדוגמה, היא פיתחה 758 מגרשים (38%) מתוך ה-2,000 שהציבה כיעד בתוכנית העבודה לשנת 2019. בד-בבד, על פי נתוני רשות ההסדרה מינואר 2021, בשנת 2019 שווקו 1,050 יחידות דיור לאוכלוסייה הבדואית בנגב. יצוין כי הרשות ניצלה 98% מהתקציב שהעמידה לטובת ביצוע תוכנית העבודה שלה וכן פעלה למתן תוקף של 24,652 יחידות דיור בתכנון הסטטוטורי, 23% מעבר ליעד שהגדירה - 20,030 יחידות דיור.

מבקר המדינה סיכם את הדוח בקביעה כי הבדואים בנגב זכאים למסגרת כלכלית-חברתית שתאפשר להם להשתלב שילוב של ממש בחברה הישראלית. מיצובם כיום כקבוצה הענייה ביותר בישראל מטיל על ממשלת ישראל את האחריות לפעול להגברת המשילות בנגב כדי לאפשר לבדואים להיחלץ ממצבם ולהעניק להם, ובייחוד לדור הצעיר, את הכלים הדרושים ואת התשתיות הפיזיות כדי להתמודד בהצלחה עם אתגרי העתיד.