עמדת חיסונים לקורונה. השלב הבא: חיסון דרך האף? / צילום: Associated Press, Oded Balilty
בנובמבר 2020 הראו החברות פייזר ומודרנה כי ניתן לפתח חיסון יעיל נגד וירוס הקורונה. מאז היעילות של החיסון פחתה בישראל, אולי בגלל הזמן שעבר מאז ניתנו רוב המנות, ואולי בגלל הגעתו של וריאנט חדש שעמיד לחיסון, וכנראה בגלל שניהם. ככל הנראה, עדכון וחידוש של החיסון אמורים לפתור את הבעיה, אבל אז אנחנו עלולים להיתקל בה שוב ושוב בכל שנה או אפילו לעיתים קרובות יותר. יש חוקרים שמנסים לחשוב על פתרונות אחרים ויותר יעילים.
חיסונים חדשים שיכולים למנוע הדבקה טוב יותר מהחיסונים הקיימים עשויים להביא לדעיכת המגפה באזורים שבהם אין כיסי אי-התחסנות גדולים, בהינתן אותו זמן מתן החיסון והתאמה לוריאנט. זהו הרעיון מאחורי המחשבה הוותיקה שעכשיו עושה קאמבק בקרב מדענים מובילים: חיסונים דרך האף.
האף הוא הדרך שבה מחלות נשימתיות מדבקות, ולכן אנחנו רוצים שהחיסון יהיה חזק ביותר דווקא שם. הכוונה אינה לתת זריקה לאף, אלא לפתח את החיסון בגרסת תרסיס, כמו חיסונים דרך האף הניתנים לשפעת. החיסונים לשפעת ניתנים בתרסיס בעיקר כדי לאפשר מתן של וירוס חי מוחלש וכן כדי להקל על מתן החיסון לילדים ומבוגרים שעלולים להירתע מזריקות. עם זאת, הסיבות שבגללן מחפשים החוקרים את החיסון לקורונה דרך האף הן אחרות.
יתרונות החיסון דרך האף
פרופ' חוזה אורדובס מונטנס מאוניברסיטת הרווארד, שמתמחה בחקר החיסוניות במעי ובריריות האף, הסביר ל"הנשיונל ג'יאוגרפיק" כי "כשאנחנו מתחסנים בזריקה לשריר, אנחנו מקבלים נוגדנים ותאי T, אשר בבוא העת יצופפו שורות סביב תאי הדם בגוף כולו. אולם ייתכן שזו גישה מבוזרת ולא ממוקדת מספיק. לעומת זאת, תרסיס עשוי ליצור עדיפות לפעילות חיסונים בריריות עצמן, באף, בפה וגם בריאות. שם מתרחש המפגש הראשון עם הווירוס, ושם יש את הסיכוי הכי גבוה לעצור אותו". כך על פי גישתם של תומכי החיסון התוך אפי לקורונה - טכנולוגיה חדשה לגמרי, שטרם הוכחה.
חיסון דרך האף יכול לעזור בסוגיה נוספת. ייתכן וכאשר מערכת החיסון עובדת, אם בשל חיסון או לאחר הדבקה במחלה, היא אמנם יכולה לא לאפשר לווירוס להשתכפל ברוב מערכות הגוף, ולכן לא תהיה תחלואה, אבל כן תאפשר לווירוס לשרוץ ולהשתכפל מעט בדרכי הנשימה, אפילו למשך ימים. נקבל בשל כך הדבקה א-סימפטומטית, שיכולה להיות מופצת הלאה, ולא נעצור כך את שרשרת ההדבקה - חיסון תוך אפי עשוי להתגבר על בעיה זו.
גם חיסון שניתן כזריקה לשריר יביא להתפתחות של נוגדנים באף, וגם חיסון דרך האף יביא אותם בסופו של דבר לכל הגוף, אבל כנראה מדובר במינונים שונים. התיאוריה גורסת כי הגוף יודע למקד פעילות חיסונית באף עבור מחלות שהגיעו בדרך זו. לכן ייתכן שחיסונים שניתנו דרך האף, יגבירו גם הם את התגובה הזו.
החיסון הטיפתי נגד פוליו עובד על פי אותו עיקרון. נותנים אותו בבליעה, בין היתר כדי שהגוף יבין שגם הווירוס עלול להגיע דרך המעי, ולהכין את ריריות המעי באופן מיוחד להתמודדות הזו. ואכן, החיסונים הללו נחשבים ליעילים במיוחד.
ליתרונות החיסון התוך אפי ניתן להוסיף גם כי לא צריך לעבור הכשרה בהזרקה כדי לתת אותו. המומחיות הדרושה היא קלה יותר ללמידה, ולכן אולי יהיה פשוט יותר להפיץ אותו בעולם. אין גם צורך במחטים, מוצר אשר בתקופה של קמפיין חיסונים עולמי, עלול להיות במחסור.
הענקיות עוד לא במירוץ
הנושא מעורר היום עניין גם משום שנגוז החלום שהחיסונים הראשונים שניתנו דרך השריר פשוט יעלימו את הקורונה ברגע שיוזרקו פעמיים לכל אדם בעולם, וגם משום שכמה חברות כבר מתקרבות לניסויים משמעותיים בבני אדם בטכניקה זו.
על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, כפי שהובאו באתר labiotech.eu, שני חיסונים תוך אפיים כבר נמצאים בניסויי יעילות. האחד הוא חיסון שבו משולב חלבון הספייק בתוך וירוס נשא (כמו הטכנולוגיה של אסטרהזנקה, ג'ונסון אנד ג'ונסון והמכון הביולוגי), והוא פותח על ידי אוניברסיטת הונג קונג יחד עם אוניברסיטת שיאמן וחברת Beijing Wantai Biological Pharmacy.
השני הוא חיסון של המכון למחקר גנטי וביוטכנולוגיה בקובה (המפותח במקביל לחיסונים תוך שריריים שמפתחת המדינה, ביניהם אחד שכבר הציג תוצאות טובות בניסוי שלב III). חיסון נוסף של חברת Altimmune האמריקאית הגיע לניסויי יעילות ראשונים אך פיתוחו הופסק, לאחר שיצר תגובה חיסונית חלשה מידי.
גורמים נוספים שנמצאים במירוץ הזה אם אוניברסיטת אוקספורד, באותה קבוצה שפיתחה את החיסון של אסטרהזנקה, חברת Codagenix האמריקאית שמפתחת חיסון שמקורו במכון מחקר הודי, חברת Bharat Biotech ההודית והחברות האמריקאיות CyanVac ו-Meissa Vaccines, כולן בשלב הראשון של הניסויים הקליניים בבני אדם. יש להניח כי חיסונים נוספים נמצאים בשלבי ניסויי חיות ומעבדה.
אפשר לראות כי אין חברת ענק בין החתומות על החיסונים הניתנים דרך האף, וזאת כנראה גם משום שהטכנולוגיה עדיין לא מוכחת, וגם משום שהחברות הגדולות רדפו אחרי הטכנולוגיות המתקדמות יותר של החיסון התוך שרירי. יש להניח כי אם וכאשר אחת מן החברות הללו תביא תוצאות יעילות ובטיחות טובות לגבי מוצר שגם ניתן ליצור, לשנע ולתת בעלויות סבירות, היא תקבל הצעות מן הענקיות.
פגיעה בחוש הריח?
מלבד השאלה האם זה יעבוד, עולות שאלות נוספות. כך, למשל, אם נותנים למתחסן תרסיס לאף והוא מיד מתעטש, יהיה לנו קשה לדעת אם משהו מהתרסיס נשאר בתוך האף. בעיה אחרת היא כאשר התרסיס מתאסף במהירות בגרון במקום להישאר מספיק זמן באזור ריריות האף. ייתכן ויפותחו חיסונים יותר צמיגיים שלא יבלעו או יעוטשו החוצה בקלות, אבל אם הם יהיו צמיגיים מידי, הם עלולים להפריע לנשימה או לעשות לריריות נזק.
ד"ר אירן סלינס רמירו מאוניברסיטת ניו מקסיקו בארה"ב, אשר חוקרת את ההשפעה של קורונה על חוש הריח בדגי זברה, מזהירה כי לפני שנותנים את החיסונים הללו למתנדבים רבים, יש לבחון את ההשפעה שלהם על חוש הריח. מחקריה של רמירו הראו כי חלבון הספייק שנלקח ישירות מווירוס הקורונה ומרוסס לדרכי הנשימה (במקרה הזה, של דגים), פגע בחוש המקביל לחוש הריח בדגים. רמירו חוששת כי גם חיסון המבוסס על חלבון ספייק הניתן דרך האף עלול לעשות זאת (בניגוד לחיסון לשריר שאין לו השפעה כזו). היא הסבירה בחשבון הטוויטר שלה כי היא תומכת בחיסונים תוך אפיים, אך מזהירה לא לצאת לדרך לפני שהסוגיה הזו הובהרה.
פרופ' שרה גילברט מאוניברסיטת אוקספורד, שהובילה את הקבוצה שתכננה את החיסון של חברת אסטרהזנקה, ועובדת גם על חיסון תוך אפי, הזהירה בעבר כי יש לוודא טרם הכניסה לניסויים בבני אדם את ההשפעה על המוח. הדרך מן האף למוח נחשבת קצרה ופתוחה יחסית. כמו כן יש לבחון את ההשפעה על הריאות, כי שאיפה חזקה מאוד של התרסיס תפגיש את החלבון עם חלקים גדולים של רקמת הריאות. אלה חששות, אך האם הם מוצדקים, נצטרך לראות בשטח.
חיסון גם בבליעה
חיסון בזריקה הוא לא החידוש היחיד בעולם שיטות המתן של חיסוני הקורונה. מספר חברות, ביניהן אורמד הישראלית, מפתחות חיסון לקורונה בבליעה.
לחיסון הזה אמורים להיות בעיקר יתרונות של נוחות מתן. הם לא יגנו באופן מיוחד על דרכי הנשימה, אבל אורמד ספציפית הוסיפה לחיסון שלה כמה חלבונים נוספים בנוסף לחלבון הספייק, וייתכן ותוכל כך להגן מפני וריאנטים רבים יותר. החברה נמצאת בניסויים קליניים במוצר זה.