בית אבות בצל הקורונה / צילום: Shutterstock, Rido
מדינת ישראל הדגישה את החיים לצד הקורונה כמטרתה העיקרית לתקופה הקרובה, ומדד החולים קשה הפך להיות המדד העיקרי לפיו נבחנים צעדי המדיניות. מאמצים משמעותיים נעשים כדי למנוע תחלואה קשה, בין היתר קמפיין החיסון השלישי לבני 60 ומעלה. אבל מה עם תוכנית מגן אבות ואימהות, אשר נועדה למנוע התפרצויות קורונה במוסדות ומתחמי המגורים לגיל השלישי?
המנגנון, שכבר הוקם ופעל לא רע, פורק עם אופוריית "סוף הקורונה", ולא כל-כך קל להחזירו לפעולה. זאת למרות שכמה התפרצויות בבתי אבות, יכולים להשפיע בצורה לא פרופורציונלית על רמות התחלואה הקשה, ולכן על הגורל של המדינה כולה בחודשים הקרובים.
הגורמים בתחום מדווחים על התרופפות בתקנות להגנה על הקשישים, קושי להשיג בדיקות, מחסור בכוח-אדם והיעדר סמכויות לתוכנית מגן אבות ואימהות. הדברים מגיעים לכדי מחזות סוריאליסטיים כמו בתי חולים הסוגרים את הדלת בפני הקשישים החולים בקורונה ומחייבים אותם להיטלטל בחזרה לחדר בבית אבות, אותו הם חולקים עם קשישים נוספים שטרם נדבקו.
בתגובה לפניית גלובס על רקע הנתונים, אומרת היום יו"ר איגוד בתי האבות והדיור המוגן, יולי גת: "כל עוד מערך מגן אבות ואימהות פעל, הצלחנו להשתלט על התפרצויות הקורונה אפילו לפני תקופת החיסונים. אבל אז הוכרז כי הקורונה נגמרה, מגן אבות ואימהות פורק, כל התקנות להגנה על הדיירים בוטלו, והגענו לקטסטרופה שבה אנחנו נמצאים היום".
נכון ליום שישי האחרון, 120 מוסדות נמצאים במצב של התפרצות. גת מדגישה כי המצב הוא כזה בבתי אבות, אך לא בדיוק המוגן. "אין כרגע התפרצויות בדיור המוגן. כל אחד גר בדירה שלו, המפגשים יכולים להתקיים גם בשטחים הפתוחים, והדיירים מסוגלים להשתמש במסכות בעת הביקורים, והם לרוב אינם מטופלים בטיפול גופני צמוד. לכן אנחנו יכולים להתמודד עם תחלואה נקודתית והיא אינה הופכת להתפרצות".
אבל בבתי אבות הדיירים מתגוררים בחדרים משותפים, אינם מסוגלים לעטות מסכות, והם מטופלים טיפול צמוד על-ידי אנשי הצוות, שאף אם הם מחוסנים, עלולים להידבק בוריאנט הדלתא ולשאת אותו אל חולים נוספים. ההזנה היא בדר אוכל משותף, הביקורים המשפחתיים לרוב מתקיימים בחדר ולא בשטח פתוח. הדיירים עצמם נמצאים כמובן בסיכון רב לתחלואה קשה, למרות החיסונים.
בתקופת וריאנט אלפא, החיסונים הספיקו. גם אם התגלתה תחלואה במוסדות, היא דעכה מהר מאוד. דלתא טרף את הקלפים. "אנחנו מוצאים עכשיו התפרצויות לא פשוטות של 20-30 איש", אומרת גת.
תוכנית מגן אבות ואימהות פורקה
שיעור ההתפרצויות לא שונה ממה שמתרחש בכלל האוכלוסייה, אומרת גת, אבל זה לא היה אמור לקרות. ישראל נערכה בעבר ואף הצליחה לשמור על הקשישים שלה, כפי שמעט מאוד מדינות הצליחו. תוכנית מגן אבות ואימהות הוקמה בעקבות לחץ ציבורי ותקשורתי שלא נשמעו במדינות רבות, והיא השקיעה בשיאה סכומי כסף משמעותיים בעשרות אלפי בדיקות, שאכן הצליחו לאתר ולמנוע התפרצויות (וגם להוות השראה לתוכניות שנכתבות עכשיו לגבי מערכת החינוך). ובגלל שאנחנו שמרנו על הקשישים שלנו, גם כשהייתה בישראל התחלואה הגבוהה בעולם לנפש, מערכת הבריאות לא קרסה", אומר גורם בסביבת משרד הבריאות. ואם אז זה הצליח, הרי היום, עם שיעורי התחסנות של מעל 90%, זה היה אמור להיות אפילו קל יותר.
אבל תוכנית מגן אבות ואימהות פורקה באפריל. פרופ' נמרוד מימון, ראש התוכנית, חזר לתפקידו כיו"ר חטיבה ומנהל מחלקה פנימית בבית החולים סורוקה. האחריות על בתי האבות חזרה לאגף הגריאטריה במשרד הבריאות, אשר גורמים בסביבת המשרד מעידים כי אגף חלש יחסית במשרד.
גת מתארת איך הכול התחיל מחדש. "ההתפרצויות התחילו מדיירים שאושפזו בבתי חולים, וחזרו למוסדות כשהם חיוביים. זמן קצת קודם לכן, משרד הבריאות ביטל את התקנה לפיה חייבים לעשות לכל דייר כזה בדיקת קורונה לפני שמשיבים אותו, וזו הייתה הטעות הראשונה.
"כשהקורונה החלה כבר להתפשט באוכלוסייה, נתקנו בבעיה נוספת: אין שום הגבלה על ביקורים במוסדות הסיעודיים. כל מתחם אחר שמכיל מעל 100 איש מוגבל בתו הירוק. אלינו נכנסים כולם - אנחנו חייבים לקבל אותם. כולל לא מחוסנים, כולל ילדים, ואין לנו אפשרות לדרוש מהם אפילו בדיקה".
גת ממשיכה למנות את החורים: "כשהוכרז 'סיום הקורונה' המעבדות מיהרו לפטר עובדים, אפילו מכרו ציוד. במשך תקופת ה'שקט' בכלל לא הקצו לנו בדיקות. עכשיו אומרים - תבקשו, וניתן. ומנחים אותנו לדגום את כולם. אבל לא מציידים אותו אוטומטית בכמות של בדיקות".
"במהלך תקופת 'בין הגלים', תוכנית מגן אבות עצמה פורקה. עכשיו גייסו את פרופ' מימון שוב, אבל בעוד בשיא היו לו 12 עובדים, היום יש לנו שני עובדים ואפילו אם יגייס עובדים נוספים, אין לו סמכויות רגולטוריות. הוא יכול רק לנסות לבצע את מה שמשרד הבריאות יחליט".
בבתי החולים הפסיקו לקלוט חולי קורונה, אלא אם מצבם קשה. המאומתים והחולים הקלים, לא מתקבלים. יש בכל היגיון מסוים, כי כל מעבר של קשיש מביתו אותו הוא מזהה למקום חדש, עלול לגרום להתדרדרות במצבו הקוגניטיבי. אבל לבתי האבות לא תמיד יש אפשרות לבודד את המאושפזים. "אמרו לנו לאשפז אותם אצלנו", אומר גורם מתחום בתי האבות. "אבל ברוב בתי האבות אין חדרים פנויים לאשפוז חולים. נערך מכרז להקמה של מחלקות בידוד ואשפוז חולים קלים בתוך בתי האבות, אבל התנאים היו כל-כך מחמירים, והתגמול בחוסר הלימה לדרישות, שבקושי ניגשו מוסדות למכרז". ישנו גם חשש כי עד שהבניה וההשקעה תושלם, כבר לא יהיה צורך, אם כי חיסון כלשהו ידכא את המגפה, או חלילה משום שהמגפה כבר תרוקן את המוסדות בעצמה.
בינתיים הוחזר הגלגל לאחור רק לגבי התקנה המחייבת את בתי החולים לא להשיב מאושפזים לבית האבות בלי בדיקת קורונה. יתר הנושאים - בטיפול. משרד הבריאות עורך מכרזים לחיסון שלישי ולחברת בדיקות שתשוב ותקיים בדיקות סקר נרחבות יותר במוסדות. לסירוב של בתי החולים לקבל חולים, עדיין אין פתרון. "אבל המטופלים שלנו זכאים לרפואה כמו כל אדם אחר", אומרת גת.
היא מדגישה למרות הכול כי אינה תוקפת את משרד הבריאות. גורמים אחרים בתחום ניהול בתי האבות פחות מנומסים. "משרד הבריאות הוא גוף בירוקרטי שיודע בעיקר לעשות רגולציה", הם אומרים. תוכנית מגן אבות ואימהות נמצאת שוב בהקמה בימים אלה, אבל קשה לגייס בעלי תפקידים לתוכנית שלא בטוח שלא תפורק שוב, בפעם הבאה שנכריז שהקורונה נעלמה.
ממשרד הבריאות לא נמסרה תגובה.