לפעול "לשכפל'' אחוזי נכות שניתנו בביטוח לאומי גם לצורך תביעות נזיקין / צילום: Shutterstock
עורכי הדין, בעיקר אלה העוסקים בתחום הנזיקין, מכירים את זה מקרוב. בז'רגון המקצועי קוראים לזה "6ב", סעיף הקסם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ש"משכפל" אחוזי נכות שניתנו בוועדה רפואית של ביטוח לאומי, המחייבים את הצד השני ומאפשרים מסלול ירוק לתביעה נגד ביטוח החובה של הרכב; בעוד שבתביעות נזיקין קלאסיות מוטלת על הנתבע החובה להביא חוות-דעת מטעמו, שטומנת בחובה זמן ומשאבים יקרים.
בואו נתאר מה המצב כיום בתביעות הנזיקין, שאינן תאונות דרכים: ראובן חזר ממקום עבודתו לכיוון ביתו, ובשל מפגע במדרכה נפל וקרע את המיניסקוס בברך. לאחר שהמקרה הוכר כתאונת עבודה על-ידי ביטוח לאומי, הופיע בפני ועדה רפואית וקיבל 10% נכות לצמיתות.
בעצת עורך דינו, ובשל המפגע במדרכה, הוא מעוניין להגיש תביעה לבית המשפט נגד העירייה בעילה נזיקית - אך עוד קודם לכן, בכדי להגיש את התביעה, לפי התקנות, הוא זקוק לחוות-דעת משפטית של רופא אורתופד, שעלותה נאמדת בכמעט 4,000 שקל לפני מע"מ, לפי מחירי השוק - לפעמים יותר, לפעמים פחות, תלוי בתחום המומחיות המתבקש.
הרופא כותב את חוות-הדעת וראובן מצרף אותה לכתב התביעה - בדרך-כלל עם כתב ההגנה, הנתבע מביא חוות-דעת מטעמו, אחרי שהוא בודק את התובע, ונניח לצורך המחשה זו, החליט על נכות בשיעור 0%.
בשל הפערים בין חוות-הדעת וככל שאין הסכמה בין הצדדים לממוצע בין הנכויות, יקבע השופט מינוי מומחה מטעמו, שהתובע והנתבע יצטרכו לשאת בו שווה בשווה.
חוות-הדעת השלישית מטעם מומחה בית משפט היא זו שבדרך-כלל תכריע את הכף, ובית משפט ייטה שלא להתערב בה, אלא אם נפל בה פגם מהותי.
למעשה, נדרשים ארבעה רופאים מומחים כדי להגיע להכרעה אחת: מומחה מטעם המוסד לביטוח לאומי (לפעמים יותר), מומחה מטעם התובע, מומחה מטעם הנתבע ומומחה מטעם בית משפט.
אין שום סיבה שלא תהיה סימטריה
המקרה המתואר של ראובן הוא פשוט ונפוץ. ישנן תאונות עבודה עם פציעות קשות מאוד, שיכולות להסתכם בשיעורי נכות מאוד גבוהים, שמגיעים לבין 70% עד 100% נכות, הכוללים פגיעות מתחומי רפואה מגוונים, עלות חוות-הדעת המצטברת שלהן יכולה להסתכם בעשרות אלפי שקלים לבעלי הדין, ולהיות משקולת כלכלית כבדה מאוד על צווארו של התובע.
אם ניקח את המקרה המתואר ונשנה נתון אחד קטן, נקבל נוסחה שונה לגמרי: נניח שראובן לא נפל על מדרגה פגומה בדרך לעבודה אלא נסע ברכב, באירוע שהוגדר כתאונת דרכים. כל שאר הנתונים נשארים בדיוק אותו הדבר (קרע מיניסקוס, ועדה רפואית קבעה 10% נכות).
ועכשיו, באמצעות עורך דינו צריך להגיש תביעה נגד חברת הביטוח לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, במצב החוקי הקיים הכול פשוט: הנכות שקיבל בביטוח לאומי תהיה אותה הנכות בבית משפט, והדרך לקביעת סכום הפיצוי סלולה וחלקה.
ההסדר הקיים בתאונות דרכים הוא תולדה של תיקון מספר 5 שבא לעולם ב-1985, עשר שנים לאחר שנכנס לתוקף חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שאומר שאם נקבעה נכות על-פי דין (למשל על-ידי ועדה רפואית של ביטוח לאומי או של משרד הביטחון), בגין אותה פגיעה היא תהא מחייבת בהליך שיוגש מאוחר יותר לבית המשפט, לפני שמיעת הראיות.
כבר אז ידעו שהבעיה קיימת. "נושא חוות-דעת של מומחים הסותרות זו את זו מעורר בעיות קשות בבתי משפט", נכתב בדברי ההסבר, "מצב זה גורם לסחבת ולבזבוז משווע של משאבים ומוצע לבטלו".
עוד נכתב כי גם ועדת המשנה לייעול הליכים אזרחיים בראשות השופט יעקב מלץ מצאה כי "המצב לקוי", והמליצה לתקן את התקנות בהוראה שתחול על "כלל תביעות הנזיקין".
היום, כמו לפני 36 שנה, אין שום סיבה שלא תהיה סימטריה - שההסדר הקיים בתאונות דרכים לא יהיה קיים על תביעות לפי פקודת הנזיקין - למרות שיש שיסברו כי שינוי זה יכול "לסנדל" את הלקוח כאשר ועדה רפואית קבעה לו נכות נמוכה או אפסית - במקרה זה תמיד יש לתובע אפשרות להגיש החמרת מצב בביטוח לאומי באופן שיעניק לו אופציה להעלות אחוזי נכות.
אם זה עובד כל-כך טוב בתאונות דרכים, יכול לעבוד היטב בתיקי נזיקין קלאסיים. מהלך כזה יחסוך חוות-דעת שעולה אלפי שקלים לתובעים, שנמצאים בדרך-כלל במצוקה כללית עם פגיעה בכושר ההשתכרות; לנתבעים, שלא יצטרכו לממן חוות-דעת נגדית; ולמערכת המשפט, שתוכל להפחית עומסים, לזרז הליכים ולחסוך זמן שיפוטי יקר.
הכותב הוא יו"ר מחוז דרום בלשכת עורכי הדין ובעל משרד עורכי דין בתחום הנזיקין והליטיגציה