גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בג”ץ טעה כשביטל את מניעת פרס ישראל מפרופ' גולדרייך

קריאתו של פרופ' עודד גולדרייך לא לשתף פעולה עם מוסד ישראלי ביו"ש הייתה עילה ראויה למנוע ממנו את הפרס, ונראה כי השופטים לא הבינו את חומרת העניין

שופטי בית המשפט העליון / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"
שופטי בית המשפט העליון / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"

שר החינוך לשעבר יואב גלנט החליט להימנע מהענקת פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך. לאחרונה בג"ץ פסק כי החלטת השר בטלה. פסיקת בג"ץ לוקה לדעתי בכשל הגיוני ומשקף מסקנה משפטית-ציבורית מוטעית.

תקנון פרס ישראל קובע כי הפרס יינתן למי שוועדת שיפוט של מומחים המליצה עליו (כאן ולהלן לשון זכר גם לשון נקבה במשמע) ושהמלצתה אושרה בידי השר. המלצת ועדת השיפוט אינה טעונה אשרור מקצועי. אולם בהינתן שהשר אינו "חותמת גומי", צריך לומר ששיקול-הדעת שלא לאשר המלצת בחירה של ועדת השיפוט, אף על-פי שהוא מצומצם בהיקפו, מתמקד בשיקולים ציבוריים-חוקיים לבד ממקצועיים.

דפוס חשיבה זה הדריך את השר גלנט. הוא גרס כי חרף ההתאמה המקצועית של גולדרייך, התנהלותו בקריאה לחרם על אוניברסיטת אריאל שומטת את הבסיס החוקי-ציבורי לאישור ההמלצה.

שלושת שופטי בג"ץ והיועץ המשפטי לממשלה בחוות-דעת שהוגשה לבית המשפט, עטפו במלל ארכני סוגיות שאינן ממין העניין הנדון והחטיאו את השלכותיה של הנקודה המרכזית.

הכול מסכימים שהשקפות, אמונות ודעות שביטויין מצוי בתוך ד' אמות החוקיות אינן יכולות לבוא בגדר שיקולי השר שלא לאשר מועמדות לפרס. לא היה כל צורך לדון בכך ולתאר את עשרות הפניות לבג"ץ בניסיון לפסול מועמדים על בסיס התבטאויות, גם קשות ונלוזות, שעיקרון חופש הביטוי סובל אותן.

סוגיית הפרס לגולדרייך אינה נוגעת לחופש הדעה, האמונה, ההשקפה והביטוי. היא נוגעת להתנהלות מעשית פעילה פסולה על-פי החוק.

השר השתית את החלטתו גם על הבעות תמיכה שונות של גולדרייך בתנועת ה-BDS. הבעת תמיכה בתנועה זו אפשר שהיא חורגת מן התחום המוגן על-ידי עיקרון חופש הביטוי, אולם היועמ"ש ובית המשפט, בהנמקה פתלתלה ובהיסמכות על אמירה בעלמא של גולדרייך שאיננו תומך ומעולם לא תמך בתנועה זו, שללו הבעות תמיכה אלה כבסיס ל"שיקולים חיצוניים" לפסילת המועמדות לפרס. לו יהי כן.

עד הנה תפל. העיקר הוא שפרופ' גולדרייך גם עשה מעשה. בראשית 2021 הוא חתם על עצומה שהיא "תזכורת" וקריאה לאיחוד האירופי להפסיק שיתופי-פעולה של מוסדות או תוכניות הקשורים לאיחוד האירופי עם אוניברסיטת אריאל. קריאה כזו באה בעליל בגדר החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם ("חוק החרם").

היועמ"ש והשופטים היו מודעים לכך שקריאה לחרם על אריאל כמוסד במערך האקדמי של מדינת ישראל איננה "הבעת דעה" או ביטוי להשקפה או לאמונה. זהו מעשה פעיל ופסול. הפסלות אינה פלילית. חוק החרם - כלשון בית המשפט - "מטיל אחריות נזיקית ושולל הטבות מנהליות מסוימות" (באורח מגמד את משמעויות החוק הודר פירוט שמראה ששלל ההטבות הללו הן מן המדינה, וששר האוצר מופקד על ההחלטה לשלול אותן). 

השופטים קיבלו את חוות-הדעת של היועץ המשפטי שהקריאה לאיחוד האירופי עשויה לבוא בגדרה של קריאה לחרם על אוניברסיטת אריאל, וככזו היא פסולה על-פי חוק החרם, וחומרתה מרובה; אולם קפצו כמוצאי שלל רב על השקפת היועץ המשפטי שקריאה יחידה זו כשהיא לעצמה ובנסיבותיה אינה "עוצמתית" די הצורך להוות שיקול-דעת חיצוני חריג לשלילת הפרס. בכך נעוץ עיקר המשגה שנפל מתחת ידי בית המשפט.

בשנת 2013 ניצבה ממשלת ישראל בצומת החלטה קשה. על הפרק עמדה אפשרות ההצטרפות לתוכנית האיחוד האירופי לשיתוף-פעולה בינלאומי במחקר ופיתוח - Horizon 2020. האיחוד רצה בשיתופה של מדינת ישראל בתוכנית. המדינה רצתה בכך בכל מאודה. אולם האיחוד לא הסכים לשיתוף-פעולה מחקרי עם מוסדות אקדמיים שממוקמים בשטחי איו"ש.

שרים (למשל שר החוץ דאז אביגדור ליברמן והשר זאב אלקין) וחברי כנסת רבים התנגדו לחתימת ההסכם בתנאי ההחרגה הנזכרת. הקהילייה המדעית הישראלית הזהירה כי אם ישראל תיוותר מחוץ להסכם, המדע הישראלי יוסג דורות לאחור. ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, בתמיכה של השר כתוארו אז נפתלי בנט, הבין שבלי ההסכם אין תוחלת למדע בישראל, ובאין מדע אין מדינה.

לפיכך נחתם הסכם פשרה מסוים (שהגביל מאוד שיתוף-פעולה מדעי עם אוניברסיטת אריאל כמוסד), וישראל הצטרפה ל-Horizon 2020. שיתופי-הפעולה הבינלאומיים במחקר ובמשאבים למימון מחקר מדעי הם עורק החיים של מוסדות המדע. ההסכם הנחיל קדמה למדע בישראל. אוניברסיטת אריאל נדונה לנסיגה לאחור.

חלפו שנים. אוניברסיטת אריאל קיימת ומתקדמת. לעודד גולדרייך לא הספיק עצם ההסכם עם האיחוד האירופי. הוא פנה (יחד עם מאות בני עלייה אחרים) בעצומה אל האיחוד האירופי להדק את החרגת אריאל (בלשון בית המשפט: "נטען [בעצומה] כי האיחוד האירופי מעניק לגיטימציה למוסדות אקדמיים ישראליים הפועלים בהתנחלויות לא-חוקיות בשטחים ואינו עומד בכללים שהוא עצמו קבע. הלכה למעשה, יש בעצומה זו קריאה לאיחוד האירופי להפסיק שיתופי-פעולה של מוסדות/תוכניות הקשורים לאוניברסיטת אריאל"). גולדרייך וחותמי העצומה, כמדומה לי, נזקקו ל"וידוא הריגה".

היועץ המשפטי ושופטי בג"ץ הם משפטנים מובהקים, וכמאמר הרמב"ם, "בעלי דעה מרובה יודעים קצת משאר חכמות...". אלא שנשגבה מבינתם המשמעות העוצמתית האדירה של קריאה אחת ויחידה של מאות אנשי מדע להחרים מוסד מדעי. אלף "הבעות דעה" קיצוניות להחריד לא ישוו לאבחת חרם על מוסד מדעי אחת.

השופטים כתבו כי "קשה להלום כי איש אקדמיה ישראלי, שפועל במסגרת האקדמיה הישראלית ונהנה מחסותה, ישתתף בקריאה לחרם על האקדמיה בישראל. מצב מעין זה הוא בבחינת אבסורד שקשה להעלותו על הדעת". לשכל הישר הידד. האם הענקת פרס ישראל, האבן הראשה של פרסי מדינת ישראל, מידי ממשלת ישראל, למי שקרא לחרם על מוסד אקדמי, בשר מבשרה של האקדמיה הישראלית, הוא תֶפֶל תִפְלוּת שניתן להולמו?

הכותב הוא סגן נשיא (בדימוס) של בית המשפט המחוזי תל אביב, חבר סגל בכיר באוניברסיטת אריאל ויועץ מיוחד למשרד עורכי הדין AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'

עוד כתבות

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו ואף יחליפו את מס ההכנסה

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, חברת התעופה אל על הרוויחה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ־2024 ● הבונוס לכל טייס בחברה: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: האם גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש של שר האוצר סמוטריץ', שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל־130 דולר, נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו, והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו החדש בדרך לביטול? ● גלובס עושה סדר

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

אורמת מזנקת בהכנסות, אבל לא מתרגמת לרווח

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים, וצופה חציית רף 1.1 מיליארד דולר בהכנסות

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

אנבידיה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, ובנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75% ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל מהשבוע הבא ● "KLM תמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ותבחן מחדש את ההחלטה בהתאם לנסיבות" ● בשלב זה אייר פראנס, השייכת לאותה קבוצת תעופה, ממשיכה לפעול כרגיל

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

כותרות העיתונים בעולם

המלכוד הסיני במלחמה עם איראן, ולמה הקשר עם ישראל כל כך חשוב להודו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את הביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד עם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר