קרן רובין, מייסדת פלטפורמת הדוגמנות POSE / צילום: מיטל אזולאי
עולם הדוגמנות לא עניין את קרן רובין, היום בעלת סוכנות POSE, שגדלה בבית דתי. אבל אחותה הגדולה זיהתה פוטנציאל, ודחפה אותה לכיוון הזה. "וכך, בגיל 15, הגעתי לאירוע 'השקת הפנים החדשות של עלית מודלס' של שי אביטל", היא מספרת. "זה נראה לי אז וואו, מאוד זוהר. ביקשו לבוא עם ג'ינס וחולצה לבנה, ולי היו רק חצאיות בארון, אז לקחתי מחברה של אחותי.
"משם עברתי לסוכנות אימג' של בטי רוקוואי, ואחר כך ליולי מודלס. בגיל 19, בזמן טיול באירופה, החלטתי לדפוק בדלת של סוכנות במילאנו שבה הייתה חתומה שירז טל - בלי הודעה מראש, ובלי בוק. הם התפלאו, אבל אהבו את התעוזה. מדדו אותי, ואמרו לי לרדת 2 ק"ג ולחזור שוב. לא נעלבתי, כבר הייתי רגילה שמבקרים אותי על הגוף שלי.
"חזרתי לארץ, ירדתי 2 ק"ג ונסעתי שוב למילאנו, שוב בלי להודיע. כשהייתי במלון התקשרתי ואמרתי להם 'אני כאן, ירדתי במשקל'. ואז הכול התחיל. במשך שלושה חודשים הסתובבתי ברחובות מילאנו עם מפה ענקית, וחיפשתי את עצמי בדרך לאודישנים".
בגיל 25 התחתנה, והפסיקה לדגמן. במקביל, סיימה תואר ראשון ושני בפיתוח וייעוץ ארגוני במכללה למינהל. "אחרי שילדתי, בחופשת הלידה היה לי זמן לחשוב על דברים", היא מספרת. "הבחנתי שכמעט בכל תחום היו שיפורים והתקדמות, כמו Airbnb באירוח או וולט בשליחויות, בעוד שבעולם הדוגמנות התפיסה לא השתנתה.
"דרך העבודה בענף נשארה אותו דבר כל השנים: בעל עסק צריך לבוא לסוכנות ולהגיד מה הוא רוצה, ואז מחפשים בשבילו. גם מהצד של הדוגמנים העולם הזה מתנהל בשיטה מיושנת, שבה סוכן מחליט אם אני רזה מספיק או טובה מספיק.
"יש הרבה צדדים שליליים, ויש גם הרבה נוכלות. הרבה דוגמנים חדשים מתבקשים לעשות בוק או לעבור קורס משחק באלפי שקלים, ואז הם נתונים לחסדי הסוכן. לא מעט פעמים הם משלמים הרבה כסף, ולא מקבלים שום עבודה. במקרה שלי, היו עבודות שלא רציתי ולא התחברתי אליהן, אז עשו לי פרצוף וסימנו אותי כבעייתית".
מה עוד הפריע לך בעולם הדוגמנות?
"בסוכנות אומרים לך שתקבלי על צילומים X כסף, אבל אין שקיפות מלאה כמה הסוכנות מקבלת. בגדול, הם לוקחים ממך 30% על יום צילום, אבל את לא יודעת כמה באמת בעל העסק שילם, לא מראים לך חוזה. את צריכה להאמין למה שהסוכן אומר לך, בלי לדעת מה נסגר מאחורי הקלעים".
וכך, לפני קצת יותר משנה, בשיא הקורונה, קמה POSE, פלטפורמה ראשונה מסוגה בארץ לדוגמניות ודוגמנים פרילנסרים. רובין מובילה אותה ביחד עם השותף שלה, איתי ארז, שמתרכז בשיווק. "החלטנו לשנות את כללי המשחק בדוגמנות - גם בצד של הדוגמנים, וגם בצד בעלי העסקים", היא מסבירה.
"הקמנו אתר ואפליקציה, שבהם הדוגמן יכול לדחוף את עצמו, בלי לשלם כסף לסוכנויות. גם לבעלי עסקים קטנים ובינוניים זה פתרון, כי הרי אין להם כסף לדוגמניות מסוכנויות גדולות. האתר הוא חינם לגמרי לבעלי עסקים, והדוגמנים והדוגמניות משלמים דמי רצינות/הרשמה חודשיים, סכום סמלי".
לא פחדת לפתוח סוכנות דווקא בקורונה?
"לא, כי הרי בדיוק אז החבר'ה הצעירים הפסיקו לעבוד. היו הרבה מובטלים, והיה לנו פיק גדול של נרשמים. חשבתי שזה תקופה וזה יעבור, אבל עדיין מצטרפים הרבה. עכשיו יש לנו קרוב ל-600 נרשמים פעילים, מגיל 18 ומעלה - ויש גם בני 50 פלוס. במודל היופי הישן הרבה מהם לא היו עוברים, אבל אצלנו כולם יכולים להירשם. עם זאת, זו עבודה קשה, לדחוף ולשווק את עצמך. במקביל, כל יום יש עשרות פניות של בעלי עסקים".
מבחינת רובין, POSE תעשה לעולם הדוגמנות מה ש-Airbnb עשו לעולם המלונאות. "כמו שב-Airbnb את בוחרת דירת 4 חדרים, רואה את המחיר ומדבר ישירות עם בעל הנכס, אצלנו את בוחרת לפי מה שבא לך - גובה, צבע עיניים, ידע בריקוד - רואה את המחירים, ומדברת ישירות עם הדוגמן. בדוגמנות זה לא היה שקוף ככה עד היום.
"טווח המחירים שמשלמים לדוגמנים הוא רחב. יש אצלנו משפיעניות מוכרות שלוקחות 1,500-2,000 שקל ליום, ויש כאלה שמוכנים לעבוד חינם כעבודות ראשונות, כי עדיין אין להם ניסיון ותמונות מקצועיות. אגב, יש דוגמנית שהתחילה אצלנו, קיבלה המון עבודות, ואז עברה לעלית מודלס. מהר מאוד היא חזרה אלינו חזרה, כי לא אהבה את היחס שקיבלה שם, ואת זה שלא יכלה לדחוף את עצמה".
מה הטעות הכי משמעותית שעשיתם בדרך?
"בהתחלה חשבנו שהפלטפורמה מוכנה, ואז קיבלנו פידבקים מצלמים, אנשי הפקה ודוגמנים שזה לא מספיק נוח ונגיש. עוד משהו שהבנו עם הזמן הוא שאנחנו צריכים לעשות סינון, ולשמור על שני הצדדים. ראינו שיש פרצה לאנשים שפונים בצורה לא מקצועית, ומאז, כששולחים פניות - איתי ואני קוראים את ההודעות, ואז מסננים. בנוסף, אם דוגמנים מתלוננים, אנחנו חוסמים אנשים.
"יש לנו גם רשימה של ביקורות, שנועדה לשמור עליהם - כל מי שחווה תשלום לא בזמן, או שלא שלחו לו תמונות, יכול לדווח על בעל העסק. כמובן שאפשר לדרג גם דברים טובים, ואז כל אחד יכול לבדוק את בית העסק לפני שהוא מחליט אם לעבוד איתו. יש לנו גם מגזין אינטרנטי, עם כתבות כמו איך לבחור את בעלי העסקים הנכונים. והכי חשוב, תמיד מומלץ לבוא עם מלווה ליום הצילומים".
איפה היית רוצה להיות בעוד שנתיים?
"עוד לא הגענו למודל הכלכלי המוצלח. חשבנו על הרחבות שעליהן נוכל לגבות תשלום - כמו כתבות במגזין האינטרנטי, קידום באתר, אולי ליווי אישי ליום צילומים. בנוסף, פתחנו פעילות בניו יורק, זה בצעדים ראשונים, הכול אינטרנטי. אני רוצה להגיע גם לאיטליה ולצרפת, ולעוד מדינות".
מה מטרת-העל שלך?
"לשנות את התפיסה של מה זה דוגמן או דוגמנית, ושלא יהיו חסמי כניסה. מבחינתי, כל אחד יכול להיות. וגם חשוב לי שבעלי עסקים קטנים ובינוניים יבינו שאפשר לעבוד עם דוגמנים בעלויות נמוכות".
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il