אסור לשכוח את החינוך לגיל הרך / צילום: Shutterstock, M-Production
פעם אחר פעם אנו עדים לעובדה כי ילדי ישראל - מתחת לגיל שלוש - הם ילדים שקופים.
עם כינון הממשלה, התבשרנו בשמחה שהמעונות והגנים לילדים בגיל לידה עד שלוש יעברו למשרד החינוך, אך בימים אלה, משפורסם המתווה לפתיחת שנת הלימודים, לא מצאנו כל התייחסות אליהם. מניסיון העבר למדנו כי ההתייחסות לגיל הרך תגיע רק לאחר השמעת קול צעקה מצד ההורים, לצד מפעילי מסגרות לידה עד שלוש והצוותים העובדים בהן.
למורת רוחנו המציאות מעידה על כך שחוזרים שוב ושוב על טעויות העבר, כאילו לא הוסקו שום מסקנות במהלך השנה וחצי האחרונות. מסגרות לפעוטות, אשר מתפקדות כהלכה, משפיעות על התנהלות ההורים בחזרתם לעבודה ומהוות מנוע עיקרי להפעלה סדירה ותקינה של המשק. מה גם שכלל המסגרות לפעוטות המונות מעל שבעה ילדים מחויבות לתקנות חוק הפיקוח. אם כך, כיצד יתכן שהפעוטות נשכחו ושהם אינם כלולים במתווה לפתיחת שנת הלימודים, אשר הוגש ואושר על-ידי קבינט הקורונה?
יש להקדים תרופה למכה. הגיעה העת לקחת אחריות על הילדים השקופים. הגיע הזמן שקובעי המדיניות יעברו מהצהרות למעשים.
לא לשכוח את הפעוטות
בעוד כשבועיים תחל שנת הלימודים. המערכת כולה נערכת לאחד בספטמבר בחוסר וודאות, בה לא ניתן לשער מה ילד יום. יש להיערך לכך כראוי ולהעביר הנחיות ברורות ומושכלות, הנשענות על לקחי גלי הקורונה שעברנו על מנת לאפשר גם למערכת החינוך-טיפול לילדים עד גיל שלוש לתפקד כמוסדות חינוכיים ראויים, תוך שמירה על בטחונם הבריאותי של הילדים, הצוות המטפל וההורים.
על כן, יש צורך בהתייחסות לשני היבטים מקבילים ומשמעותיים:
בהיבט החינוכי, יש להגדיר מיידית מה תהיינה השלכות המגפה על המסגרות לפעוטות. יש לקבוע הדרכות למטפלות ולצוותים החינוכיים בדרכי התמודדות עם המצב ותפקוד ראוי עפ"י דרישות משרד הבריאות. יש להקנות מידע מדוייק לגבי כללי כניסת מבוגרים לגן, אופן קבלת ילדים ופיזורם, דרכי עבודה מותאמות למצב החדש (קבוצות קטנות ושמירה על ריחוק, ככל שניתן בגיל זה), ניקוי וחיטוי מוגברים של כיתות הפעוטון וכו'. מן הראוי להדגיש שנושא הקליטה וההסתגלות הם קריטיים בגיל זה וככל שיהיו בידי אנשי הצוות יותר כלים מותאמים לפעילות, הפעוטות יקבלו יותר מענה לצרכיהם החברתיים-רגשיים-התפתחותיים.
יש לנצל את ההזדמנות ולשקול הגדרת תקינה מחודשת ומותאמת ותגבור כוח האדם בכלל המסגרות לילדים בגיל לידה עד שלוש, המונות מעל שבעה ילדים, במימון המדינה. תגבור זה יסייע לפעוטות בתהליך הקליטה וההסתגלות ויאפשר קיום שגרת פעילות, גם לכשיידרש איש צוות לבידוד.
בהיבט המנהלי, יש להגדיר ולפרסם חוקים מותאמים וייחודיים למעונות היום הציבוריים והפרטיים. במשבר הקודם הורים רבים המשיכו ושילמו את שכר הלימוד, על אף שילדם שהה בבית. באותו הזמן, מפעילי המסגרות לגיל הרך נדרשו לשלם הוצאות שוטפות. אלה וגם אלה נקלעו לנזקים כספיים, אשר גרמו, בין השאר, למתח, לחוסר אמון בין ההורים לאנשי הצוות ובעיקר, לסגירת אלפי מסגרות לגיל הרך. יש לפרסם בנושא הנחיות ברורות מראש.
במקביל, על המדינה לשקול מתן סיוע לגנים הפרטיים, במסגרת תקנות לשעת חירום (קיזוז במע"מ, הנחה בארנונה, הנחה במיסוי ואגרות, צמצום היטלי השבחה וכו'). אלה עשויים להקל הן על התנהלות המפעילים מחד והן על ציבור ההורים מאידך. הכרזה על מסגרות אלה כ"מוסד חינוכי", תאפשר את מתן ההנחות הללו.
אנו קוראים למקבלי ההחלטות ולמעצבי המדיניות לא לשכוח את הפעוטות.
חשוב לקיים לאלתר את ההדרכות הנחוצות ואת ההנחיות החשובות לכלל המסגרות בכל הארץ, כדי למנוע את הכאוס שיפגע בכלל המעורבים ובעיקר בתינוקות ובפעוטות.
מור דקל היא יו"ר העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך
לאה אופיר - מומחית לגיל הרך וחברת ועד מנהל בעמותה