שופט בית המשפט העליון ג'ורג' קרא / צילום: שלומי יוסף
בית המשפט העליון קבע היום (ד') בהחלטה תקדימית ראשונה מסוגה כי עובד מדינה שהורשע בשוחד, נדון לעבודות שירות וקנס פלילי ישיב את כספי השוחד למדינה. השופטים ענת ברון, דוד מינץ וג'ורג' קרא קיבלו ערעור שהגישה היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה וקבעו כי צבי אבנון התעשר על חשבון המדינה, וזאת למרות שכספי השוחד עצמם לא יצאו מהקופה הציבורית.
בית המשפט דחה טענה לאכיפה בררנית וקבע כי התביעה הוגשה לאור אימוץ כלים חדשים להתמודדות עם עבירות השחיתות ולאכיפת כללי התנהגות. ההחלטה תאפשר למדינה להגיש תביעות אזרחיות בתיקי שוחד ואף בתיקים בהם הכספים הושגו תוך הפרת חובת האמון של העובד ולהעביר לקופת המדינה כספים רבים.
צבי אבנון שימש כרכז פיקוח במינהל האזרחי באזור יו"ש ונהג לבצע ביקורות פתע במחצבות למניעת חציבה אסורה. הוא ניצל את המידע שהיה בידו ועדכן מפעילי מחצבות על ביקורות צפויות. בתמורה קיבל סכום של כ-45 אלף שקל. הוא נדון כאמור בהליך פלילי והמדינה הגישה תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים במסגרתה ביקשה "להפקיע" את הכספים שקיבל כשוחד. המדינה טענה כי אבנון ניצל את המידע שהיה ברשותו להשיג את הכספים, ויש להשיבם אל הקופה הציבורית. זאת מכוח עילת עשיית עושר ולא במשפט וחובת האמון החלה עליו.
פסק הדין המנומק נכתב על-ידי השופטת ברון, אליה הצטרפו השופטים מינץ וקרא. השופט קרא הוסיף בדעת יחיד כי לעמדתו הנימוק המכריע הוא ״אין חוטא יוצא נשכר״, נימוק שנותר בצריך עיון על-ידי ברון ומינץ.
"לא ייתכן שהחוטא - לוקח השוחד - ייצא בסופו של יום נשכר. גם אם המדינה לא הייתה חסרה כתוצאה מלקיחת השוחד", קבע השופט קרא והוסיף - יש מקרים שראוי לפסוק השבה שהיא "השבה הרתעתית" או "השבה מחמת שאין חוטא יוצא נשכר".
בית המשפט העליון קיבל את הטענה לעילה של "עשיית עושר ולא במשפט" - "כספי השוחד של אבנון מהווים למעשה נתח מתוך הרווח שהופק באמצעות גזילת משאבי טבע מן המדינה שהתאפשרה עקב מסירת המידע. ניתן לראות במפעילי המחצבות ובאבנון כמי שגזלו יחד מהמדינה משאבי טבע, ו"התחלקו בשלל", ומכאן שלא רק שמפעילי המחצבות התעשרו על חשבון המדינה אלא גם אבנון", קבעה ברון.
נקבע כי ההתראות שקיבלו מפעילי המחצבות אפשרו להם לבצע חציבה בלתי חוקית בהיקף העולה על זה שהיה מתקיים אלמלא היה מוסר את המידע. באופן זה גזלו המפעילים מהמדינה משאבי טבע והתעשרו על חשבונה.
טענה נוספת שהתקבלה הייתה כי יש לחייב את אבנון בהשבת הכספים מכוח הפרת חובת אמון המכונה "חובת האמונאות" לאחר שגילה מידע סודי שהיה ברשותו. נקבע כי חובת האמון דורשת מבעל התפקיד "לפעול כאשר לנגד עיניו עומד האינטרס עליו מופקד ואינטרס זה בלבד" ואבנון לא פעל באופן זה.
אבנון חויב גם בהוצאות לטובת המדינה בסכום של 5,000 שקל.
המדינה יוצגה על-ידי עורכי הדין אסנת דפנה ואריאל נתן מהיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה. אבנון יוצג על-ידי עו"ד נתנאל אינדיג.