ד''ר גולן בניטה, ראש מטה נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר
בנק ישראל מתכוון להקים מאגר שיכלול את נתוני הצריכה הפרטית של כל תושבי ישראל, ולשם כך דורש מהבנקים ומחברות כרטיסי האשראי להעביר אליו את כל המידע אודות הוצאות של יחידים, הן במסגרת חשבונות הבנק שלהם והן במסגרת הפעילות באמצעי התשלום השונים, כל זאת ברמה היומית.
במכתב ששלח ראש מטה הנגיד, ד"ר גולן בניטה לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי, הוא מסביר כי מאגר נתוני הצריכה הפרטית דרוש לטובת התוויית מדיניות בנק ישראל במספר תחומים, העומדים בליבת עשייתו, ובכלל זאת יקדם את יעילותו ופעילותו של מערך התשלומים כולו. בבנק ישראל דרשו תחילה מידע על הפעילות של התושבים בשבע השנים האחרונות, אך לבסוף סוכם על טווח זמן של חמש שנים.
בבנק המרכזי דורשים לקבל הסבר פרטי הוצאה בכרטיסי אשראי, הכולל פילוח לפי מגזר פעילות. "חלקה הארי של הצריכה הפרטית בישראל מבוססת על שימוש בכרטיסי חיוב. טווח הזמן הנדרש נדרש לצורך ביצוע ניכוי עונתיות, ויצירת 'קו חזוי' לפיו היו ההוצאות מתנהגות אילולא אירועים חריגים", הסבירו בבנק ישראל.
עוד נדרשים הגופים הפיננסיים לדווח על שימוש בצ'קים ומשיכת מזומן ממכשירים אוטומטיים. "לא ניתן לבחון אמצעי תשלום אחד או שניים בלבד מתוך השלושה הקיימים (צ'קים, מזומן וכרטיסי אשראי), בשל סיכון של תחליפיות בשימוש בין אמצעי התשלום השונים, תחליפיות שהייתה תנודתית מאד בזמן המשבר, בעקבות הגבלות והחשש ממגע פיזי. בנוסף, לצורך בחינת מגמות בשוק התשלומים, נדרשת בחינה פרטנית בכדי לאפיין את השינוי לאורך זמן, את הגורמים לו, ולנסות ליצור מודל חיזוי עתידי", ציין בניטה במכתבו.
כמו כן, בנק ישראל מבקש לקבל מידע על גובה המענק שניתן לכל אזרח. "נתון זה דרוש לצורך מדידת השינוי בהוצאה הפרטית ביחס לשינוי בהכנסה. בהקשר של המשבר, השינוי בהכנסה הינו גובה המענק (משכך ישנה חשיבות 'לצבוע' את ההכנסה כתוצאה מהמענק, ולא מסיבות אחרות)", הוסבר במכתב.
בבנק ישראל מבטיחים כי הנתונים יישמרו ברמת אבטחה מקסימלית
"למותר לציין כי הנתונים יישמרו תחת רמת סודיות גבוהה, ברמת אבטחה מקסימלית והגישה אליהם תהיה מוגבלת", הבטיחו בבנק ישראל.
"המאגר יאפשר בקרה וניתוח של צריכת האשראי של משקי בית, ותגובתה לצעדי מדיניות ממשלתיים, למשל: העלאת מסים, חלוקת מענקים או הגבלות ריחוק חברתי בתקופת הקורונה. הוא יאפשר בחינת תיעדוף של אמצעי התשלום במשק: התפתחות השימוש במזומן האוכלוסיות השונות, הטמעת אפליקציות התשלומים ועוד. כמו כן הוא ייעל את תהליכי החיזוי המידי (nowcasting) והחיזוי העתידי (forecasting) המתקיימים בבנק ומסייעים בקבלת ההחלטות. בנוסף, הוא יתמוך באיסוף, הזנת וניתוח נתוני האשראי העומדים בבסיס ההחלטות המוניטריות של בנק ישראל", הסביר ראש מטה הנגיד.
השימוש של הבנקים בביג דאטה צובר תאוצה
עוד הסביר בניטה כי ברמה המתודולוגית, שימוש במאגר שכזה, הן מבחינת גודלו והן מבחינת סוגו, מצויה בחזית הקדמה הטכנולוגית, המחקרית והרגולטורית בבנקים מרכזיים בעולם וכי השימוש בביג דאטה לצרכים יציבותיים צובר תאוצה בבנקים מרכזיים שונים ברחבי העולם בשנים האחרונות.
במכתבו הוא הסביר כי סקירה נרחבת שנעשה בארגון הבנקים המרכזיים (BIS) בשנה החולפת העלתה כי העיסוק של בנקים מרכזיים בביג דאטה גדל במידה ניכרת בשנים האחרונות: בסביבות 80% מהבנקים המרכזיים דנים בנושא באופן רשמי בתוך המוסד שלהם, לעומת 30% בשנת 2015. "הרוב המכריע של הבנקים המרכזיים מבצעים כעת פרויקטים הכוללים שימוש שוטף בביג דאטה, עם נתונים פרטניים בפרט זאת למטרות מחקר, יציבות פיננסית, מדיניות מוניטרית, ופיקוח רגולטורי מתקדם. חוקרי ה- BIS ציינו את השימוש במאגרי מידע רגישים ופרטניים שהולך ונעשה נפוץ בבנקים מרכזיים ונוסף על כך, מחקרים הראו כי השימוש בנתונים פרטניים לצרכי פיקוח ורגולציה הופכים לנפוצים, והם משפרים באופן בלתי מבוטל את איכות הרגולציה והפיקוח", נטען במכתב ששלח בנק ישראל לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי.
בבנק ישראל ביקשו מהגופים למנות גורם האחראי שיעמוד בקשר מול הגורמים הרלוונטיים בבנק ישראל לקליטת הדיווח ולטיוב הנתונים: "אחריות גורם זה תהיה לתת מענה ככל שיידרש לשם השלמת הדיווח באופן המיטבי ביותר. כמו כן, נבקש כי תדאגו להקצאת המשאבים המתאימים לצורך הדיווח למאגר".