קרן אלומה. מולי רבינא, ינון יוגב ואורי יוגב / צילום: שלומי ברנטל
אורי יוגב, לשעבר ראש אגף התקציבים במשרד האוצר ומנהל רשות החברות הממשלתיות, עושה דרכו לבורסה עם קרן התשתיות אלומה, שהגישה טיוטת תשקיף ראשונה ומבקשת לגייס על פי ההערכות כ-150 מיליון שקל.
קרן אלומה, שהוקמה בחודש יוני 2020, משקיעה בתחום חם, המושך בשנים האחרונות לא מעט גופי השקעה, ובהם קרנות מתמחות וגופים מוסדיים. אלומה פועלת כקרן ריט בהתאם להמלצות החקיקה (שטרם הושלמה) שלפיהן הוקמו כבר כמה קרנות תשתית, המאפשרות להן ליהנות מהטבות מס.
מטיוטת התשקיף עולה, כי מאז הקמתה גייסה אלומה קרוב ל-180 מיליון שקל וביצעה שלוש השקעות בהיקף מצטבר של כ-130 מיליון שקל בתחומי התקשורת והאנרגיה. כמחצית הסכום, בהיקף של כ-65 מיליון שקל, השקיעה אלומה בחברת טמרס טלקום של המיליארדר פויו (חיים) זבלדוביץ', הנמנה עם בעלי מניותיה של אלומה.
טמרס, לפי תיאוריה של אלומה, עוסקת "במתן שירותי תקשורת בישראל ובעולם באמצעות רשת תקשורת בינלאומית על גבי כבל תת-ימי מבוסס סיבים אופטיים", וכן מפעילה חוות שרתים בטירת הכרמל, ובהחזקה בה שותפים גם זבלדוביץ וגם חברת הביטוח איילון. בסיכום שנת 2020 הגיעו הכנסותיה של טמרס לכ-16 מיליון דולר, והרווח שלה הסתכם בכ-1 מיליון דולר.
השקעות נוספות בתקשורת ובאנרגיה
עוד בתחום התקשורת השקיעה אלומה כ-40 מיליון שקל (בשתי מנות) בחברת תיבר, העוסקת "בתכנון, הקמה ותפעול של אתרים לתקשורת אלחוטית, המושכרים לחברות הסלולר השונות ולמפעילי תקשורת", שאליה נכנסה להשקעה גם חברת ברן הבורסאית. תיבר סיכמה את 2020 עם הכנסות של כ-12 מיליון שקל והפסד של כ-1.5 מיליון שקל.
בתחום האנרגיה השקיעה אלומה יותר מ-20 מיליון שקל בחברת אסקו, אשר "מתמחה בתכנון, במימון ובביצוע תחזוקה ותפעול פרויקטים להפחתת תשומות ועלויות אנרגיה", וכן מייצרת ומספקת חשמל באמצעות אנרגיה סולארית, והשותף שלה שם הוא המנכ"ל ומייסד הפעילות דן בר-משיח. הכנסות אסקו בסיכום השנה שעברה הגיעו ל-34 מיליון שקל והרווח שלה עמד על כ-4.5 מיליון שקל.
מלבד אלה, אלומה מדווחת כי היא מתמודדת יחד עם שותפים במכרז לרכישת נמל חיפה וב"הליך תחרותי פרטי" לרכישת נתח מניות חברת התחבורה אגד, במסגרת הקצאה שהחברה בוחנת את ביצועה.
אסטרטגיית הפעילות של הקרן, כפי שאלומה מסבירה, היא "להשיא ערך למשקיעיה באמצעות השבחת נכסיה ומימוש עליית ערך הונית", בהתאם לעקרונות שקבעה. בסך הכול, מאז הקמתה ועד סוף הרבעון הראשון של השנה הנוכחית, נהנתה אלומה מעליית שווי של כ-17 מיליון שקל על השקעותיה, ורווחיה הצטברו לכ-10 מיליון שקל.
תצטרף לג'נריישן קפיטל ולקיסטון ריט
לצדו של אורי יוגב, המכהן כיו"ר אלומה, עם שותפיו בחברת הניהול של הקרן ובעלי השליטה בה טרם ההנפקה נמנים המנכ"ל ינון יוגב (אין קשר משפחתי בין השניים), שמואל (מולי) רבינא, מיכאל (מיקי) זכריה ונתנאל (נתי) שחור.
אלומה, אם תשלים את גיוס ההון הראשוני (IPO) כמתוכנן, הנדרש בהתאם להמלצות החקיקה להתבצע עד שלוש שנים ממועד התאגדות הקרן, תצטרף לשתי קרנות השקעה בתשתיות שכבר נסחרות בבורסה בת"א.
מדובר בג'נריישן קפיטל שמובילים יוסי זינגר וארז בלשה, שהצטרפה למסחר במרץ 2019, ונסחרת לפי שווי שוק של כ-1.2 מיליארד שקל אחרי שלא רשמה שינויים חדים בערכה מאז ההנפקה, ובקיסטון ריט של הצמד גיל דויטש ורוני בירם, שהונפקה בתחילת חודש יוני, איבדה מאז כ-10% ונסחרת כיום בשווי של כ-550 מיליון שקל.
בדומה למקובל בקרנות דומות, דמי הניהול שתקבל חברת הניהול של אלומה ייגזרו משווי הנכסים שבהם מחזיקה הקרן, הזכאית למענק שנתי על בסיס התשואה על ההון ועל הנכסים שבהם השקיעה, ושכרם החודשי של יוגב ויתר מנהלי הקרן צפוי לגדול בהתאם לשווי הנכסים שבהם תחזיק אלומה.
שורה של שמות מוכרים בין בעלי הקרן
טיוטת התשקיף שפרסמה אלומה לקראת ההנפקה המתוכננת, בהובלת רוסאריו קפיטל ואוריון, חושפת כי בין בעלי המניות הבולטים בקרן כמה שמות מוכרים, בהם דוד עיני, מבעלי השליטה ביבואנית המכוניות הבורסאית יוניברסל מוטורס, המחזיק בכ-8% מההון באמצעות חברת נקסט עין קפיטל, ופויו זבלדוביץ', עם כ-6% מהמניות.
עוד מחזיקים באלומה קרן המורים והגננות של המדינה, הסתדרות המורים ומרכז השלטון המקומי, וקרן הפנסיה גילעד גמלאות לעובדים דתיים, כל אחת עם כ-17%-18% מההון, ומלבדם בקצת יותר ממחצית מההון מחזיקים יותר מ-50 גופים ומשקיעים, שאף אחד מהם לא בעל עניין, וחברת הניהול של הקרן.
שמות בולטים נוספים שמציגה אלומה הם ראובן קפלן, בעבר מנכ"ל בית ההשקעות פסגות, חברת הדיור עמידר וכלל בריאות, וטלי ירון אלדר, בעברה בין היתר נציבת מס הכנסה, הצפויים להצטרף לדירקטוריון אלומה לאחר ההנפקה.
רב-בריח השלימה גיוס 125 מיליון שקל
עוד בשוק ההנפקות, חברת המנעולים והדלתות רב-בריח עדכנה על השלמת גיוס של כ-125 מיליון שקל, שהתבצע לפי שווי חברה של כ-500 מיליון שקל "לפני הכסף".
בסיכום הרבעון הראשון נהנתה החברה שבשליטת היו"ר שמואל דונרשטיין מקפיצה של כ-30% בהכנסות, שהגיעו ל-127 מיליון שקל, בזכות הרחבת פעילות ורכישת חברת נוריאלי בתחום ייצור ומכירת ציוד בנייה.
זאת, בעוד שהרווח הנקי שלה עמד על 2.5 מיליון שקל בלבד, אחרי הפסד של כחצי מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
רב-בריח מגיעה לבורסה בחסות הצמיחה בשוק הבנייה בישראל, שממנה נהנות גם חברות המוצרים שכבר נסחרות בה - אינרום, קליל, חמת ואקרשטיין. זו האחרונה הצטרפה לבורסה בחודש יוני האחרון, ובדומה לרב-בריח השלימה את הנפקתה בהצלחה, אחרי קיצוץ של כמה עשרות אחוזים בשווי שלפיו ביצעה את המהלך.