ישיבת הממשלה ה-36 הראשונה / צילום: יוסי זמיר
ועדת השרים לחקיקה אישרה פה-אחד את הצעת חוק הגיוס שהגישו שר הביטחון בני גנץ ושר האוצר אביגדור ליברמן, הצעה שאושרה גם בממשלה. ההצעה קובעת בין השאר כי גיל הפטור מגיוס לתלמידי ישיבות ירד לגיל 21 למשך שנתיים, כדי להביא צעירים חרדים לצאת לשוק העבודה. אחרי שנתיים גיל הפטור יעלה ל-22 ולאחר עוד שנה לגיל 23. למי שיעשה שירות לאומי במסלולים שיקבעו, גיל הפטור יישאר 21. בד בבד יוקם צוות שבו יהיו חברים נציגי ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ. הצוות יהיה אמון על בחינת הסדרי השירות בצה"ל ובשירות הלאומי והאזרחי, ולבניית מתווה חדש, רחב ועדכני התואם את צרכי הביטחון, המשק והחברה בישראל. הצוות יגיש את מסקנותיו עד לחודש נובמבר 2022. החוק יובא לכנסת לקריאה ראשונה בקרוב.
הועדה אישרה גם את הצעת שר המשפטים לרפורמה בעבירות התעבורה, הקובעת בין השאר כי קבלת קנס ונקודות על עבירת תעבורה לא תהווה עוד התחלה של הליך פלילי, אלא תדון בדיון מינהלי. בנוסף, ההליך לא ידרוש בדרך כלל הגעה פיזית לדיון. מטרת הרפורמה צמצום משמעותי של הליכים פליליים בעבירות תנועה.
עוד מעיקריה: יוקם בית דין מינהלי לתעבורה במשרד המשפטים, שיפעל כערכאה ראשונה לטיפול בהפרות תעבורה מסוג ברירת משפט. הדיונים בבית הדין יתנהלו בעיקרם באמצעים טכנולוגיים, באמצעות ממשק דיגיטלי. באם יידרש דיון פרונטלי, הוא יתקיים באמצעים טכנולוגיים מבלי להידרש להגיע פיזית, פרט למקרים חריגים. יוקם מרשם תעבורה מינהלי בדבר הפרות תעבורה בגינן ניתנה הודעת תשלום (קנס ונקודות) במקום מרשם פלילי.
עד היום, עבירות התעבורה מסוג "ברירת משפט" מוגדרות כהליך פלילי, והן נידונות בבתי המשפט לתעבורה, שהם חלק מבית משפט השלום. בשנת 2018 לדוגמא, ניתנו בישראל 1.2 מיליון דוחות תעבורה, מתוכם למעלה ממיליון דוחות ברירת משפט, ונפתחו כ-140,000 הליכים פליליים בבתי המשפט לענייני תעבורה. המסלול הזה מטיל עומס כבד על מערכת המשפט והרפורמה נועדה לצמצמו וגם להעביר את עבירות התנועה מהמרחב הפלילי למינהלי.