פעוטון בתל אביב / צילום: שלומי יוסף
בשנתיים האחרונות התפרסמו שורה של סיפורי אימה על התעללות בפעוטות בגנים בכלל ובמעונות היום הפרטיים בפרט. הסרטונים המזעזעים הציפו את הרשת ואת הפריים טיים והובילו למחאות הורים זועמות. לבסוף, מקבלי ההחלטות התערבו ובתחילת 2020 נקבעו שורה של תקנות פיקוח על מעונות היום לגילאי לידה עד 3.
במסגרת התקנות, כל מעון בו למעלה משבעה ילדים חויב להחזיק ברישיון מסגרת הכולל שורה של תנאים בניהם היעדר עבר פלילי, התקנת מצלמות ובטיחות מבנה (הרחבה בבוקסה). בשנים הקרובות צפויות להיכנס לתוקף בפעימות מספר תקנות המגדירות את הדרישות לגודל הפעוטון, והכשרות הצוותים בו, הן מהצד הפדגוגי, והן מהצד הבטיחותי. כאמור, התקנות חלות רק על מסגרות בהן יש 7 ילדים ומעלה. כך, מוסדות עם 6 ילדים ומטה נותרות ללא פיקוח או דרישות מינימליות להבטחת בטחונו של הפעוט.
הגנים התעלמו מהתקנות
בדיקת אגף מעונות היום במשרד הכלכלה נתנה משנה תוקף לצורך הדחוף בפיקוח. משנת 2019 נמצאו 502 נשים וגברים עם רישום פלילי שעובדים במעונות היום הפרטיים (בניהם אנשים עם עבר של אלימות ואלימות כלפי קטין). במהלך השנה החולפת האגף יצא למבצע נרחב לאכיפת התקנות. מתוך 3,000 מעונות היום הפרטיים שנבדקו, ל-9 ניתנו צווי סגירה מיידיים עקב העסקת אנשי צוות עם רישום פלילי. ל-428 מהם נשלחו התרעות עקב אי-הכשרת צוות לעזרה ראשונה ונוהלי בטיחות, ול-465 נשלחו אזהרות עקב אי-דיווח על העסקת עובדים. בנוסף, נמצאו 335 מסגרות שכלל לא פנו לקבל אישור הפעלה ראשוני.
תוצאות המבצע רק ממחישות עד כמה ענף המשפחתונים ומעונות היום הפרטיים היה פרוץ עד כה. העובדה שמאות מטפלות בעלות רישום פלילי יכלו לעבוד עם פעוטות באין מפריע ממחישה כי אירוע כרמל מעודה איננו חריג בנוף המעונות. בליץ התקנות שנכנסו לתוקף ואלו שצפויות להיכנס לתוקף בשנים הקרובות לא היה משאלת הלב של מפעילות המעונות הפרטיים, אבל אפילו הן מודות: היה צורך בחקיקה.
נשות ארגוני הילדים שדחפו את קידום התקנות בשנים האחרונות בצינורות החקיקה בכנסת משבחות את הסדרת התחום. יערה שילה, מומחית לגיל הרך במכללת אפרתה ומייסדת חינוך מלידה, אומרת כי "שינוי תפיסה זה תמיד קשה. עד היום כדי לטפל בילדים היה צריך רק דופק ותעודת זהות, 77% מילדי הגיל הרך נמצאים בגנים הפרטיים שלא היו מפוקחים עד היום והתקנות הן צעד ראשון בדרך להסדרה. ארבע שעות הדרכה בחודש זה כלום, אבל זו התחלה".
הגזרה החדשה
לפי הערכות משרד הרווחה, בישראל פועלים כ-7,000 מעונות יום עם למעלה משבעה ילדים. מתוכם, 5,200 נכנסו למערך הפיקוח וקיבלו רישיון הפעלה. באחד בספטמבר ייכנסו לתוקף תקנות נוספות הנוגעות לשטח הגן. הכללים החדשים דרשו ממנהלות מעונות היום הוצאות לא מבוטלות ורבות מהן, במיוחד העצמאיות, טוענות כי הבירוקרטיה החדשה הופכת את העסק שלהן ללא רווחי ואף מאיימות כי יסגרו אותו.
הגזרה הקשה ביותר שעולה משיחות שקיימנו עם בעלות משפחתונים מתייחס לסעיף בחוק ההסדרים של תקציב 2021-2022. הסעיף מבקש ליישם את החוק בנוגע לקבלת היתר לשימוש חורג במבני מגורים שעברו הסבה למסגרות לפעוטות. עד עתה התחמקו בעלות המעונות מקבלת היתר כזה מאחר שלא היו רשומות כעסק, אולם תקנות הפיקוח של משרד הרווחה למעשה חושפות אותן לראשונה לפיקוח נוסף, זה של הרשות המקומית, והיא דורשת את הציות לחוק.
כדי לקבל היתר לשימוש חורג נדרשות מנהלות המעונות להביא אליהן בעלי מקצוע כדי לקבל את חוות הדעת הנדרשת ולעיתים קרובות גם להכניס שינויים מבניים בעלות של עשרות אלפי שקלים. לוסי חדידה, מנכ"לית ארגון "גנים ברמה אחרת", המלווה 150 גנים פרטיים ומנהלת גן לגיל הרך ברמת גן היא עצמאית כבר 20 שנה ומתארת את הנטל הבירוקרטי החדש שהושת עליה מאז נכנסו התקנות לתוקף: "הזמנת חשמלאי עולה לי 8,000 שקל, אני צריכה לשלם ליועץ בטיחות בנפרד וגם להוציא עכשיו היתר לשימוש חורג. יש מנהלות גן אצלי שנדרשו לשלם 30 אלף שקלים ולא - יסגרו להם את הגן".
אני מגיעה אליה לגן יחד עם סגן השר במשרד ראש הממשלה ח"כ אביר קארה המלווה את העצמאים ומכיר את חדידה מימי פעילותו בארגון העצמאים "שולמן". "יש להם קושי מאוד גדול. אנשים מבינים רק עכשיו שאם הם פתחו גן בבית הם עשו לעצמם נזק", אומר קארה ומציין גם באזני חדידה כי שרת הפנים ממפלגתו, איילת שקד, תיקנה את החוק בנושא שימוש חורג שייכנס לחוק ההסדרים כך שנטל הרגולציה ירד מעט. בלשכתה של שקד ציינו כי בחוק ההסדרים נקבע כי מעונות ביתיים בהם נמצאים עד שישה פעוטות לא יידרש אישור לשימוש חורג, ומעל למספר הזה ועד ל-36 פעוטות יידרש היתר שימוש להפעלת מעון על ידי הוועדה המקומית.
אם יימצאו שכנים המתנגדים להפעלת המעון עומדת להם זכות להגיש התנגדותם לוועדה המקומית תוך 15 ימים מיום הפרסום. אם לא התקבלה התייחסות כלשהיא מרשות הרישוי, תוך 45 ימים הבקשה תחשב מאושרת. אם יהיה קושי תקיים הוועדה המקומית דיון ותקבל החלטה בתוך 30 יום ממועד קבלת המענה של בעל המעון נגד התלונות. עוד נקבע כי האישור שיינתן למפעיל לא יחייב אותו בהיטל השבחה.
"הגבלות שרירותיות"
מסקר וולונטרי שיזמה התאחדות מעונות היום הפרטיים בקרב חבריה בשאלת פטור מהצורך בהוצאת היתר לשימוש החורג עולה כי במידה ומעונות היום הפרטיים ייאלצו להוציא היתר לשימוש חורג מ-36 ילדים ומעלה, כ- 92.6% מהם טוענים כי אינם יכולים לעשות זאת מבחינה כלכלית, 80.9% מהם ציינו כי במידה שייאלצו להוציא היתר שימוש חורג הם יסגרו את המעון לאלתר. יניב בר אור, מנכ"ל התאחדות מעונות היום הפרטיים ציין כי מספר הילדים שנקבע (36) הוא שרירותי. "מעונות הסמל וגנים עירוניים המתקיימים במבני מגורים, מקבלים פטור מהיתר שימוש חורג עד 78 ילדים, אז למה מעונות היום הפרטיים מופלים לרעה במספר? אין לזה צידוק".
יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש העיר מודיעין חיים ביבס דווקא תומך בחוק שייכנס לחוק ההסדרים "אם מחר יקימו לך גן ליד הבית, לא היית רוצה שתהיה לך את היכולת להתנגד? מבני מגורים נועדו למגורים ושימוש חורג נועד לייצר פתרון במקרים מיוחדים". במודיעין, ביבס גם מאפשר למפעילי הגנים הפרטיים להשתתף במכרזים על מבני גנים של העירייה ורק לאחר מכן מאשר שימוש חורג. כך הגנים מקבלים מבנים ייעודיים על פי רוב והיתר בבתים. "פתיחת גן עושה נזק. המינימום זה לתת לשכן את הזכות להתנגד. ומצד שני דיברנו עם השרה שקד וויתרנו על החלק של התשלום לעירייה (היטל השבחה) כדי להקל על המפעילים".
כאמור, הנטל הכלכלי החדש מגיע לאחר שנתיים בהם היו למעונות הפרטיים לא מעט הוצאות בשל החיוב בהתקנת מצלמות, מגפת הקורונה, הלחימה בדרום ועוד. לדברי בר אור "היתר השימוש החורג יהווה את קו פרשת המים מבחינת רבים מהם, כפי שאנחנו רואים מהנתונים בסקר שהעברנו- רבים מהם יסגרו. נראה כי הממשלה רוצה לרשום הישג היסטורי של סגירת המסגרות הפרטיות בגיל הרך ושליחת עשרות אלפים אל מעגל האבטלה אחרת אנחנו לא יודעים להסביר מדוע לא יוענק פטור משימוש חורג לכולם בכפוף לתנאים הפיזיים המופיעים בתקנות חוק הפיקוח".
ועדיין, כאמא לפעוט, אני חושבת שההכשרות החינוכיות ושל החייאות לצוות הן חיוניות.
"התדמית של העובדים שלנו מרוסקת ומצטרפות לזה הדרישות החדשות. משיתים עלינו דברים בלי לראות אותנו. זה לא עסק כלכלי כבר. כדי להיות רווחית יש לי 48 ילדים אם אצטרך להוריד ל-36 (כדי לא להידרש לאישור חורג) אני סוגרת", אומרת חדידה וח"כ קארה מוסיף "כרמל מעודה (הגננת המתעללת ש.א.כ) עשתה נזק לכל גננת במדינת ישראל. מי באה לעבוד בעבודה הזו? מישהי שזה ממלא אותה. אין פרומיל של מתעללות ובכל זאת מדברים רק על זה כל היום. המדינה חייבת להעניש ביד קשה אבל אי אפשר להפוך את כולם לעבריינים".
רגולציה או בירוקרטיה?
מרמת גן, אני ממשיכה עם קארה לגן של אירית חדד בחולון. הפסטורליה שבחוץ, מפנה במהרה מקום לעגמומיות כשחדד מתחילה לתאר את תלאותיה מול העירייה נוכח התנגדות השכנים לקיומו של הגן שלה. "העירייה דורשת שאפנה את הבניין עד שאקבל היתר לשימוש חורג. בינתיים שכרתי מקום אחר ב-12 אלף שקלים לחודש כשיש לי מבנה שלי. 30 שנה הגן הזה שלי, אבל השכנים התלוננו והתחלנו בהליך לאישור שימוש חורג, אבל לא אישרו לנו. אומרים שהחצר קטנה. את ראית את החצר, היא קטנה?"
שילה מתייחסת לפרצות בחוק ובתקנות ואומרת "זה ברור שעכשיו יפרחו לנו מלא מסגרות של שישה ילדים (שלא נדרשות לפיקוח ש.א.כ), אבל אנחנו יכולים להכיל את זה. היום יש מסגרות של מאה ילדים בלי הסדרה ופיקוח. אנשים מבלבלים בין רגולציה לבירוקרטיה. צריך להקל בבירוקרטיה על המעונות אבל לא ברגולציה".
כדי שהתקנות אכן ייושמו בשטח, נדרשת הממשלה לשיתוף פעולה מצד הגנים. אך רק אם יהיה ביקוש להצגת רישיון מצד ההורים, הרישום יגבר והפיקוח יתבצע. וזה בתנאי שגם במשרד הרווחה יגדילו את מספר המפקחים המונה כיום 23 בלבד שנדרשים לאכוף את התקנות. מאז אושר חוק הפיקוח, לא נוספו מפקחים למצבת הפיקוח של האגף והוא עומד על 23 מפקחים. באגף מעונות היום שבמשרד הרווחה טוענים כי כדי להתגבר על המחסור בכח אדם, נפתח מכרז למיקור חוץ של מספר סוגים של בודקים מומחים, ישנו שת"פ עם המשטרה בטיפול בחשד לפלילים, וכן ישנה הדרכה למפקחים ברשויות המקומיות שהוסמכו לעניין בדיקת מעונות היום.
"לא לשמר מחסני ילדים"
"יש פה ניסיון ליישר קו בין כל המסגרות בארץ. צריך לוודא שמטפלות עושות קורס עזרה ראשונה, שיש תו תקן למבנה, שהחצר תהיה מותאמת התפתחות וגיל. ובשטח יש הרבה מאוד בלגן משום שלא נעשה קמפיין מסודר מטעם האגף למעונות יום במשרד הרווחה שמבהיר מה קורה עם כניסת התקנות לתוקף", אומרת ליאת גלנץ מומחית בתחום הגיל הרך, חברת הוועד המנהל של העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך.
גלנץ מתייחסת לטענות העיקריות של מנהלות המעונות הפרטיים נגד אכיפת הדרישה לשימוש חורג ואומרת "כבר לפני 20 שנה היו צריכים לדווח על בית שעושים בו שימוש אחר. זה חוק ומשרד הפנים יכול לטפל באכיפה, כשברור שהמדינה צריכה לשמר את המסגרות האלה ולא לגרום לסגירתן. אבל צריך לשמר את המסגרות האיכותיות ולא את מחסני הילדים".
מענף פרוץ למבול של תקנות
פרשת הגננת המתעללת כרמל מעודה טלטלה את המדינה בכלל ואת ההורים לפעוטות בפרט. אליה הצטרפו שורה של סיפורי זוועות שהאירו את הפרצות בענף מעונות היום הפרטיים והוביל למאבק ציבורי. בסופו של דבר הכנסת קבעה בינואר 2020 תקנות להסדרת מעונות היום הפרטיים.
בספטמבר 2020 נכנסה לתוקף פעימה ראשונה של תקנות שקובעות כי כל פעוטון עם יותר מ-7 תינוקות חייב להחזיק ברישיון מסגרת. כדי לקבל אותו, המעונות נדרשים לעמוד בתקנות בטיחות מבנה, להתקין מצלמות ולעמוד בכללי תברואה ותזונה. בנוסף, חל איסור על העסקת איש צוות בעל עבר פלילי.
עם תחילת שנת הלימודים 2021, תיכנס לתוקף פעימה נוספת של תקנות הקובעות דרישה ראשונית לריווח המעון. השטח לילד בפעוטון צריך "לאפשר תנועה בהתאם לשלבי התפתחות הפעוט". ב-2023 יחולו גבולות הגזרה של ההצהרה הזו. כך, השטח המינימלי לכל ילד עד גיל שנתיים יעמוד על 2.2 מ"ר. מוסד שלא יעמוד בתקנה יידרש להוריד את מספר הילדים.
משנת 2022, כל מעון יצטרך להעסיק מדריך חינוכי שיעביר ארבע שעות הדרכה בחודש ותצפיות על העובדים. בנוסף, מטפלת בגן פרטי תידרש לעבור קורסי עזרה ראשונה, התנהלות בטוחה והכשרה פדגוגית.
חוק ההסדרים של תקציב 2021-2022 מוסיף תקנה חדשה שכונתה "גזרה" בקרב הגנים הפרטיים - חובת היתר שימוש חורג. שרת הפנים איילת שקד תיקנה את הסעיף כך שמעונות עם 36 ילדים, יידרשו לבקש מהרשות המקומית אישור מיוחד לפעילות במבנה.
אם יימצאו שכנים המתנגדים להפעלת המעון, הם יוכלו להגיד את התנגדותם לוועדה המקומית תוך 15 יום. אם לא התקבלה התייחסות תוך 45 ימים הבקשה תחשב מאושרת.