גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חגיגת הנפקות הקוקו: רק הבנקים הישראליים לא מוזמנים

הבנק הפיני Nordea הנפיק אג"ח קוקו רובד 1 נוסף, בתשואות נמוכות היסטורית, וזכה לביקושים עצומים ● בישראל הרגולציה לא מתירה לבנקים להנפיק מכשירים אלו, למרות שהאיתנות הפיננסית הגבוהה שלהם הייתה מאפשרת להם כנראה לעשות זאת בתשואות נמוכות ולייעל את מבנה ההון שלהם

Nordea. שבר את המחסום / צילום: Shutterstock
Nordea. שבר את המחסום / צילום: Shutterstock

סביבת הריבית האפסית והררי הנזילות בשוקי ההון ממשיכים להוביל לירידת תשואות לרמות היסטוריות. לצד האתגרים המורכבים הנובעים מכך למשקיעים, מתאפשר למנפיקים רבים להפחית את עלויות המימון באופן חסר תקדים, ולייעל את מבנה ההון שלהם לשנים ארוכות קדימה. כך, בעלי המניות קוצרים רווחים מוגדלים, על חשבון בעלי החוב.

דוגמה מובהקת לכך אירעה בסוף אוגוסט, כשהבנק הפיני Nordea הנפיק אג"ח קוקו רובד 1 נוסף (AT1) נצחית דולרית, בהיקף מיליארד דולר, בתשואה של 3.75% ובמרווח של 2.6% מאג"ח ממשלתית, שניהם הנמוכים בהיסטוריה. ההנפקה דורגה BBB וזכתה לביקושים אדירים בסך 10 מיליארד דולר.

ירידת תשואות עקבית

מכשירי קוקו AT1 הם נצחיים, עם אופציית פדיון מוקדם ( Call) למנפיק לאחר חמש שנים או יותר. המכשירים כוללים מנגנוני ספיגת הפסדים במקרים שההון של הבנק יורד מתחת לספים מוגדרים מראש, או בהחלטת המפקח שהבנק הגיע לנקודת אי-קיימות - אז ניתן למחוק את קרן המכשיר או להמירה למניות.

מאז 2013, עם כניסתן לתוקף של הוראות באזל 3 שכללו לראשונה מכשירי קוקו AT1 כחלק מההון הרגולטורי, צמח שוק הקוקו הבנקאי משמעותית, אל יותר מ-200 מיליארד אירו.

בשיא משבר הקורונה ב-2020, התשואות של חלק ממכשירי AT1 באירופה זינקו בחדות, והניבו הפסדים כבדים למשקיעים. הדבר הוביל לרתיעה מהתנודתיות במכשירים, אך המגמה התהפכה לחלוטין לאחר שהבנקים צלחו את המשבר בקלות ושמרו על רמות הון גבוהות.

בשל הסיכונים הטמונים במכשיר, במשך שנים רבות המשקיעים בשוק הקוקו הדולרי ראו בתשואה נמוכה מ-4% חסם תחתון. לפני שלושה חודשים, פרץ הבנק השוויצרי UBS את המחסום לראשונה, כאשר הנפיק AT1 בהיקף של 750 מיליון דולר בריבית של 3.875%.

במטבע האירו התשואות הנדרשות נמוכות יותר (מכיוון שהמנפיקים הם בעיקר בנקים אירופיים שהאירו הוא המטבע שלהם, ומאחר שריבית הבסיס באירו שלילית שנים ארוכות). מחסום ה-4% נפרץ כבר ב-2017 (גם כן על-ידי Nordea) והתשואות המשיכו לרדת. בחודש אפריל, הבנק ההולנדי Rabobank הנפיק AT1 בתשואה נמוכה היסטורית של 3.1% בלבד. להערכתנו, מחסום ה-3% בהנפקות קוקו באירו ייפרץ בקרוב.

הבנקים בישראל מנועים מלהנפיק

מאחר שהתשואה הנדרשת על הון המניות הינה לרוב דו-ספרתית, בעוד ש-AT1 מונפק בתשואה חד-ספרתית נמוכה, בנקים שואפים למקסם הנפקות AT1 כחלק מסך ההון הרגולטורי שלהם, ובכך להפחית את עלויות ההון המשוקללות שלהם.

ואולם, הבנקים הישראליים אינם מורשים רגולטורית להנפיק AT1, והם יכולים להנפיק רק מכשירי הון רובד 2, שהונפקו עד כה בהיקף מצטבר של כ-20 מיליארד שקל. כתוצאה מכך נדרשים הבנקים הישראליים להישען לצורכי ההון הראשוני על הון ליבה בלבד, ועלות ההון המשוקללת שלהם גבוהה יותר.

להערכתנו, לו היו הבנקים הישראליים יכולים להנפיק מכשירי AT1, הם היו עושים זאת בתשואות נמוכות וכדאיות, גם בהשוואה גלובלית. הערכה זו נובעת מהאיתנות הפיננסית הגבוהה של הבנקים הישראליים.

 

התשואה הנמוכה ההיסטורית ב-AT1 שהנפיק Nordea מוסברת בכך שהסיכון לספיגת הפסדי קרן נמוך במיוחד. זאת, לאור רמות הלימות הון גבוהות במיוחד, עם שיעור הון רובד 1 (CET1) שעומד על 18%, גבוה בכ-780 נ"ב מדרישות ההון המינימליות של הבנק (10.2%).

במבט פשטני, הלימות הון הליבה שלNordea גבוהה ביותר מ-50% משל הבנקים הישראליים הגדולים, המתקרבת ל-12%.

ואולם, בפועל, הבנקים הישראליים מחזיקים בהון בהיקף יותר מכפול כנגד הסיכונים. להמחשה, בעוד שב-Nordea יחס נכסי הסיכון (מכפלת הנכסים המאזניים במשקל הסיכון שלהם) למאזן הינו 26% בלבד, בבנקים הישראליים היחס הוא כ-60%.

הדבר נובע מכך ש-Nordea משתמש במודלים פנימיים לחישוב נכסי הסיכון, בעוד שבבנקים בישראל מותרת הגישה הסטנדרטית השמרנית בלבד. בהשוואה פשטנית, אילו הבנקים הישראליים היו משתמשים במודלים פנימיים דומים, הלימות ההון שלהם הייתה גבוהה משמעותית מ-20%, או שהיה ביכולתם להניב תשואה כפולה על ההון.

Nordea אינו חריג. הבנקים בישראל מחזיקים היקפים עצומים של הון בהשוואה לבנקים האירופיים הגדולים.

מניות בכורה

להבנתנו, סירוב בנק ישראל לאפשר הנפקת AT1 בישראל נובע מתפיסה שהמכשיר לא יוכל לספוג הפסדים בעת משבר. זאת, מאחר שהכרזת "אי-קיימות" ומחיקת קרן במכשיר שהנפיק בנק במערכת בנקאות קטנה וריכוזית כמו בישראל, עלולות להוביל לבהלה בציבור, למשיכת פיקדונות מהבנקים ולהחרפת המשבר.

לראיה, במשבר הפיננסי ב-2008 התיר בנק ישראל לאחד הבנקים לשלם קופון שהיה צריך להתבטל במכשיר הון רגולטורי, להערכתנו בשל חשש מהשלכות שליליות על השווקים והציבור. לדעתנו, באירוע מחיקת קרן החשש יהיה מוגבר ומוחשי הרבה יותר.

בראייתנו, הדבר מלמד על הסיכון האמיתי למחיקה וספיגת הפסדים בקוקו רובד 2 של הבנקים בישראל, ששואף לאפס.

לדעתנו, פתרון אפשרי לקושי הוא אימוץ הגישה המיושמת בבנקים האמריקאיים, המנפיקים מניות בכורה המוכרות כהון רובד 1 בארה"ב.

מניות הבכורה המונפקות בארה"ב סוטות מהוראות באזל 3 הגלובליות, מכיוון שבניגוד לקוקו אינן כוללות טריגר למחיקת קרן או המרה למניות, כך שהחשש מהשלכות הפעלת הטריגר אינו רלוונטי עבורן.

איכותן ההונית נובעת מכך שהן נחותות לכל התחייבויות הבנק למעט הון המניות, ומוגדרות כהון עצמי חשבונאי. נוסף על כך, תשלומי "הקופונים" במסגרתם מוגדרים כדיבידנדים, שקל יותר לבטל בעת הצורך, בהשוואה לקופונים במכשירי חוב.

ממילא בנק ישראל מיישם בבנקים המקומיים כללי חשבונאות המבוססים על התקינה האמריקאית, ושואב רבות מהרגולציה בארה"ב. מדוע לא לגבי מבנה ההון?

בשולי הדברים, בסקטור הביטוח הנפיקה הפניקס בתחילת אוגוסט לראשונה CoCo רובד 1 תחת משטר סולבנסי II. החדשנות בולטת עוד יותר, מאחר ששוק ה-CoCo הביטוחי בעולם הרבה פחות מפותח בהשוואה לבנקים. הנפקת ה-CoCo הראשונה של חברת ביטוח התקיימה רק ב-2017, ועד כה בוצעו רק כ-40 הנפקות.

בראייתנו, נוצר פער בלתי סביר ביכולת להנפיק הון ראשוני בין הבנקים בישראל לשאר העולם ואף לחברות הביטוח המקומיות, שראוי לסגור בהקדם.

הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בניירות ערך או מכשירים, לרבות אלה המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

ביהמ"ש לענייני משפחה חשד בהלבנת הון, ונתן לרשות המסים מסמכים חסויים

ביהמ"ש לענייני משפחה הורה להעביר את כל המסמכים בסכסוך משפטי בין שני אחים לעיונה של רשות המסים לטובת בחינת פתיחה בחקירה פלילית, לאחר שעלו חששות להלבנת הון דרך חשבונות של האחים בשווייץ ● נקבע: הצורך לבחון האם בוצעו עבירות מס ע"י האחים, גובר על חיסיון ההליך ועל זכותם לפרטיות

מרכז נתניה / צילום: איל יצהר

מעל 3.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים: העיר הגדולה שמתברגת בצמרת המחירים, מיד אחרי תל אביב

מחיר ממוצע של דירה שנרכשה ברבעון הראשון היה גבוה בכ–130 אלף שקל מהמחיר ברבעון השלישי אשתקד לפני המלחמה, כשהעליות נרשמו גם בצפון ובדרום ● תל אביב נשארת הכי יקרה, אם כי שם מחיר דירת 4 חדרים דווקא ירד בחצי השנה האחרונה ● הרצליה היא העיר הגדולה הבאה בתור, עם 3.65 מיליון שקל לדירה. ומי העיר היחידה שבה נרשמו ירידות?

נשיא איראן, איברהים ראיסי / צילום: ap, Vahid Salemi

קיצוני אפילו במונחים של איראן וכזה ששלח אלפים למותם. הכירו את הנשיא שנהרג בהתרסקות מסוק

מסוקו של איברהים ראיסי התרסק אתמול בגבול עם אזרבייג'ן, ולאחר דיווחים סותרים, באיראן הודיעו הבוקר רשמית על מותו, יחד עם שר החוץ האיראני ● הוא נחשב מהקשים שבין השמרנים האיראנים, לאחד מגדולי שונאי ישראל ומי שזוהה כאחד מהמועמדים הבולטים לרשת את המנהיג העליון עלי חמינאי עם מותו

מירן פחמן, יוזם תחרות גרנות / צילום: טרלן בן אבי

בצל המלחמה: תחרות הפרסום העצמאית גרנות תתקיים השבוע

בעקבות המלחמה ייערכו כמה שינויים באירוע, אך לא כל משרדי הפרסום הגדולים בטוחים בנחיצותו ● איש הפרסום מירן פחמן, מיוזמי התחרות: "האירוע יתייחס ברגישות למצב"

אילוסטרציה: shutterstock

רוב שוקי המניות בשיא כל הזמנים. זה מה שחושבים האנליסטים

שוקי המניות ב-14 מתוך 20 הכלכלות המובילות בעולם נמצאים כעת בשיא כל הזמנים או קרובים אליו ● רינת אשכנזי, הכלכלנית הראשית של הפניקס בית השקעות: הראלי התרחש לא רק בשוק המניות השנה, אלא כמעט בכל אפיקי ההשקעה

טרמינל 1, נתב''ג / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

החל מהשבוע הבא: טרמינל 1 חוזר לפעילות מלאה

טרמינל 1 בנתב"ג, שנסגר באוקטובר 2023, צפוי לחזור לפעילות בשבוע הבא ● עפ"י נתוני רשות שדות התעופה, צפויים לעבור בטרמינל כ-200 אלף נוסעים מדי חודש ● אלה החברות שיפעלו ממנו

נשיא איראן, אברהים ראיסי / צילום: ap, Vahid Salemi

איראן דיווחה רשמית: הנשיא ראיסי נהרג בהתרסקות מסוק

מסוקו של הנשיא התרסק אתמול בשעות הצהריים (שעון ישראל) ונותק הקשר עימו ● אחרי מספר דיווחים סותרים, הטלוויזיה הממלכתית באיראן דיווחה כי שברי המסוק אותרו וכי אין סימני חיים במקום, וכעת היא מדווחת רשמית על מותו ● באותו מסוק טס גם שר החוץ האיראני, חוסיין אמיר עבדוללהיאן, שנהרג אף הוא

קניות אונליין / איור: גיל ג'יבלי

מיהן קמעונאיות המזון שהתחזקו באונליין, ומי עדיין לא בתמונה?

בין 15 אתרי הקניות הישראלים הבולטים באפריל נמנות שש רשתות מזון: שופרסל, רמי לוי, ויקטורי, קשת טעמים, טיב טעם וחצי חינם - בעוד יוחננוף וקרפור בחוץ ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

גל הרשקוביץ / צילום: תמונה פרטית

היועץ שהוביל את מכירת הדואר עונה לביקורות: "הערכות השווי תואמות למחיר שהושג"

ראש אגף התקציבים לשעבר ומי שייעץ לרשות החברות בהליך הפרטת הדואר, גל הרשקוביץ, נחוש בדעתו כי תוצאות המכרז מיטיבות עם הציבור ● בריאיון לגלובס הוא מרגיע מפני החשש לעליות מחירים ומתייחס לניסיונות ההדחה של היו"ר מישאל וקנין

רסול סעדה, ד''ר ספא אבורביעה, מוחמד ח'לאילה, רנין מרדי ושאדי חדאד, בפאנל בין פשיעה לצמיחה / צילום: תמר מצפי

"יש בחברה הערבית 30% צעירים, זה הון אנושי עצום"

בפאנל שעסק בפשיעה בחברה הערבית, שוחחו מומחים ודנו בשורשי הבעיות במגזר ובמניעים לצמיחה ● "ארגוני הפשיעה מעניקים משמעות ותחושת שייכות"

יובל זילבר ז''ל / צילום: באדיבות המשפחה

קרן חדשה להנצחת קצין שנפל במלחמה תסייע לחיילי מילואים בעלי עסקים

"הקרן של יובל", להנצחת יובל זילבר ז"ל, הוקמה ע"י אפרת פלד, יו"ר ומנכ"לית אריסון השקעות, שבנה היה חברו הטוב מילדות ● כעת מבקשים בקרן לגייס עוד חצי מיליון שקל להלוואות לעצמאים ● ישראל מתגייסת

מיינה הודית בפארק הירקון בתל אביב / צילום: י.ש

פחות פרפרים, יותר מינים פולשים: המצב המדאיג של הטבע בישראל

מיני הטבע בישראל נמצאים תחת מתקפה רב חזיתית: פולשים, זיהום, צמצום שטח, אקלים ועוד. גם המלחמה כנראה לא עוזרת ● תמר דיין, יו"ר מוזיאון הטבע: "מספר קטן של ממצאים חיוביים מראה שכשמתאמצים אז יש תוצאות"

דב קוטלר, המנכ''ל היוצא של בנק הפועלים / צילום: כדיה לוי

ברקע מכתב המפקח: הפועלים עם רווח של 1.9 מיליארד שקל ויחלק 40% כדיבידנד

שבועיים אחרי שמנכ"ל הבנק דב קוטלר הודיע על פרישה, הפועלים מפרסם דוחות ומגלה תשואה להון של 14.6% ברבעון הראשון של השנה ● בתיאום עם בנק ישראל יחלק הפועלים דיבידנד של 775 מיליון שקל, ימים ספורים אחרי שהמפקח על הבנקים קרא לחלוקת רווחים שקולה על רקע המלחמה

נשיא איראן איברהים ראיסי שנהרג בתאונת מסוק / צילום: Reuters

"תזמון רגיש במיוחד": כך סיקרו בעולם את מותו של נשיא איראן

הידיעה על התרסקות המסוק בה נהרגו איברהים ראיסי ושר החוץ האיראני תפסה את הכותרות הראשיות במרבית אתרי החדשות הזרים ● "איראן נותרה ללא שניים ממקבלי ההחלטות החשובים ביותר שלה, במהלך זמנים מטלטלים", נכתב בניו יורק טיימס ● וגם: כך הגיבו מנהיגי העולם למות הנשיא האיראני

כרים חאן, התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבין-לאומי / צילום: AP-Mary Altaffer, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המסר המסוכן של האג: אין הבדל בין מנהיג טרור למנהיג דמוקרטי

כרים חאן, התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, התייצב בפני המצלמות והודיע לראשונה בראיון ל-CNN על כוונתו להעמיד לדין את ראשי חמאס מחד ואת נתניהו וגלנט מאידך ● הניסיון ליצור השוואה בין הצדדים הוא מסוכן למעמד הדמוקרטיה

בניין עיריית תל אביב־יפו / צילום: Shutterstock

חשד לשחיתות בהיקף מאות מיליוני שקלים, במעורבות משפחות פשע: עובדים בעיריית ת"א נעצרו

13 חשודים, בהם עובדי אגף התברואה בעיריית ת"א, נעצרו בחשד לעבירות שחיתות ציבורית, הלבנת הון וקיזוז חשבוניות פיקטיביות ● מהחקירה עולה כי עובדים בחברות ניקיון המספקות שירותים לעירייה פעלו להטיית מכרזים, תוך מתן שוחד וטובות הנאה לעובדי אגף התברואה ולמקורביהם

זוהר לוי, בעלי סאמיט / צילום: באדיבות סאמיט

זוהר לוי בדרך להפוך לאיש החזק בדירקטוריון פז: רכש מניות ב-247 מיליון שקל

הרכישה נעשתה באמצעות חברת הנדל"ן המניב סאמיט שבשליטת לוי ● בעקבות העסקה היא תגיע להחזקה של 16% ממניות פז – צעד שיקנה ללוי את העמדה החזקה בדירקטוריון של רשת תחנות הדלק

רקפת רוסק עמינח / צילום: רון קדמי

התפקיד החדש של רקפת רוסק עמינח בחברת השבבים הישראלית

רוסק עמינח, מנכ"לית בנק לאומי לשעבר, מונתה ליו"ר סטארט-אפ השבבים היילו לאחר פטירתו של היו"ר הקודם והמשקיע הראשון בחברה, זהר זיסאפל ● במרץ האחרון הרחיבה היילו את סבב הגיוס שלה שהחל ב-2021 לפי שווי של 1.13 מיליארד דולר

המתקפה הישראלית ברפיח העירה את יצרני הפייקים בעולם

העולם דרוך לקראת פעולה צבאית רחבה ברפיח, והפייקים מופצים בהתאם ● המשרוקית של גלובס

מבצעי האשראי שמציפים את שוק הדיור/ צילומים: דרור מרמור, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חברות יפשטו רגל ומה יקרה למחירי הדירות: התחזית של כלכלני S&P מעלות

איך משפיעים מבצעי ה־80/20 על התזרים של חברות הנדל"ן למגורים, ועד כמה ההתחדשות העירונית משמעותית ● רגע לפני עונת הדוחות, כלכלני S&P מעלות בחנו את הנושאים הבוערים בשוק