גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חגיגת הנפקות הקוקו: רק הבנקים הישראליים לא מוזמנים

הבנק הפיני Nordea הנפיק אג"ח קוקו רובד 1 נוסף, בתשואות נמוכות היסטורית, וזכה לביקושים עצומים ● בישראל הרגולציה לא מתירה לבנקים להנפיק מכשירים אלו, למרות שהאיתנות הפיננסית הגבוהה שלהם הייתה מאפשרת להם כנראה לעשות זאת בתשואות נמוכות ולייעל את מבנה ההון שלהם

Nordea. שבר את המחסום / צילום: Shutterstock
Nordea. שבר את המחסום / צילום: Shutterstock

סביבת הריבית האפסית והררי הנזילות בשוקי ההון ממשיכים להוביל לירידת תשואות לרמות היסטוריות. לצד האתגרים המורכבים הנובעים מכך למשקיעים, מתאפשר למנפיקים רבים להפחית את עלויות המימון באופן חסר תקדים, ולייעל את מבנה ההון שלהם לשנים ארוכות קדימה. כך, בעלי המניות קוצרים רווחים מוגדלים, על חשבון בעלי החוב.

דוגמה מובהקת לכך אירעה בסוף אוגוסט, כשהבנק הפיני Nordea הנפיק אג"ח קוקו רובד 1 נוסף (AT1) נצחית דולרית, בהיקף מיליארד דולר, בתשואה של 3.75% ובמרווח של 2.6% מאג"ח ממשלתית, שניהם הנמוכים בהיסטוריה. ההנפקה דורגה BBB וזכתה לביקושים אדירים בסך 10 מיליארד דולר.

ירידת תשואות עקבית

מכשירי קוקו AT1 הם נצחיים, עם אופציית פדיון מוקדם ( Call) למנפיק לאחר חמש שנים או יותר. המכשירים כוללים מנגנוני ספיגת הפסדים במקרים שההון של הבנק יורד מתחת לספים מוגדרים מראש, או בהחלטת המפקח שהבנק הגיע לנקודת אי-קיימות - אז ניתן למחוק את קרן המכשיר או להמירה למניות.

מאז 2013, עם כניסתן לתוקף של הוראות באזל 3 שכללו לראשונה מכשירי קוקו AT1 כחלק מההון הרגולטורי, צמח שוק הקוקו הבנקאי משמעותית, אל יותר מ-200 מיליארד אירו.

בשיא משבר הקורונה ב-2020, התשואות של חלק ממכשירי AT1 באירופה זינקו בחדות, והניבו הפסדים כבדים למשקיעים. הדבר הוביל לרתיעה מהתנודתיות במכשירים, אך המגמה התהפכה לחלוטין לאחר שהבנקים צלחו את המשבר בקלות ושמרו על רמות הון גבוהות.

בשל הסיכונים הטמונים במכשיר, במשך שנים רבות המשקיעים בשוק הקוקו הדולרי ראו בתשואה נמוכה מ-4% חסם תחתון. לפני שלושה חודשים, פרץ הבנק השוויצרי UBS את המחסום לראשונה, כאשר הנפיק AT1 בהיקף של 750 מיליון דולר בריבית של 3.875%.

במטבע האירו התשואות הנדרשות נמוכות יותר (מכיוון שהמנפיקים הם בעיקר בנקים אירופיים שהאירו הוא המטבע שלהם, ומאחר שריבית הבסיס באירו שלילית שנים ארוכות). מחסום ה-4% נפרץ כבר ב-2017 (גם כן על-ידי Nordea) והתשואות המשיכו לרדת. בחודש אפריל, הבנק ההולנדי Rabobank הנפיק AT1 בתשואה נמוכה היסטורית של 3.1% בלבד. להערכתנו, מחסום ה-3% בהנפקות קוקו באירו ייפרץ בקרוב.

הבנקים בישראל מנועים מלהנפיק

מאחר שהתשואה הנדרשת על הון המניות הינה לרוב דו-ספרתית, בעוד ש-AT1 מונפק בתשואה חד-ספרתית נמוכה, בנקים שואפים למקסם הנפקות AT1 כחלק מסך ההון הרגולטורי שלהם, ובכך להפחית את עלויות ההון המשוקללות שלהם.

ואולם, הבנקים הישראליים אינם מורשים רגולטורית להנפיק AT1, והם יכולים להנפיק רק מכשירי הון רובד 2, שהונפקו עד כה בהיקף מצטבר של כ-20 מיליארד שקל. כתוצאה מכך נדרשים הבנקים הישראליים להישען לצורכי ההון הראשוני על הון ליבה בלבד, ועלות ההון המשוקללת שלהם גבוהה יותר.

להערכתנו, לו היו הבנקים הישראליים יכולים להנפיק מכשירי AT1, הם היו עושים זאת בתשואות נמוכות וכדאיות, גם בהשוואה גלובלית. הערכה זו נובעת מהאיתנות הפיננסית הגבוהה של הבנקים הישראליים.

 

התשואה הנמוכה ההיסטורית ב-AT1 שהנפיק Nordea מוסברת בכך שהסיכון לספיגת הפסדי קרן נמוך במיוחד. זאת, לאור רמות הלימות הון גבוהות במיוחד, עם שיעור הון רובד 1 (CET1) שעומד על 18%, גבוה בכ-780 נ"ב מדרישות ההון המינימליות של הבנק (10.2%).

במבט פשטני, הלימות הון הליבה שלNordea גבוהה ביותר מ-50% משל הבנקים הישראליים הגדולים, המתקרבת ל-12%.

ואולם, בפועל, הבנקים הישראליים מחזיקים בהון בהיקף יותר מכפול כנגד הסיכונים. להמחשה, בעוד שב-Nordea יחס נכסי הסיכון (מכפלת הנכסים המאזניים במשקל הסיכון שלהם) למאזן הינו 26% בלבד, בבנקים הישראליים היחס הוא כ-60%.

הדבר נובע מכך ש-Nordea משתמש במודלים פנימיים לחישוב נכסי הסיכון, בעוד שבבנקים בישראל מותרת הגישה הסטנדרטית השמרנית בלבד. בהשוואה פשטנית, אילו הבנקים הישראליים היו משתמשים במודלים פנימיים דומים, הלימות ההון שלהם הייתה גבוהה משמעותית מ-20%, או שהיה ביכולתם להניב תשואה כפולה על ההון.

Nordea אינו חריג. הבנקים בישראל מחזיקים היקפים עצומים של הון בהשוואה לבנקים האירופיים הגדולים.

מניות בכורה

להבנתנו, סירוב בנק ישראל לאפשר הנפקת AT1 בישראל נובע מתפיסה שהמכשיר לא יוכל לספוג הפסדים בעת משבר. זאת, מאחר שהכרזת "אי-קיימות" ומחיקת קרן במכשיר שהנפיק בנק במערכת בנקאות קטנה וריכוזית כמו בישראל, עלולות להוביל לבהלה בציבור, למשיכת פיקדונות מהבנקים ולהחרפת המשבר.

לראיה, במשבר הפיננסי ב-2008 התיר בנק ישראל לאחד הבנקים לשלם קופון שהיה צריך להתבטל במכשיר הון רגולטורי, להערכתנו בשל חשש מהשלכות שליליות על השווקים והציבור. לדעתנו, באירוע מחיקת קרן החשש יהיה מוגבר ומוחשי הרבה יותר.

בראייתנו, הדבר מלמד על הסיכון האמיתי למחיקה וספיגת הפסדים בקוקו רובד 2 של הבנקים בישראל, ששואף לאפס.

לדעתנו, פתרון אפשרי לקושי הוא אימוץ הגישה המיושמת בבנקים האמריקאיים, המנפיקים מניות בכורה המוכרות כהון רובד 1 בארה"ב.

מניות הבכורה המונפקות בארה"ב סוטות מהוראות באזל 3 הגלובליות, מכיוון שבניגוד לקוקו אינן כוללות טריגר למחיקת קרן או המרה למניות, כך שהחשש מהשלכות הפעלת הטריגר אינו רלוונטי עבורן.

איכותן ההונית נובעת מכך שהן נחותות לכל התחייבויות הבנק למעט הון המניות, ומוגדרות כהון עצמי חשבונאי. נוסף על כך, תשלומי "הקופונים" במסגרתם מוגדרים כדיבידנדים, שקל יותר לבטל בעת הצורך, בהשוואה לקופונים במכשירי חוב.

ממילא בנק ישראל מיישם בבנקים המקומיים כללי חשבונאות המבוססים על התקינה האמריקאית, ושואב רבות מהרגולציה בארה"ב. מדוע לא לגבי מבנה ההון?

בשולי הדברים, בסקטור הביטוח הנפיקה הפניקס בתחילת אוגוסט לראשונה CoCo רובד 1 תחת משטר סולבנסי II. החדשנות בולטת עוד יותר, מאחר ששוק ה-CoCo הביטוחי בעולם הרבה פחות מפותח בהשוואה לבנקים. הנפקת ה-CoCo הראשונה של חברת ביטוח התקיימה רק ב-2017, ועד כה בוצעו רק כ-40 הנפקות.

בראייתנו, נוצר פער בלתי סביר ביכולת להנפיק הון ראשוני בין הבנקים בישראל לשאר העולם ואף לחברות הביטוח המקומיות, שראוי לסגור בהקדם.

הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בניירות ערך או מכשירים, לרבות אלה המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות