נציבת שירות בתי הסוהר, רב-גונדר קטי פרי / צילום: איל יצהר
הטור הזה התחיל עם שורה תחתונה אחרת. התזה המקורית טענה שלא צריך לפחד מפיטור בכירים בשב"ס, כי תרבות "הגיבוי המלא והמוחלט" שהמגזר הציבורי (וגופי ביטחון בפרט) זוכים לו מהדרג המדיני היא הרסנית. בכיר שיודע שיש לו אחריות ואחריותיות (Accountability) חושב אחרת ופועל אחרת. הוא יוזם יותר ומחפש לתקן תקלות מראש ולא רק בדיעבד. השב"ס ניסו לגלגל את האחריות כל הדרך למטה, עד למגויסת החובה בת ה-19 המסכנה שנרדמה בשמירה.
אני רציתי לטעון שצריך לעשות להפך ולגלגל את האחריות כלפי מעלה: מי קבע שצריך מגויסי חובה בשב"ס? מי אחראי על ההכשרות שלהם? למה כל המערכת נפלה על טעות אנוש אחת? למה התאים היו בנויים על קרקע חדירה כל-כך? על הכשלים שמבקר המדינה הצביע בנוגע לשב"ס בשנתיים האחרונות כבר כתבתי בפירוט, והגיע הזמן שהבכירים בכל המגזר הציבורי ושירותי הביטחון ידעו שיש השלכות למחדלים. מספיק שזה ימנע חלק מהם, וכבר המדיניות הזאת שווה בענק.
אני עומד לגמרי מאחורי זה, אלא שעלול להיות יוצא דופן לטיעון הזה: מה אם לפחות חלק מהבכירים אינם אחראיים ישירות לכל הכשלים הללו, אלא הם הכרחיים לתיקונם? ייתכן שזה המקרה בכל הנוגע לנציבת שירות בתי הסוהר, רב-גונדר קטי פרי.
פרי תומכת ברפורמות במערכת המסואבת של רשות בתי הסוהר, שלא היו אפשריות תחת הקודמים לה: הראשונה היא בלימת עליית השכר, והשקעה דווקא בטכנולוגיה, ציוד ותשתיות. הבריחה של ששת האסירים הביטחוניים הדגימה הלכה למעשה את הרמה הירודה של התשתיות, אמצעי המעקב והתקשורת ברשות השב"ס, שהוזנחו לטובת חגיגת שכר וניפוח חסר היגיון של תקנים.
הרפורמה השנייה היא שיפור הרמה המקצועית בשב"ס. כיום, מי שמתגייס לשב"ס בשנות העשרים לחייו יוכל להגיע עד גיל פרישה עם מעט מאוד סכנת פיטורים. כלומר אין ריענון של השורות, וכמעט שאין תחרות על קידומים. פרי תומכת ביישום "מסלולי שירות" שכבר קיימים בצה"ל: אחרי 7 שנים ואחרי 15 שנים בשירות, ועדה של שב"ס תכריע האם פניו של הקצין או הנגד לעלייה בדרגה או לשחרור. הוועדה תחויב בשיעור משתחררים מסוים, כך שהיא תחייב ריענון שורות ותחרות על הדרגות הבכירות. אלה יעודדו הצטיינות ויזמות, וירתיעו ממחדלים כמו אלה שהתרחשו. בנוסף, תהליך כזה ייצור "פירמידת דרגות" במסגרתה אין הצטברות-יתר של בכירים ותיקים ללא תפקיד משמעותי.
כלומר, בעוד שכדאי לשקול פיטורים בקרב הבכירים האחראים על שרשרת המחדלים, חשוב להבחין בין אלה שהם חלק מהבעיה לבין אלה שהם חלק מהפתרון. השב"ס, לשמחתנו או לצערנו, לא הולך לשום מקום. כדי שהוא יעשה את התפקיד שהוא אמון עליו על-פי חוק, חייבים לבצע בו שינויים יסודיים.