גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדידות גובה פני הים: לתחזיות העלייה המשמעותית אין ביסוס במדידות

מדידות גובה פני הים בחופי ישראל שנערכו ב-62 השנה האחרונות מראים עלייה של כ-0.5 מ"מ בשנה בגובה פני הים ● המשך מגמה זו יביא לעלייה של 4 ס"מ עד שנת 2100 ● המשך התכנון לצד חופי ישראל על בסיס תחזיות של עלייה במטר בגובה פני הים פוגע בתכנון, ואין לו ביסוס במדידות

חוף הים בתל אביב / צילום: כדיה לוי
חוף הים בתל אביב / צילום: כדיה לוי

באמצעי התקשורת בישראל ניתן לשמוע פעמים רבות חוקרים שחוזים עלייה של כמטר בגובה פני הים בחופי ישראל עד שנת 2100. יש חוקרים שחוזים עליות משמעותיות יותר המגיעות עד 3-4 מטרים. האם תחזיות אלה מבוססות? האם העלייה בגובה פני הים משתקפת במדידות גובה פני הים המבוצעות בישראל?

במדינת ישראל קיימים שני גופים ממלכתיים שעורכים מדידות למעקב אחר גובה פני הים. הגוף הראשון הוא המרכז למיפוי ישראל (מפ"י), שהוא הגוף המוסמך למדידות גאודזיות בישראל. הגוף השני העוקב אחר גובה פני הים הוא המכון לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל).

מפ"י מודדים את גובה פני הים מאז שנת 1958. חיא"ל מודדים את גובה פני הים מאז 1991. בתקופה בה נמדד גובה פני הים על ידי שני הגופים, בין השנים 1991-2020, יש התאמה טובה מאוד במדידות. ניתן להסיק כי שתי שיטות המדידה משקפות נתוני אמת.

מניתוח הנתונים שנמדדו על ידי מפ"י עולה כי מאז 1958 קיימת עלייה בגובה פני הים. במשך 62 שנות המדידה עלה גובה פני הים בכ-3 ס"מ. זוהי עלייה ממוצעת של כ-0.5 מ"מ לשנה.

עם זאת, העלייה בגובה פני הים אינה קבועה. במהלך שנות ה-80, בממוצע, הייתה ירידה בגובה פני הים, ולכן, בראשית שנות ה-90 גובה פני הים היה נמוך במיוחד. מראשית שנות ה-90 ועד תחילת שנות ה-2000 הייתה עלייה משמעותית בגובה פני הים, ומראשית שנות ה-2000 ועד שנת 2020 אין עלייה בגובה הממוצע של פני הים, על פי המדידות של מפ"י.

חיא"ל החלו את המדידות בשנת 1991, בתקופה בה גובה פני הים היה נמוך במיוחד. המדידות של חיא"ל מראות שבשנים 1992-2001 הייתה עלייה גדולה בפני הים. בתקופה זו עלה גובה פני הים ב-11.97 ס"מ. ובממוצע כ-13.3 מ"מ בכל שנה.

אולם בשנים שבין 2001 ועד 2019 מגמה זו לא נשמרה. קצב עליית גובה פני הים נבלם. חיא"ל מדווחים על עלייה ממוצעת בגובה פני הים של 4.9 מ"מ בשנה בין השנים 1991 ועד 2019. אם כך, במשך 27 שנות המדידה עלה גובה פני הים ב-13.23 ס"מ. כפי שכתבנו, בעשר השנים שבין 1991 ל-2001 עלה גובה פני הים ב-11.97 ס"מ, ואם כך, ב-17 השנים שבין 2002 ל-2019 עלה גובה פני הים ב-1.26 ס"מ בלבד.

אם מעריכים את גובה פני הים על פי מדידות חיא"ל במהלך שנות ה-90, הרי שגובה פני הים עד שנת 2100 יעלה בכ-40 ס"מ. אם נוסיף למדידה זו גורם האצה, הערכה כי קצב עליית גובה פני הים יגבר, ניתן להבין מניין הגיעו ההערכות לעלייה של מטר בגובה פני הים.

אולם המדידות במציאות מראות כי קצב העלייה נעצר, ואי לכך אין סיבה לסמוך על הנתון שמראה עלייה של 5 מ"מ בשנה, ובוודאי שאין סיבה להעריך כי תהיה האצה בעלייה בגובה פני הים.

אם נסתכל על העלייה הממוצעת שעליה מדווחת מפ"י, עלייה של 0.5 מ"מ בשנה, הרי שבשמונים השנה עד 2100, יעלה גובה פני הים ב-4 ס"מ.

אולם אם נסתכל על המדידות מראשית המאה הנוכחית - גובה פני הים כלל לא עולה.

מדידות לאורך חופי הים התיכון

ומה קורה בתחנות שונות לאורך חופי הים התיכון?

התחנה בה נמדד גובה פני הים התיכון למשך הזמן הארוך ביותר היא תחנת נמל מרסיי בדרום צרפת. מחקר עדכני שמנתח את נתוני המדידות בתחנת מרסיי מדווח על עלייה ממוצעת של 1 מ"מ בשנה במשך 170 השנה האחרונות, בקצב קבוע למדי. על פי הערכה זו במשך שמונים השנים עד ל-2100 גובה פני הים יעלה ב-8 ס"מ.

בחופי אלכסנדריה נמדדת עלייה של כ-1.8 מ"מ לשנה. נתון זה נראה לכאורה גבוה יותר מנתוני מפ"י או מנתוני מרסיי, אך מחקרים מעשרות השנים האחרונות מראים כי הדלתא של הנילוס כולה, ובעיקר אזור אלכסנדריה, שוקעים. אם כך הנתון הנמדד באלכסנדריה המראה עלייה של גובה פני הים ביחס ליבשה מושפע הן מהעלייה בגובה פני הים והן מהשקיעה של היבשה. ההערכות הן כי רק כשליש מהעלייה הנמדדת הוא בשל עלייה בגובה פני הים. אם כן, מנתוני תחנת אלכסנדריה ניתן להסיק שיש עלייה של כ-0.6 מ"מ בגובה פני הים, ואי לכך עלייה של פחות מ-5 ס"מ בשמונים השנים הבאות.

המדידות והתכנון לעתיד

למרות המדידות שהוצגו חיא"ל מפרסמים תחזיות לעתיד שמעריכות כי גובה פני הים יעלה בצורה משמעותית.

בשנת 2012, דיווח דב רוזן, מנהל המחלקה לגאולוגיה ימית בחיל"א באותה התקופה, כי לפי הערכתו גובה פני הים יעלה בכחצי מטר עד שנת 2040, וצפויה עלייה של 1-1.4 מטר עד שנת 2100. כפי שהראינו, לתחזיות אלה אין ביסוס במדידות.

הערכות יתר אלה משפיעות באופן ישיר על גופי תכנון רבים בישראל. לדוגמה, החברה להגנת המצוקים מתכננת את פעולותיה, לפי תחזית של עלייה בגובה פני הים בלמעלה ממטר עד שנת 2100. גם גופי התכנון של הסדרות הניקוז מתכננים את פעולותיהם העתידיות לפי תחזיות אלו, ולכן שיפוע התכנון של מערכות הניקוז לעתיד לקוי.

לסיכום, מדידות גובה פני הים בחופי ישראל שנערכו ב-62 השנה האחרונות מראים עלייה של כ-0.5 מ"מ בשנה בגובה פני הים. המשך מגמה זו יביא לעלייה של 4 ס"מ עד שנת 2100. המשך התכנון לצד חופי ישראל על בסיס תחזיות של עלייה במטר בגובה פני הים פוגע בתכנון, ואין לו ביסוס במדידות.

הכותב הוא פרופסור אמריטוס, החוג לגאוגרפיה באוניברסיטת חיפה. חבר מומחה בולחו"ף (הוועדה לשמירה על הסביבה החופית) מאז הקמתה  

עוד כתבות

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

"המשך הסטת כספים מחו"ל יכול לתדלק את הראלי הבא בשוק המקומי"

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר