גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מכפיל חניה / צילום: Shutterstock, MindStorm

דמיינו לעצמכם כי במהלך מכירה של פרויקט מגורים חדש, היה מכריז הקבלן בפני הרוכשים הפוטנציאליים כי במטרה לחסוך בעלויות, החליט להתקין במבנה מעלית שמעולם לא עברה ביקורת של גורם מקצועי מוסמך כלשהו, מופעלת על ידי טכנולוגיה שמעולם לא נוסתה, יוצרה על ידי חברה קיקיונית או חסרת כל ניסיון בתחום שאיש אינו מכיר ושלא עומד מאחוריה ספק יציב, ושלא ניתן יהיה לתחזק אותה ובמקרה של קלקול לא ברור אם יהיו חלפים.

בפרויקט הזוי שכזה אף אדם שפוי לא היה רוכש דירה ובצדק. אלא שלמרבה האבסורד, ברבים מהפרויקטים החדשים הנבנים כיום בישראל בכל הקשור למתקני החניה: חניונים רובוטיים, חניונים חצי אוטומטיים, מכפילים ועוד, זוהי המציאות, אחד לאחד. על אף רמת מורכבותם הטכנולוגית והמכאנית הגבוהה וההשלכות של תקינותם על ביטחונם של דיירי הבניין שאינה פחותה מזו של מעליות הבניין, עד כה לא מצאה המדינה לנכון לפעול על מנת להסדיר את התחום.

בשנים האחרונות השימוש במתקני חניה הפך לפופולרי, בעיקר במרכז הארץ ובעיקר בפרויקטים של התחדשות עירונית (אך לא רק). מדי שנה מתווספים אלפי מקומות חניה על גבי מתקנים שונים - ממכפילים ועד לחניונים רובוטיים אוטומטיים. היתרונות של השימוש במתקנים ברורים: הם מאפשרים למקסם את מספר מקומות החניה בתא שטח נתון קטן ביחס לחניון קונבנציונלי, ולהכפילם פי שניים, שלוש או אף יותר. בסביבת מגורים ההולכת ומצטופפת של גוש דן מדובר בפתרון האבסולוטי. ואכן - מדי שנה יוצאים לדרכם עשרות פרויקטים במרחב.

על אף שגשוגו של תחום זה, צל כבד בדמות מחדל שלטוני קשה מעיב מעליו, והוא היעדר האכיפה של התקינה. כבר 16 שנה שקיים תקן ישראלי למתקני חניה, אך מסיבות השמורות עמה המדינה אינה הופכת אותו למחייב וזאת בניגוד לכוונת משרדי התחבורה והעבודה בזמן אמת, ואישורים שניתנו ע"י משרדים אלו. בכך, מביאה המדינה לפגיעה קשה ברוכשי הדירות וברכושם ואף עלולה להעמיד אותם בסכנת חיים. זאת, כאשר כל אדם באשר הוא יכול ליצור כיום קשר עם יצרנית עלומה ולהתחיל לייבא או לייצר מתקנים כאוות נפשו ללא כל ניסיון, בקרת איכות מתאימה או קבלת אישורים מתאימים מרשויות המדינה. האם הם בטוחים לשימוש או בכלל עובדים? את זה כבר צפויים לגלות הדיירים על בשרם עם אכלוס הפרויקט.

חיי אדם בסכנה

תוצאות ההפקרות החוגגת בתחום הן ברורות וקשות: בעשור החולף ניזוקו, וממשיכים להינזק, פרויקטים רבים ברחבי הארץ מכך שמתקני החניה שהותקנו בהם מעולם לא עבדו או שחדלו לעבוד זמן קצר לאחר האכלוס. ערך הדירות בפרויקטים הללו כמובן צונח והשלב הבא הוא מאבק משפטי נגד היזם, המתכנן והרשות המאשרת. אך מה שחמור אף יותר הוא הסכנה לשלומם של הדיירים ולרכושם. ולבסוף, ישנה גם הפגיעה בעוסקים בתחום. חברות המבקשות לספק לשוק הישראלי מוצרים תקניים ובטוחים לשימוש מוצאות עצמן בעמדת נחיתות מתמדת מול ספקים שמבטיחים מתקנים בשליש ואף ברבע מחיר. את התוצאות של המחיר הזול יגלו הדיירים כשיהיה מאוחר מדי.

הפתרון הוא פשוט: הפיכת התקן הישראלי למתקני חניה, ת"י 5437, לתקן רשמי ומחייב. אלא שבמנהל התקינה שתחת אחריות משרד הכלכלה, נמנעו עד כה מלעשות זאת מסיבות שאינן ברורות. אם בשלוש השנים האחרונות עוד ניתן היה להאשים את העובדה שאין תקציב וממשלה מתפקדת, הרי שכעת תירוץ זה נעלם. על שרת הכלכלה אורנה ברביבאי להיכנס לעובי הקורה ולדרוש מפקידי מנהל התקינה לסיים את המחדל המתמשך הזה אחת ולתמיד. כל עוד לא תעשה כן, ימשיכו רוכשי הדירות בישראל לסבול משרלטנות בלתי נסבלת בתחום מתקני החניה, המסכנת את ביטחונם ורכושם.

הכותב לקח חלק בהכנת התקן הישראלי למתקני חניה (ת"י 5437) ומשמש כסמנכ"ל הנדסה בפרומוט מתקני חניה