גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפטנט החדש של המדינה להגדיל את הכנסותיה: רמיסת האזרח הפשוט

חוק ההסדרים טומן בחובו גם תיקון לפיו מי שמערער על שומת המס שנקבעה לו, יידרש לשלם כשליש מהסכום שבמחלוקת כתנאי לניהול ההליך המשפטי בעניינו ● מדובר במהלך המשנה באופן דרמטי את המצב הקיים, אשר עלול למנוע מרבים את הזכות הבסיסית להביא את עניינם בפני הערכאות - ואף לרסק כלכלית לא מעט משפחות

שר האוצר אביגדור ליברמן. הגדלת הכנסות המדינה ממסים לא מצדיקה רמיסה ברגל גסה של אזרחים / צילום: רפי קוץ
שר האוצר אביגדור ליברמן. הגדלת הכנסות המדינה ממסים לא מצדיקה רמיסה ברגל גסה של אזרחים / צילום: רפי קוץ

בשקט-בשקט, הרחק מעיני אמצעי התקשורת המרכזיים ומבלי לעורר את הביקורת הציבורית המתבקשת, הצליח משרד האוצר לכלול בתזכיר חוק ההסדרים שכבר אושר בממשלה ובקריאה ראשונה בכנסת, הצעה לתיקון פקודת מס הכנסה וחוק המע"מ, שלא ניתן לפרשה אלא כמהפכה של ממש בכל הנוגע לאיזון הקדוש בין זכויות הפרט לכוחה של המדינה.

כך, לפי התיקון המוצע, כל אזרח אשר מעוניין לערער בפני בית המשפט על שומת המס שקבע לו פקיד שומה, או מנהל מע"מ או מנהל מיסוי מקרקעין וכו', יידרש לשלם למדינה 30% מהמס השנוי במחלוקת עם הגשת הערעור. זאת, לפי תזכיר הצעת החוק, במקרים בהם מחזור הנישום - כלומר ההכנסות, לא הרווח - עומד על לפחות 20 מיליון שקל לאחת משנות המס בעניינה ניתנה ההחלטה, או במקרים בהם סכום המס השנוי במחלוקת עומד על לפחות 20 מיליון שקל. יודגש כי חישוב ה-20 מיליון מתייחס לכל השנים שלגביהן מתייחסת ההחלטה בהשגה.

תכלית המהלך לפי מנסחי התזכיר היא "להביא לצמצום משמעותי בהליכי סרק בהם העברת סכומי המסים לקופת המדינה מעוכבת ולהגדלת שיעור המסים הנגבים בפועל". לפי הערכות המדינה המובאת בתזכיר, ההסדר המוצע צפוי להוביל לתוספת הכנסות מדינה בהיקף מוערך של כ-570 מיליון שקל בשנת 2022.

באמצעות המהלך הזה מתעתדת הממשלה לשנות את המצב הנהוג כיום, במסגרתו לאחר קבלת החלטה של פקיד השומה בהשגה של החייב במס, רשאי האחרון לערער בפני בית המשפט המחוזי. בהתאם לחוקי המס, הגשת ערעור לבית המשפט דוחה את החובה לשלם את סכום המס שבמחלוקת עד מתן החלטה על-ידי בית המשפט בערעור, בהליך שעשוי אף להימשך שנים רבות. לצד זאת, כבר כיום קובע החוק כי רשות המסים יכולה "במקרים מיוחדים" של "חשש" לדרוש ערובה על מלוא המס. ואכן, נעשה שימוש בסעיפים אלה לא אחת.

אכן, 570 מיליון השקלים שמעריך האוצר שיתקבלו בקופת המדינה הם סכום לא מבוטל עבור קופת המדינה המדלדלת, והאינטרס של פקידי האוצר להגדיל את זרם ההכנסות הוא מובן וחשוב. אלא שעם כל הכבוד לאינטרס של המדינה לשפר את גביית המס ולחסוך בהליכים, שאגב מתארכים פעמים רבות בגלל גרירת רגליים שלה עצמה, אני מסרב לקבל את "המשוואה החדשה" שמבקשת המדינה ליצור כאן - לפיה הגדלת הכנסות המדינה ממסים מצדיקה רמיסה ברגל גסה של אזרחים. להשקפתי, מספיק שעסק או אדם אחד ומשפחתו יקרסו כלכלית בשל המהלך המתוכנן כדי לאיין כל תועלת מהמהלך הזה.

עבור רבים, משמעות השינוי עלולה להיות קריסה כלכלית מיידית 

חשוב להבין כי ההתמקדות של מנסחי הצעת החוק במחזור המכירות ולא ברווח יכולה להביא לעיוותים קשים. לא אחת יוצא שלמרות שעסק מסוים מגלגל סכומים של עשרות מיליוני שקלים בשנה, הרווח שנותר לו ביד, אם נותר, אחרי ניכוי ההוצאות וההשקעות שהוא נדרש לבצע, מסתכם במיליוני שקלים בודדים. הדבר נכון בכלל, ובפרט בעסקים המעניקים שירותי נש"מ (נותני שירותי מטבע, צ'יינג'ים) או בענף הבנייה, כאשר הרווח שנותר בסופו של יום קטן במאות אחוזים ממחזור המכירות.

לאחרונה יצא לי לייצג לקוח שהשומה שנגזרה עליו האמירה לכדי 40 מיליון שקל, אך לאחר הליך משפטי בעניינו נקבעה על 1.5 מיליון שקל בלבד. לפי התיקון המוצע, לקוח כזה היה נדרש לשלם עוד בטרם הערעור 12 מיליון שקל לרשויות המס, סכום הגבוה פי שמונה מזה שנקבע כי ישלם למדינה בתום ההליך בעניינו. במקרה שלו, כמו גם במקרים רבים אחרים, המשמעות היא קריסה כלכלית מיידית ואיון האפשרות המעשית לנהל הליך ערעורי על שומת המס שנפסקה לו. דהיינו מאיין אפשרות ביקורת והחלטה של בית המשפט.

עד עכשיו סברתי לתומי כי שיטתנו המשפטית קובעת כלל לפיו במשפט זכות הפרט אינה פחותה מזכות המדינה. התיקון המוצע, ככל שיעבור ככתבו וכלשונו, מרסק תפיסה זו. מדובר בשינוי דרסטי שמבקשת המדינה לבצע, ולהשקפתי די בכך שאדם אחד ייפגע ממנו מכיוון שלא יוכל להגיש ערעור, על-מנת להימנע מכניסת התיקון לתוקף.

הכותב הוא מתמחה בדיני מסים ושותף במשרד גולדמן ושות'

עוד כתבות

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

3 המניות שיכולות להרוויח בגדול מהורדת ריבית בארה"ב

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד, מבנק לאומי, מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

דור עיני וחיים דנון / איור: גיל ג'יבלי

יבואנית הרכב יוצאת להנפקה: המספרים נחשפים וגם תכנון המס

המספרים בהנפקת UMI נחשפים: תגייס לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל, ותחלק דיבידנד של 270 מיליון שקל לבעלים, משפחות עיני ודנון ● בשוק מסבירים את המהלך, שנקט לאחרונה גם רמי לוי, ב"דילוג" על תשלום מס חברות

הנפקת ריסקיפייד, אוגוסט 2021 / צילום: CRC MEDIA

הנפקת הסייבר הגדולה של השנה מגיעה לוול סטריט. ואיפה הישראליות בתחום?

הנפקת נטסקופ, שתצא לדרך השבוע בניו יורק, נבחנת בזכוכית מגדלת ע"י תעשיית הסייבר כולה ● אחרי שנים שבהן חברות ישראליות ובינלאומיות העדיפו להימכר לרוכשים אסטרטגיים ולא לצאת לבורסה - ואלו שכן הונפקו בעיקר מאכזבות - בשוק מקווים לנקודת מפנה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

התוצר לנפש ושיעור החוב: מה למדנו מנאום ההבהרה של נתניהו?

אחרי הנאום שחולל סערה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור והשווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים, לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

למרות האקזיטים הגדולים: קרן ההייטק הישראלית שהודיעה על סיום דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

ג'רי גרינפילד (מימין) ובן כהן, מייסדי בן אנד ג'ריס / צילום: ap, Eric Kayne

מייסד בן אנד ג'ריס מתפטר: "משתיקים את משימתנו החברתית"

ג'רי גרינפילד, אחד משני המייסדים של מותג הגלידות הפופולרי בן אנד ג'ריס, עוזב את החברה בטענה כי היא איבדה את עצמאותה - ומאשים את חברת האם יוניליוור ב"השתקת משימתה החברתית" ● חלק מהמחלוקות קשורות גם לביקורת על המדיניות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ויחסו למלחמה בעזה

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

"ירקנו דם כדי להילחם בבנקים": כך הפכו המוסדיים לשליטים של ניהול הכסף שלנו

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ובתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון

דוח חדש: גיוסי קרנות ההון סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024

תוצר ההייטק נותר קפוא זו השנה השנייה ברציפות, קצב הגידול בתעסוקה האט לפחות מ־2% בשנה, לראשונה זה עשור, ומספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% ● במקביל לכך 2025 כבר מסתמנת כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, הרבה הודות לאקזיט ההיסטורי של וויז

מתוך ההגרלה של נגה / צילום: צילום מסך

לוטו גרסת נגה: הדרך החריגה שבה החליטו מי יזכה להתחבר לחשמל

בצל ביקוש אדיר לחיבור לרשת המתח העליון, בקבוצת נגה נאלצו לערוך הגרלה כדי לקבוע אילו פרויקטים יעברו סקירה ● שיכון ובינוי זכו ב־57% מההספק שנכנס לסקירה - כל ארבעת הפרויקטים שהגישו עברו ● אנלייט, שהגישה את ההספק הגדול ביותר, נאלצת להמתין לתורה ● בשוק מותחים ביקורת על חוסר הוגנות בהליך

מטוס קאאן הטורקי / צילום: ap, Andreea Alexandru

העליונות הישראלית תיפגע? טורקיה מתקדמת עם פיתוח מטוס מהדור החמישי

טורקיה מתקדמת עם פיתוח מטוס הדור החמישי קאאן וצפויה להטיס אב־טיפוס ב־2026 ● הקרבות בעזה מאיימים על עסקה ביטחונית של מאות מיליונים עם יוון ● לוקהיד מרטין ו־BAE מפתחות מל”טים אוטונומיים שילוו מטוסי קרב ● וארה"ב חושפת פצצות ימיות חדשות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"