גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ליקר דובדבנים / צילום: Shutterstock

משקאות רבים, בהם כמה מהליקרים והיינות העשויים על בסיס פירות, משמרים את טעמי הקיץ בבקבוק. לוקסרדו המשפחתי הוא מהיצרנים המפורסמים בעולם של משקאות שמבוססים על דובדבנים, בפרט מדובדבני מרסקה הארומטיים והכהים, שמגיעים מהים האדריאטי - מאיטליה ומקרואטיה.

ליקר מרסקינו של לוקסרדו שנים הוא מרכיב חובה בקוקטיילים רבים שעלו בחזרה לקדמת הבמה מאז שהחל רנסנס המשקאות המעורבבים בעשור הקודם. כעת מצטרפים למבחר בארץ עוד מבחר משקאות מסקרנים.

1. ג׳ין דובדבנים חמוצים לוקסרדו

דובדבנים חמוצים - וישנה - הם חלק בלתי נפרד מטעמי הקיץ בבלקן ובדרום אירופה. הג׳ין החדש של לוקסרדו מתבסס על מתכון המשפחתי בן 100 השנים ששוחזר מחדש לאחרונה. כך, אל ג'ין מתובל בתבלינים חמים כקינמון והל, נוסף מיץ דובדבני מארסקה ממזרח איטליה. התוצאה פירותית, מתוקה במתינות ומורכבת להפתיע. אחלה שדרוג לקוקטיילים כמו ג׳ין וטוניק. 37.5%, 129 שקלים.

2. ליקר דובדבנים סנגה מוראלקו Sangue Morlacco

עוד מוצר היסטורי של לוקסרדו שחוזר בשנים האחרונות אל קדמת הבמה וזוכה לביקוש מחודש. ברנדי דובדבני מרסקה שמתיישן בחביות אלון עד לקבלת ליקר סמיך, שחור כמעט - שמתבסס על מתכון מימי האימפריה האוסטרו-הונגרית. גם כאן ובדומה למשקאות פורט מתוקים - גם כאן אפשר ורצוי למזוג לכוס גבוהה מלאה בקרח ולהציף בסודה וטוניק. נהדר. 30%, 125 שקלים.

3. ליקר לוקסרדו מרסקינו

המלך הבלתי מעורער של ליקרי הדובדבנים החמוצים. הליקר המזוקק של לוקסרדו מתבסס על מתכון ממאה ה-19. דובדבני המרסקה של תחילת הקיץ נקטפים בגבעות הים האדריאטי - בקרואטיה ואחרי מלחמת העולם השנייה בוונטו שבאיטליה - ומועברים להשרייה בחביות ארז למשך שלוש שנים. בתום התקופה מזוקקים לנוזל שקוף ומתוק שנמזג לבקבוקים גבוהים ומהודרים, מעוטרים בקש. מרכיב חובה בקוקטיילים כמו "המילה האחרונה" ( עם ג’ין, שרטרז ומיץ לימון בכמויות שוות) ועוד. 32%, 155 שקלים.

התאנים התעייפו? נסו להכין מהן קונפיטורה

הכנת ממרח פירות בשלים בעונתם על ידי בישולם בדבש, וזאת לצורך שימורם ושימושם בשאר השנה - היה נפוץ כבר בעת העתיקה. ריבות היו מכינים כבר היוונים הקדמונים באסיה הקטנה מדבש ומפירות החבוש ושגם העניק למאכל את שמו באנגלית: מרמלדה (מרמלו בפורטוגלית).

בתום הרתיחה ולאחר שהתקררו, דיווח במאה הראשונה אפיסיוס, מראשוני מחברי המתכונים - המאסה הייתה נקרשת לכדי ג׳לי מתוק. בעת החדשה, הפופולריות של ריבות עלתה מאז המאה ה-16 במקביל לירידה במחיר הסוכר שזוקק מהקנים שהיו מגדלים באזור קו המשווה.

את מקומן של הריבות המסורתיות, שהיו לרוב מתוקות הרבה יותר ממה שנעים כיום לחך, החליפו בימינו קונפיטורות בעלות שיעור גבוה של פרי ובשילוב מרכיבי תיבול לא שגרתיים. כך שודכו תותים לנענע; גזר לציפורן; אפרסקים לגרניום ריחני; פטל שחור לפורט - והרשימה נמשכת. הנה מתכון לריבה מפירות קיץ, שכיף יהיה להיזכר בהם בחורף ובסתיו.

ריבת תאנים וגוורצטרמינר

אחלה שימוש לעודפי יין ולתאנים לא פוטוגניות. לצורך המתכון מומלץ להשתמש ביין ארומטי, חצי־יבש לפחות (נניח מוסקט או גוורצטרמינר).

מרכיבים:

3־3.5 כוסות גדושות תאנים בשלות קצוצות גס (לא נורא אם הן קצת מכוערות ורכות, הריבה סופגת הכל) - 750 גרם

1 כוס יין לבן חצי־יבש

1.5 כוס סוכר לבן או 3/4 כוס דבש - אפשר גם קצת פחות, אבל צריך לקחת בחשבון שהריבה תצא יותר נוזלית

מיץ מחצי לימון

עוד תיבול (לא חובה): 2 כפית ג׳ינג׳ר מגורד, 2 גבעולי טימין טרי או נענע

הכנה:

יוצקים לקלחת יין ודבש ומביאים לרתיחה עדינה. מוסיפים את התאנים ומבשלים על אש נמוכה וללא מכסה במשך 30 דקות, או עד שרוב הנוזל נספג ותערובת התאנים צמיגית.

מוציאים את גבעולי הטימין או הנענע, מוסיפים מיץ לימון, מערבבים ומורידים מהאש. מעבירים מיד ובלי להתמהמה לצנצנת או כלי פלסטיק חסין חום. מניחים לתערובת להגיע לטמפרטורת החדר במשך כשעה ומעבירים למקרר.

הריבה תחזיק שם המון זמן. אל תשאלו כמה בדיוק, אף פעם היא לא החזיקה אצלנו יותר משבוע.