לברון ג'יימס / צילום: Reuters, Robert Hanashiro-USA TODAY Sports
ליגת ה-NBA שוב ניצחה את עצמה: החסויות לעונת 2020-2021 שברו שיא חדש של 1.46 מיליארד דולר. חלק מזה בזכות העובדה שלליגה הטובה בעולם יש שותפות אסטרטגיות מסורתיות כמו נייקי, דיסני ו-TNT, אבל במקביל היא הולכת ומחזקת את הקשר עם עולם ההייטק.
ברשת CNBC מעריכים שסקטור הטק מספק ל-NBA חסויות בגובה 100 מיליון דולר לשנה לפחות. גולת הכותרת היא השותפות עם מיקרוסופט, שנולדה בשנה שעברה: הסכם רב-שנתי הפך את חברת התוכנה והמחשבים לפרטנרית הרשמית של הליגה בתחומי הענן והבינה המלאכותית.
ההסכמים האסטרטגיים שעליהם חותמת ליגת ה-NBA מעניינים יותר מהחסויות שמגייסת כל קבוצה בנפרד, מכיוון שהתוצר משמעותי בהרבה מעוד לוגו על חולצה, פרסומת מרגשת או הקמת אצטדיון חדש. שותפויות טכנולוגיות מעצבות מחדש את החוויה שליגת ה-NBA מספקת לאוהדים, מאמנים ופרשנים ברחבי העולם. החדשנות הטכנולוגית בונה לספורט עתיד חדש. גם בחדשנות, הליגה הטובה בעולם עושה את זה הכי מהר והכי גבוה מכולן.
חדשנות היא תרבות
המרוץ לטכנולוגיה לא מפתיע את מי שבקיא בהיסטוריה של ה-NBA. ליגת הכדורסל הזו נחשבת גם לחדשנית ביותר. אין ליגת ספורט שיצרה לעצמה כזה מגוון של מקורות הכנסה - מה שגם עזר לה לצלוח את הקורונה.
כל קבוצת NBA החמיצה בממוצע 20% מהמשחקים בשנת הקורונה. למרות זאת, בפורבס דיווחו שהרווח התפעולי של הליגה ירד בשיעור מתון - 11.4% בלבד. לשם השוואה, ליגת ה-NFL, שגדולה ממנה, נחתכה ב-25%.
ה-NBA הייתה הראשונה שהפכה את הגמר לחגיגה בת שלושה ימים. היא גם הראשונה שהפכה את תחום המרצ'נדייז למנוע רווח, והראשונה שהבינה את האפקט הכלכלי של ספורטאים מובילים - והפכה את הכדורסלנים שלה לכוכבים בינלאומיים. חשיבה חדשנית הפכה לחלק מהדנ"א של ה-NBA. כמו בחברות הייטק.
החיים בבועה
בשנה שעברה, בזמן שהעולם היה עמוק בתוך משבר הקורונה, עונת ה-NBA ניצלה בעיקר בזכות דיסני, שותפה ותיקה של הליגה. הכדורסלנים ואנשי הצוות עברו לגור עם בני משפחותיהם ב"בועה" שהוקמה למענם בפארק השעשועים הנטוש של דיסני, והמשחקים בבועה נערכו ללא קהל.
באותה עת כבר היה ברור שלבידוד הכפוי יש אפקט שלילי, ועל הרקע הזה נולד שיתוף הפעולה עם מיקרוסופט, שגייסה את Teams, פלטפורמת שיחות הווידיאו הפופולרית שלה. בפועל, היא השתמשה בפיצ'ר Together Mode כדי להשיב לצופים ולשחקנים משהו מהתחושה של משחק אמיתי באצטדיון.
הפיצ'ר מאפשר "לכנס" אנשים באופן וירטואלי בסביבה פיזית כלשהי (כמו בית קפה), ולתת להם תחושה שהם ממש יושבים זה לצד זה. איך זה עובד? הטכנולוגיה מאפשרת למשתתפים לקיים קשר עין ולנהל שיחות בינם לבין עצמם, בדומה לאינטראקציה פיזית.
מסביב למגרש הכדורסל הוצבו מסכי לד ענקיים שתפקדו כ"יציעים" וירטואליים. בכל משחק 300 אוהדים זכו "לשבת" ביציע הווירטואלי, ונהנו מחוויית כדורסל סמי-אמיתית. שחקני ה-NBA קיבלו שוב תחושה של משחק מול קהל, שנותן אנרגיה ומגיב בזמן אמת למה שקורה במגרש.
לשיתוף הפעולה הזה יש מטרה שאפתנית: לשנות את האופן שבו אוהדים חווים את הספורט החביב עליהם, ולספק להם חוויה פרסונלית בזמן אמת. ההבטחה מומשה כבר השנה, עם ההשקה של CourtOptix. כלים של בינה מלאכותית ולמידת מכונה חוברו לארכיון הווידיאו ומאגרי המידע של הליגה. התוצאה: מידע עצום שנגיש מיידית לאוהדים, המאמנים והפרשנים. CourtOptix מאפשר לייצר חווית NBA אישית דרך התעמקות בסטטיסטיקות וקטעי ווידאו שהצופה בוחר בעצמו תוך כדי משחק.
בעיניי, התועלת העיקרית של מיקרוסופט היא הזדמנות להשתתף בחוויה פרטית שחשובה לצרכן. מיקרוסופט מחוברת היטב להיבטים המקצועיים של החיים דרך אאוטלוק, לינקדאין ותוכנות נוספות. בהשוואה למשלוחים של אמזון, מונופול המדיה החברתית של פייסבוק והדומיננטיות של ג'ימייל וגוגל, הנגיעה שלה ברגעי היומיום של הצרכנים חלשה יותר.
למכור את הרגע
שדרוג החוויה הדיגיטלית של צופי ה-NBA היה צעד חיוני ומתבקש. לעומת זאת, כניסת הליגה לתחום המטבעות הדיגיטליים יצרה באזז לצד התנגדות רבה. זה לא מפתיע: הקריפטו הוא תחום מעורר מחלוקת.
אל תטעו: אי אפשר לרכוש כרטיסים בביטקוין, לפחות כרגע. אולם מאז אוקטובר 2020, ה-NBA מחובר למטבע דיגיטלי אחר, ה-NFT. כמו הביטקוין ושאר המטבעות הדיגיטליים, NFT בנוי על טכנולוגיית בלוקצ'יין, אך הוא נבדל בכך שלכל "אסימון" יש זיהוי דיגיטלי ייחודי, מה שמאפשר, למשל, להוכיח בעלות על אמנות דיגיטלית.
סביב ה-NFT משגשגות בורסות שסוחרות ב"יצירות דיגיטליות" - מושג רחב, שנתון לפרשנות. הפרשנות של ה-NBA היא "רגעים" דיגיטליים, כלומר קטעי וידיאו אייקונים ממשחקי הליגה, והיא מנהלת זירת מסחר בשם Top Shot לרכישת "רגעי" וידיאו כאלו. השאלה המתבקשת היא מדוע לשלם כסף תמורת קטע וידיאו שזמין בחינם ברשת. מומחה אחד הסביר זאת כך: אפשר לקנות הרבה העתקים של המונה ליזה, אבל מונה ליזה מקורית יש רק אחת.
גם לברון ג'יימס יש רק אחד. היצירה היקרה ביותר שנמכרה עד כה ב-Top Shot היא קטע וידיאו שבו כוכב הלייקרס מטביע סל בגמר 2020. הרגע הקצרצר הזה נמכר ביותר מ-230 אלף דולר. ככלל, לברון ג'יימס הוא הכוכב הבלתי מעורער של Top Shot - 4 מתוך 5 הרגעים הנמכרים ביותר באתר הם שלו.
כרגע התשואה על "רגעים" פנומנלית. יש כאלו שמחירם המקורי היה עשרות או מאות דולרים, ועכשיו שווים עשרות ומאות אלפי דולרים. כמו שאר מטבעות הקריפטו, העתיד לטווח ארוך יותר אינו ברור. עד אפריל המכירות באתר היו מעל 200 מיליון דולר לחודש. במאי הן ירדו ל-92 מיליון דולר.
הירידה הזו כבר גרמה לפרשנים מסוימים לקבוע שהבום חלף. לדעתי ההספד מוקדם מדי, וסביר שהירידה מושפעת מהפגרה. העונה הבאה מתחילה בקרוב, והבאזז סביב ה-NFT יתחדש. על דבר אחד אין ויכוח: Top Shot הכניסה את ה-NFT למיינסטרים. Draper Lab, הסטארט-אפ הקנדי שמחזיק בבעלות על Top Shot יחד עם ה-NBA, כבר שווה 7.5 מיליארד דולר.
המבקרים תמיד טענו שב-NBA מעדיפים את הירוק של הכסף על פני כל דבר אחר. במקרה של ה-NFT זה נראה כך. מטבעות דיגיטליים הם קטסטרופה אקולוגית - ההערכה היא שעסקת ביטקוין אחת צורכת 1,544 קילוואט שעה (קוט"ש). זה יותר חשמל ממה שמשפחה בישראל צורכת בחודשיים. שיגעון ה-NFT מעמיד את היוזמה הירוקה המפורסמת של הליגה באור מגוחך. איזו הפתעה, הירוק של הדולר שוב ניצח את הירוק של הסביבה.
הכותבת היא הבעלים של חברת round angle לפיצוח תובנות עסקיות וסטוריטלינג