ראש הממשלה נפתלי בנט. ההסכם של קצא''א הוא חלק מהירושה שקיבל מהממשלה הקודמת / צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות
בשבועות הקרובים הממשלה תכריע לגבי עתיד עסקת קצא"א, הסכם הון-שלטון של טייקוני נפט, מהגרועים שהיו בתולדות ישראל, חלק מירושת הממשלה הקודמת. הסכם שהתחיל בחטא ובחיסיון עלול להסתיים באסון זיהום נפט גדול, אלא אם ייבלם עכשיו בידי מי שקיבלו את המנדט וקוראים לעצמם "ממשלת השינוי".
על הממשלה והעומדים בראשה להכריע אידאולוגית, האם הם מעדיפים את טובת תעשיית הנפט על פני האינטרס הציבורי לטבע בריא ונקי. לא מדובר בשאלה קלה כי קצא"א חברה כוחנית מאוד, שמפעילה לחץ רב לטובתה, ויחד איתה משלבת ידיים תעשיית הנפט, התעשייה החזקה והצינית בעולם. זו הכרעה של אומץ מנהיגותי שבידי הממשלה הנוכחית להכריע האם טייקוני הנפט ירוויחו או שאנחנו נשלם את מחיר כבד ובלתי נסבל.
הסכם קצא"א מייצר רווח מזערי יחסית למדינה, ואינו נדרש לעצמאות האנרגטית של ישראל. גורמים בכירים במשרד החוץ ובראשם הקונסול הישראלי בדובאי אמרו כי ביטול ההסכם לא יפגע בקשרים בין ישראל לאיחוד האמירויות. לעומת זאת, לכל בר דעת ברור כי הוא מייצר סיכון קטסטרופלי לאלמוגי ים-סוף, לים, לתיירות באילת בעקבה ובצפון סיני, באשקלון ובכל חופי ישראל, להתפלה, לסחר הימי ולאלפי עסקים שנסמכים על ים צלול לפרנסתם.
בימים האחרונים הפגינו מאות אנשים בכל הארץ בגשרים וצמתים, מקריית שמונה ונהריה ועד אילת וכן מול ביתו של שר החוץ וראש הממשלה החלופי, יאיר לפיד, בקריאה לבטל את ההסכם המסוכן ולמקד את קשרי ישראל עם האמירויות ביצירת הזדמנויות חיוביות לעצירת משבר האקלים ופתרונות אנרגיה מתחדשת, במקום להפוך את ישראל לחצר האחורית המזוהמת של תעשיית הנפט.
בתגובה כתב לפיד פוסט שחיבק ופרגן למפגינים והבטיח שפועלים לבחינת המשמעויות הסביבתיות של ההסכם, וכי סקר סיכונים מעמיק ייערך בידי המשרד להגנת הסביבה. ראשית, הפעילים באמת התרגשו לקבל תגובה זאת. עם זאת, חשוב לזכור שנפט הוא מסוכן וזיהומי נפט מתרחשים באופן תדיר ברחבי העולם. כ-300 מדענים מהארץ והעולם כתבו מכתב לראש הממשלה לשעבר נתניהו, בו התריעו כי אם רק 1% נפט ממכלית עם 250 אלף טון נפט ידלוף בסמיכות לשמורת האלמוגים, ימותו כל אלמוגי אילת, הנחשבים חשובים ברמה עולמית בזכות חסינות גנטית שהופכת אותם עמידים למשבר האקלים ולתופעת ה"בליצ'ינג"- הלבנה ומוות כתוצאה מהתחממות המים.
אם תדלוף כמות גדולה יותר, הנפט יחסל גם את התיירות באילת, שהוא מקור הפרנסה הראשי של העיר ויגזול מהציבור את עיר הנופש הראשית של המדינה.
קצא"א חברה שגרמה לאסונות הטבע הגדולים ביותר שהיו בארץ, אבל בסקר הסיכונים שהגישה לממשלה טענה שהסיכוי לאסון דליפה הוא אחת ל-1,111 שנים. מספר מדויק והזוי שממחיש את מידת חוסר הרצינות שבה הם מתייחסים לאירועי הזיהום שבאחריותם. למרבה האירוניה והצדק הפואטי, שבוע לאחר מכן שוב זיהמו, הפעם הרסו אלף טון אדמה ליד אשקלון.
מדובר בחברה ממשלתית שנהנית מכוח החיסיון וקשרים במקומות הגבוהים ביותר בשלטון, שלא רגילה שאומרים לה מה לעשות ולא מוכנה שישנו לה את הכללים גם עכשיו, למרות שרשמית וחוקית כבר משנת 2017 השתנה מעמדם החוקי.
להוסיף חטא על פשע, אין בארץ כמעט מוכנות לחירום מזיהומי נפט, וגם ההיערכות שפועלים בעצלתיים לקידומה היא מינימלית ולא מספקת. כל דליפה תוליד אסון. השאלה היחידה היא גודל שפך הנפט, מיקומו ומהירות התגובה לעצירת התפשטות הזיהום. כשהזיהום בים, התפשטות הנפט מהירה ורחבה הרבה יותר. בחופי הים התיכון היא יכולה להגיע ביום אחד מאשקלון לחיפה ואף צפונה משם. זיהומי הנפט שגרמה קצא"א בערבה אינם ניתנים לשיקום, כפי שמעיד דוח "המארג" שפורסם לאחרונה, שקבע כי לא יצמחו חיים חדשים במקום בו נשפך נפט. זה העתיד הצפוי לאלמוגי צפון ים-סוף שעמידים בפני האקלים אבל לא בפני זיהום נפט.
למרות שההיערכות לחירום המינימלית שמקודמת צפויה להסתיים רק בשנתיים הקרובות, ולמרות שהיתר הרעלים ורישיון העסק של קצא"א מאפשר רק 6 מכליות בשנה, מכסה שהחברה כבר מיצתה השנה, קצא"א לוחצים להביא מכליות ולהאיץ את הקצב, כבר בקרוב. התשתיות של קצא"א ישנות ואינן מותאמות לעמוד בעומס הנפט שיגדל בעשרות מונים. הצינור ישן ובחלק מהמקומות במצב ירוד מאוד. רכישת הציוד וגיוס כוח-האדם הנדרשים ועלויות שיפוץ אמיתי ואיכותי של צינור הנפט מצטברים למיליונים רבים למשלם המסים, והופכים את החוזה לעוד פחות כדאי כלכלי.
אנו קוראים לראש הממשלה בנט שנמצא באו"ם, שם השיח המרכזי הוא עצירת משבר האקלים, לא להסתפק בהצהרות אקלים ולעבור לשלב המעשים כנגד המשך הרחבת התעשייה הפטרוכימית, שנחשבת לאויב הגדול ביותר של מאמצי האקלים. הצעד הראשון והמתבקש - ביטול הסכם קצא"א. היה מנהיג אמיץ, תגן על הציבור הגר בציון ועל האדמה הקדושה לך ולעמי העולם.
הכותבת היא מנכ״לית עמותת צלול