פועלת במפעל / צילום: Shutterstock
תעשיות ייצור גדולות מבינות כי יש לבצע שינויים דרמתיים על רקע אימוץ הטכנולוגיה. שינויים אלו דורשים התאמות וגיוס של עובדים מיומנים - בדגש על מהנדסים ופועלי ייצור. אך הן מבינות גם כי שינויים גדולים יכולים ליצור מתח מול ארגוני העובדים ואלו יכולים להשפיע על קצב השינוי והשפעתו.
ראינו לדוגמא את ההצהרה של חברת רנו לפיטור אלפי עובדים ותיקים וגיוס חדשים לייצור רכב חשמלי, החברה זקוקה לעובדים חדשים בעלי הידע הנדרש לייצור רכב חשמלי. רנו מבינה כי הבעיה הגדולה שלה אינה פיטורי העובדים, אלא התגובה הקיצונית שמהלך זה יכול לייצר בהאטת הייצור ועד להשבתה מוחלטת. ולכן היא מדרגת את המהלך ומנהלת שיח עם עובדים.
מנגד תעשיות ייצור קטנות יותר מבצעות חשיבה ,שאינה לוקחת בחשבון את הצורך או את הרצון של העובדים, והעובדים אינם מרגישים מחויבות כלפי המעסיק. הקורונה חשפה את הגישה של הארגונים כלפי העובדים, ארגונים שלא השכילו לנהל תקשורת רציפה ומותאמת עם העובדים שלהם בתקופה משברית של הקורונה אשר אופיינה בחוסר ודאות ובמדיניות משתנה של צורות העסקה, שילמו מחיר בשימור העובדים ואף מתקשים לגייס חדשים.
הקושי בגיוס עובדים מאופיין בכל הדרגים, מתפקידי כניסה וטאלנטים. במשרות כניסה, השכר הנמוך ביחס לדמי האבטלה שרבים מהמועסקים זכאים להם מקשים על הגיוס, ובקרב הטאלנטים יש סיבות אחרות. לצד העזיבה של ארגונים שאכזבו את העובדים, ישנם עובדים, שמחזיקים במשרות עד יעבור זעם, כלומר מחכים לראות מה יהיו מגמות השוק. מצב של המתנה מחדד את הקושי של הארגונים לגייס עובדים מתאימים ומצריך שינוי של הגישה כלפי העובדים.
הבעיה המחריפה של גיוס ושימור עובדים אינה תולדה של משבר הקורונה, אלא במודל העסקה ובאופן שבו העובדים נתפסים בארגון כמשאב שאמור לספק תפוקה ולא כשותף המייצר ערך. נראה כי המשבר מחריף בענפים מסורתיים שעוצמת הטכנולוגיה בהם נמוכה והם נדרשים לשינויים רחבים יותר. המצב בו מפעלים נמצאים באחזקת שבר והם נדרשים לייצר ערך גבוה לעובד הופך לאתגר לא פשוט עבור המעסיק. לכן מעסיקים מתחרים רואים לנכון לשתף פעולה בכדי להתמודד באופן מועיל יותר עם האתגרים.
בשנים האחרונות, חברות יבוא הרכב בישראל לדוגמא הבינו כי התחרות שלהם אינה רק על המוצר אלא גם על עובדים, הן פיתחו מודל Coopetition המתבטא בהקמה וביסוס של שותפות מעסיקים, במטרה להפוך את מקצועות הרכב לתחום השכלה והכשרה מבוקש , המאפשר לצעירים וצעירות בישראל מימוש עצמי ותעסוקה איכותית, המבוססת על פרופסיה מובחנת, עם אפשרויות לקידום ולתגמול הולם, לחיזוק הענף והכלכלה הישראלית.
זהו מודל ייחודי המבוסס על יצירת שיתופי פעולה בין מחזיקי עניין במגזר הציבורי, העסקי והחברתי, סביב מטרות משותפות והוא כיום משוכפל לענף הבינין והמתכת . השותפות מאפשרת שיתוף בידע, חקר של השינויים הצפויים ויצירת ערך גבוה לעובדים הקיימים והעתידיים , אלו העקרונות שיעזרו למעסיקים לצלוח את המשבר ולהפוך אותו להזדמנות.
הכותבת היא מנכ"לית מומנטום, מנוע הצמיחה של מקצועות הרכב