האמריקאים מיישרים קו עם התעלמות בנט מהפלסטינים - עד אחרי התקציב

נאום ראש הממשלה נפתלי בנט באו"ם חידד דווקא כמה מהמחלוקות עם ממשלו הדמוקרטי של הנשיא ג'ו ביידן. את דברי בנט בעניין האיראני ניתן לפרש כסוג של קריאה אחרונה לעולם למנוע נשק גרעיני מאיראן, והאיום הישראלי הקבוע כי "תפעל בכל דרך" למנוע פצצה גרעינית מהמשטר האסלאמי בטהראן הוחרף אף יותר הפעם, באופן שעשוי להעיד כי בפגישות בוושינגטון לפי כחודש האמריקנים לא ממש אתנו בעניין. כך, שאם השיחות של בנט ושר הביטחון בני גנץ היו מרגיעות יותר מהבחינה הישראלית ונענות לדרישות הישראליות, ראש הממשלה לא היה צריך לשלוח את האזהרה החמורה הזו מעל הבימה הבינלאומית.

ממשלת ישראל הנוכחית, המתנגדת לחזרה להסכם הגרעין, החזירה אומנם את השיח בנושא עם האמריקאים, אבל דרשה סוגי נשק מסוימים שיסייעו לה לפעול נגד הפצצה. האם האמריקנים נענו? לא, לפי נאום בנט באו"ם. והמשמעות הלא מפתיעה וחדשה היא שהאמריקנים גם לא יראו בעין אוהדת פעולה צבאית ישראלית עצמאית נגד מתקני הגרעין.

גורם אמריקני בכיר אומר לגלובס כי יש אכן גרירת רגליים מכוונת בשיחות בעניין סוגי נשק וחימוש שונים העשויים לסייע מאוד בתקיפה אפשרית נגד מתקני הגרעין של איראן. לעיכובים הללו סיבה אחת עיקרית: הרצון בוושינגטון למצות את הסיכוי, הלא גדול, של חידוש המו"מ והגעה להסכם חדש. אספקת נשק התקפי עוצמתי לישראל תטרפד את הסיכוי הזה לפי האמריקנים.

אבל גם אם לא יהיה הסכם, האמריקנים לא בהכרח רואים עין בעין עם התפיסה הישראלית של מניעת פצצה בכל מחיר. לפי הגורם האמריקני, התרחיש הנבחן הוא כי איראן תהיה מדינת סף לתקופה ארוכה, לנוכח האיום ההתקפי עליה. אם תהיה התקפה ישראלית, ההשלכות יצרו תמורות ויגררו תגובה איראנית ברמות גבוהות בהרבה מהעבר עד כדי מלחמה איזורית לרבות פגיעה במדינות המפרץ מפיקות הנפט והגז. לזה האמריקנים לא מוכנים. אבל אותו גורם לחש בנוסף, כי ההערכה בפנטגון היא שהאיום הישראלי כנראה לא יתממש. "אם נתניהו וברק לא מימשו - בנט, לפיד וגנץ גם לא".

היעדרות הסכסוך מהנאום

העניין הפלסטיני שנעדר כליל מנאום בנט, עורר אי שקט גובר בסיעות השמאל בקואליציה, מרצ הבולטת שבהן, והביקורת שמתחו בכירי המפלגה על ראש הממשלה - מניצן הורוביץ דרך יאיר גולן ועד מוסי רז - מעידה גם על הכנות לקרב מדיני בקואליציה, שיחל שניה לאחר שהתקציב יעבור.

בינתיים שוקלים כמה משרי וחברי הכנסת של המפלגה לבקר באופן תכוף יותר ברמאללה ולהיפגש הן עם אבו מאזן היו"ר והן עם בכירים אחרים, כדי להביע את מחאתם על הקיפאון בגזרה הפלסטינית. אלא שגם בוושינגטון נותנים בינתיים גיבוי מסויים לקו הזה של בנט, כדי לא לגרום לזעזועים חריפים מדי בממשלתו. וכך דחתה ארצות הברית מגעים לפגישה אפשרית של אבו מאזן עם הנשיא ביידן במהלך הדיון השנתי של עצרת האו"ם, והנשיא הפלסטיני נשאר ברמאללה. דחיית הפגישה נובעת גם מסיבות פנימיות עם המאבקים בקונגרס על החקיקה המוניטרית וחדלות הפירעון - אבל היא רק דחיה. לאחר העברת התקציב אצלנו, מהלך האמור לייצב את הממשלה לזמן מה, האמריקנים יעלו הילוך, אם כי הדחיפה הממשית על דוושת ההאצה תהיה בהחלפת ראש הממשלה, כשיאיר לפיד יכנס לבלפור.

מאבק עבאס-עודה

תכנית החומש החדשה לחברה הערבית, שהיקפה עצום, נזקפת בעיקר לזכותו של יו"ר רע"ם מנסור עבאס וכניסתו לקואליציה, וכאשר יש מי שמנסים לקחת ממנו את הקרדיט, הניצוצות עפים. ביום שלישי בצהריים קיבלה השרה לשוויון חברתי מירב כהן שיחה מעבאס ובה הודיע כי לא יגיע לסיור ומפגש מתוכנן בישובים ערבים עם פקידי האוצר הבכירים, בשל הזמנתו של יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה למפגש.

אלא שבירור העלה כי לא הייתה הזמנה כזו, שכן עודה הוא איש אופוזיציה ומבקר חריף של הממשלה, והמפגש היה מקצועי ולא פוליטי. עודה, כך מתברר, שמע על האירוע מראשי הרשויות והודיע עצמאית שיגיע גם ללא הזמנה. כהן הבטיחה לעבאס שישמר מקומו המרכזי במהלך היום, והוא - לאחר כמה שיחות בשלישי ורביעי - לבסוף נעתר, אם כי לא הגיע לסיור שהיה במהלך הבוקר בכמה מהישובים הערבים. לאחר הסיור במפגש בג'לג'וליה דרש וקיבל עודה את זכות הדיבור. בדבריה במקום קיימה כהן את הבטחתה ושיבחה את פעילותו של עבאס שהביאה להיקפה הנרחב של תכנית החומש.

הסיפור הזה משקף את המאבק העז על הרחוב הערבי בין עבאס ורע"מ שבקואליציה כשבכיסם תכנית החומש ובין עודה והמשותפת, שמצד אחד מבקשים לקבל גם קרדיט, כי הם היו בעבר מהדוחפים לתכניות חומש, אבל במקביל תוקפים את עבאס על מעורבותו בקואליציה. והקרב הזה הולך ומחריף.

תכנית החומש לפרטיה אמורה לקבל את אישור הממשלה במהלך אוקטובר, במקביל לאישור התקציב. יש עדיין קשיים וויכוחים אבל הצורך בשרידות הממשלה יפתור את כל המחלוקות. אחד מהסעיפים המעניינים בתוכנית הוא הקצאה של כמעט 600 מיליון שקל לעידוד כניסת ערבים לתעשיית ההייטק הישראלית. מהפרטים שהגיעו לידינו עולה כי התכנית הוכנה בשיתוף פעולה עם ועד ראשי הרשויות הערביות ועמותת "צופן", לאור ההשתתפות הדלה של ערבים בתעשיה הזו. היא תכלול עידוד בני נוער ללימוד מקצועות כמו מדעים, מתמטיקה מוגברת ופיזיקה, תמיכה למניעת נשירת סטודנטים ועוד.

בנט VS "שלטון הפקידים"

רק לפני שבועיים הציג משרד ראש הממשלה את נייר העבודה והמטרות של הממשלה, כשאחד מעמודי התווך שלו היה החזרת מעמדם המרכזי של הפקידים - בכירי השירות הציבורי במשרדי הממשלה, לאחר הממשלות הקודמות שבהן ספגו הקנטות. לא הרבה ימים אחר כך ובנט מראה שזה לא כל כך מדוייק.

המתקפות החריפות מצד ראש הממשלה על בכירי משרד הבריאות, בראשם הדוקטור שרון אלרעי פרייס, נוגדות לרוח המסמך הנ"ל אבל לא אמורות להפתיע את מי שעוקב אחריו לאורך השנים. כך לדוגמה, בהתייחס לסוגיה של בעלות על בית יהודי בחברון אמר בנט ב-2012 כי "מה שקורה עם בית עזרא מסמל את שלטון הפקידים שחייב להסתיים... הפקידים מסובבים את כולם על האצבע, ואחר כך אנחנו מדברים על הצורך במשילות. הגיע הזמן להחזיר את הפקידים הממשלתיים למקומם הראוי והטבעי". הוא חזר על אמירות דומות לאורך השנים, האחרונה שבהן לפני שנה אז הוא כתב בחשבון הפייסבוק שלו: כי אי קידומו של החיסון הישראלי הוא "סיפור מסמר שיער של טמטום של הבירוקרטיה הישראלית ופקידים אטומים במשרד הבריאות שמביאים עלינו נזק נוראי".

הסיפור ממחיש את הדילמות או אולי הדו-קוטביות הקיימות בניהול הממשלה הנוכחית, מרובת האידאולוגיות הסותרות, והצורך היומיומי של כל משתתפיה, ובעיקר של ראש הממשלה, להצדיק מעשים ואמירות הנוגדים לדעות שאותן קידם בהתלהבות רבה מהאופוזיציה או בממשלות הקודמות. סוגיית "שלטון הפקידים" היא אחת מהמרכזיות שבהן, ושותפה לה השרה איילת שקד, שבמאמר שפרסמה "מסילות אל המשילות" הטיפה למתן הרבה יותר כוח לפוליטיקאים הנבחרים על פני הפקידים והיועצים, וקידמה את "חוק היועמ"שים" כשרת משפטים.