גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כדי להציל חיים: לפעול לפינוי-בינוי כפוי של המבנים הרקובים

המהלך יציל חיים וייתן פתרון מהיר כלכלי, שפוי והנדסי לטווח רחוק לחיסול המפגע של הריקבון המבני הקיים בישראל

פינוי-בינוי בבת ים / צילום: כדיה לוי
פינוי-בינוי בבת ים / צילום: כדיה לוי

בהמשך לקריסת הבניין בחולון ופינוי של מבנים ישנים לאחר שהוגדרו כמבנים מסוכנים, הגיע סוף-סוף למודעות הציבורית אחת הבעיות המרכזיות של חוסר התנהלות ממשלות ישראל בנושא של בטיחות המבנים והאזרחים שמבלים יותר ממחצית זמנם בחיים בתוכם - וזאת, למרות שהוקמה ועדת חקירה ממלכתית לפני 15 שנה בראשות השופט זיילר ז"ל לנושא זה ואף אומצו בהחלטת ממשלה ההמלצות שלה.

רק שאף אחת מההמלצות שלה לא יושמה בפועל עד היום, וגם מה שיושם בנושא מכוני הבקרה יושם בצורה עקומה.

זה שנים שמומחים שונים מכל הקשת המקצועית (קבלנים, מהנדסים, אנשי אקדמיה ורשויות) מתריעים כי המבנים הישנים שנבנו בחופזה בתחילת הקמת המדינה, הופכים כל רגע להיות פחות ופחות ראויים למגורי אדם המודרני במילניום הנוכחי.

המודעות הציבורית למצב העגום הזה גררו פנייה של 85 ראשי רשויות מקומיות להציע למשרד הפנים חובת בדיקת מבנים קיימים. מה שאפשר בטוח להגיד ל-85 ראשי הרשויות המקומיות שפנו לשרת הפנים וגם לחברי הכנסת האחרים ששולפים כל מיני חוקים פופוליסטיים, כי אין צורך בבדיקה של כל המבנים הישנים.

כל המבנים הישנים מסוכנים והם חולים במחלה סופנית כזאת או אחרת ו/או משילוב של כמה כאלו. השאלה מה היא רמת הסיכון? מתי הבניין יקרוס או יהפוך להיות מפונה? מחר, עוד חודש, עוד שנה? מי יודע? אז למה הבדיקה?

לא רק זאת, רמת הבדיקה ההנדסית אינה מעוגנת במתודולוגיה מדעית מוסדרת. כל מהנדס יחליט על דעת עצמו את רזולוציית הבדיקות בעיקר כתלות בעלות הבדיקה. האם זאת תהיה בדיקה ויזואלית שטחית, או שזאת תלווה בבדיקות מעבדה מקיפות יסודיות לבחינת פגמים סמויים מהעין שבדרך כלל הם הגורמים לכשל.

בעניין דומה טיפל חוזר מנכ"ל משרד הפנים בשנת 2007 שבו הוא הגדיר את רמת בדיקות ואת משמעות תוצאתם בכל הקשור למסוכנות תקרות הפל.

הליך בדיקה על 800,000 דירות ברזולוציה שטחית תעלה במקרה הטוב 500 שקלים לדייר וזה מביא את הסכום לבדיקות השטחיות הראשוניות בלבד ל-400 מיליון שקלים.
ואם הבדיקה תהיה יותר רצינית (מה שלוגי להניח שכך צריך להיות) ותלווה בבדיקות מעבדה זה עלול להגיע לעלות של למעלה ממיליארד שקלים לצורך בדיקה בלבד.

אבל מה זה יעזור? הרי ברור מעל כל ספק כי ימצא כי כל הבניינים האלו לא עומדים למשל בתקן לרעידת אדמה. ובנוסף כמעט כולם נמצאים בתהליך של התפוררות בכל מערכות הבניין לא רק השלד. וכל זה עוד לפני שבחנו את נושא המיגון של המבנים נגד טילים.

רק העלות של שדרוג היכולת של הבניינים לעמוד ברעידות אדמה בשילוב פתרון מיגוני עשוי להגיע ל-30,000 שקלים לדירה. עבור 800,000 דירות העלות היא 240 מיליארד שקלים. האם זה יפתור את הבעיה? בהחלט שלא.

לפני 10 שנים שאלתי מעל דפי העיתון הזה בקשר לתמ"א 38 האם אפשר להפוך זקנה בת 80 לדוגמנית בסגנון בר רפאלי? האם אפשר לקחת בניין רקוב שנבנה בצורה חפיפניקית לפני 50 שנה ולהפוך אותו לבניין ראוי למגורי אדם?

בינתיים הזקנה כבר בת 90! ועוד לא מצאו את הנוסחה של חיי הנצח. רק שמים פודרה על הפרצוף או מזריקים קצת בוטוקס ושמגיעים לתמ"א 38 חלק 1 עושים פוטושופ. לכן כל ההצעות לבדיקות הנדסיות ושדרוגים של מבנים ישנים בהתאם לא יעמדו במבחן הלוגי והמציאות והם זריקת כסף יקר ואנרגיה לפח.

משרד החינוך עשה את ההליך על בתי הספר, ולמעט מספר מזערי לא נעשה עם התוצאות מאומה. המסקנה היא כי יש לפעול נמרצות בכל הרמות כפרויקט לאומי לפינוי-בינוי כפוי של המבנים הרקובים האלו כמו שעושים בארה"ב ובמדינות אחרות. המרצת תהליכי התחדשות עירונית במיזם חרום בדיוק כמו הטיפול שנעשה במחסור במים ו/או משבר הקורונה.

שרת הפנים הציעה כבר הגדלת זכויות הבנייה ויצירת תשתית רגולטורית לטיפול מהיר בהתחדשות העירונית. זה צעד הרבה יותר מעשי מאשר לרוץ לבצע בדיקות במאות מיליונים ללא תכלית אמיתית.

בינתיים לשמור על חיי האדם בתקופת הביניים יש לייצר מערכת ניטור של התרעה on line לכשל מיידי בכל המבנים. מערכת שתדווח על שינויים במבנה שמצריכים התערבות מיידית למניעת קריסה. מערכת שיכולה להיות ניידת ממבנה למבנה ולא השקעה קבועה של מאות מיליארדים בחיזוק והנצחת הסלאמס שילכו לטמיון.

במבנים שפונו ברמת גן בחולון ובערים אחרות מערכת הניטור הייתה ויזואלית אקראית על ידי הדיירים. זה לא פתרון מערכתי. יש לבצע ניטור טכנולוגי ללא תלות בשיקול דעת סובייקטיבית על ידי רגשים שמיועדים למטרות אלו (מערכות שקיימות בכל בניין במסגרת תחזוקת המבנה בשגרה במדינות מתוקנות בחול). מערכות שקיימות בארץ שמותקנות היום למשל בצמוד לקוי המטרו שנבנים היום בגוש דן.

זה יציל חיים וייתן פתרון מהיר כלכלי, שפוי, הנדסי לטווח רחוק של חיסול המפגע של הריקבון המבני של תקופת חומה ומגדל העירונית מלפני 50 שנה ועוד ללא נטל כספי על המדינה ועל האזרחים.

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל של דוד מהנדסים בע"מ חברה התמחה בתכנון קונסטרוקציה בארץ ובעולם. סגן יו"ר לשכת המהנדסים, ממלא מקום יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, יו"ר ועדת התקינה המרכזית של מכון התקנים ועוד

עוד כתבות

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים