ועדת הפנים של הכנסת, בראשותו של ווליד טאהא, דנה הבוקר (א'), כהכנה לקריאה שניה ושלישית, בפרק י"ח של הצעת חוק התוכנית הכלכלית (חוק ההסדרים) בנושא הסבת שטחי תעסוקה (משרדים ומפעלים) לטובת בנייה למגורים. המתנגדים העיקריים ליוזמה, פורום ה-15 ומרכז השלטון המקומי בישראל, טענו בדיון כי המהלך הוא "דריסה ברגל גסה של התכנון המקומי".
רקע: בבסיס ההצעה של משרד האוצר עומדת המחשבה כי יש כעת היצע גדול של שטחי משרדים, בייחוד באזור תל אביב, של עשרות שנים קדימה. כמו כן, יש הכרה בכך שנגיף הקורונה גרם לכך שעובדים רבים עוברים לעבוד מהבית, ולכן יש צמצום נוסף בביקוש לשטחי תעסוקה. כל אלה עומדים מול המחסור הגדול בשטחי מגורים. הצעד האופרטיבי שמציע משרד האוצר הוא הקמת ועדת משנה למועצה הארצית לתכנון ובנייה, שתפקידה יהיה לאשר תוכניות מפורטות המסבות שטחי תעסוקה (30% בכל מגרש) לטובת שטחי מגורים.
נציג משרד האוצר בישיבה הבוקר, מתן יגל, הבהיר כי יש הבנה שהפתרון מיועד בעיקר לאוכלוסייה צעירה ואוכלוסיית קשישים, ופחות למשפחות. בין היתר משום שהצריכה של אלה את שטחי ציבור, שחסרים בדרך-כלל באזורי תעסוקה, ולא יתווספו, קטנה. בכל אופן, ההצעה המקודמת מתייחסת לבנייה של דירות בגודל של עד 50 מ"ר ואף מחייבת הקמה של 10% משטחי ההסבה לטובת שטחי ציור (מעונות יום, מועדונים וכיו"ב).
"לקחי תמ"א 38 לא הופקו"
במכתב ששלחו בשבוע בעבר אנשי מרכז השלטון המקומי ופורום ה-15 ליו"ר ועדת הפנים, הם טענו כי הקמת הוועדה היא פגיעה באוטונומיות שלהם: "אין שום הצדקה לבצע תכנון מקומי במוסדות ארציים בכלל, ובמוסדות בעלי ייצוג מצומצם בפרט. יש לעשות שימוש בכלים אלה (כגון: הות"ל, הותמ"ל ועדות המשנה למועצה הארצית) במשורה שבמשורה, בתחומים ובאזורים מסוימים, ורק במקום שבו קיים כשל של ממש בתכנון במסלול הרגיל".
עוד הם מוסיפים: "נראה כי לקחי תמ"א 38 לא הופקו, למרבית הצער, והמדינה מנסה שוב, בדורסנות רבה ובחוסר אחריות מוחלט להשלכות, לקדם מטרותיה תוך גרימת נזק לתושבים על חשבונן של הרשויות המקומיות".
ח"כ איתן גינזבורג ממפלגת כחול לבן יצא באופן בוטה כנגד היוזמה: "זה פרק לא טוב בחוק ההסדרים. פרק שבא לעקוף תכנון בצורה הכי בוטה, שבא לרמוס את הוועדות המקומיות וכל תחום התכנון".
עוד הוא הוסיף: "אני לא יודע על מה מתבסס נציג משרד האוצר בטענה שלו שיש עודף שטחי תעסוקה. אני מדבר עם השטח ויודע שבאזור תל אביב, על אף היצע תכנוני, יש מחסור בשטחי תעסוקה".
גינזבורג פנה לנציג מנהל התכנון בישיבה, עו"ד בני ארביב, וביקש ממנו להבין איך זה יכול להיות שנתנו לוועדות המקומיות סמכויות של ועדות מחוזיות (תיקון 101 לחוק התכנון והבניה, 2014), ומצד שני עוקפים אותם עם ההצעה החדשה.
חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, הציג נתונים לפיהם יש כרגע בשוק, וגם בתכנון, מספיק יחידות דיור. לדבריו, "יש פה אינטרס של האוצר בשמירה על מחירים גבוהים, ומצד שני, של הקבלנים, שעסוקים לייצר את מצג השווא של מחסור ביחידות דיור. מדובר פה בשקר הגדול של האוצר והקבלנים שלא מתעניינים בפריפריה ובמגזר הערבי. המטרה שלהם היא הלאמת עיריית תל אביב והפיכתה לאגף באוצר".
"ראשי הערים מעדיפים אזורי תעסוקה על תושבים"
ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, טען כתגובה כי מי שאחראי למחסור ביחידות דיור, ומצד שני לעודף בשטחי תעסוקה, הם ראשי הערים: "אני רוצה בראש ובראשונה להגיב לדבריו החצופים של חיים ביבס נגד הקבלנים: זו שערורייה! הקבלנים לא אחראים על עליית מחירי הדירות. האחראי לכך הוא המחסור בהיצע יחידות הדיור, אין שום סיבה אחרת. לכן דבריו חמורים מאוד, ומדובר בהטחת אשמה בציבור שלם. אותן מאות אלפי יחידות דיור המתוכננות עליהן עדכן חיים ביבס לא נבנות בפועל בגלל ראשי רשויות - הם האחראים לכך שאין בנייה למגורים בישראל, כי הם מפסידים בארנונה למגורים, אין להם כסף לתשתיות וכדומה.
"הטיעונים שלהם צודקים, אבל זו האמת - ראשי הערים מעדיפים אזורי תעסוקה על תושבים, וכל ראש רשות רוצה אזורי תעסוקה, כי הם מקבלים ארנונה גבוהה מאוד ונותנים שירותים מינימליים, מה שמעשיר את הקופה העירונית. יש לחשוב על רפורמה בארנונה המעלה את הארנונה למגורים ומורידה את הארנונה לעסקים, אבל זה לדיון אחר.
"אנחנו תומכים בהצעת החוק בפה מלא, וצריך להפקיע את הסמכות של הרשויות המקומיות לאשר את התוכנית, כי הן החסם והמכשול לבנייה. לכן המרת השטחים האלה הכרחית. מדובר בדירות קטנות. את השטחים הציבוריים שיחסרו ניתן להכניס לפרויקטים עצמם, וחלקם יהיו לשטחים ציבוריים. ראינו במכרזי מחיר למשתכן שיש מחסור בכ-200 אלף דירות - אלה בתי-האב שנרשמו לתוכנית, מכיוון שאין להם דירה.
"אנחנו בדרך למשבר חברתי כלכלי מהחמורים שידעה מדינת ישראל - מה שהיה ב2011 זה קצה הקרחון של מה שיקרה את הממשלה או הכנסת לא יגדילו משמעותית את היצע הדירות. אחת הדרכים לעשות את זה לצד דרכים נוספות היא רפורמה שתתקן את הטעות.
"שאלתם למה תוכננו כל-כך הרבה משרדים? התשובה היא שראשי הרשויות ביקשו אותן, ללא הבקשה שלהן הן לא היו מתוכננות. זה לא צורך תכנוני אלא בקשה של ראשי הערים. ראשי הרשויות המקומיות התנו את האישור לבניית מגורים בבניית משרדים. זהו המקח והממכר בין המדינה למוסדות התכנון. נדרש לתקן את העיוות הזה ואפילו לאשר 50% דירות במקום 30% כמוצע, כאשר בכל פרויקט יינתנו שטחי הציבור הנדרשים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.