החוזים הדרקוניים של הכשרות האינסטנט בהייטק / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
האטרקטיביות ההולכת וגוברת של ענף ההייטק הן בגובה השכר והן באפשרויות הקריירה שהוא מייצר לעובדיו, מושך אליו מדי שנה אלפי עובדים חדשים ללא רקע טכנולוגי. אלה מגיעים מתחומים שכנים או ללא כל ניסיון, וכדי להתקבל לאחת החברות הם בוחרים במסלול הסבה מהיר שמוצע על ידי בתי ספר למקצועות הייטק ולעיתים אף על ידי החברות עצמן. אבל העובדים המתחילים בחברות מערכות מידע לא תמיד נהנים מהתנאים המפנקים שענף ההייטק ידוע בהם. המשרות הללו מלוות בחוזים קשוחים שכוללים תנאי עזיבה נוקשים וקנסות יציאה גבוהים. האם מדובר בהגנה לגיטימית על ההון האנושי מפני התחרות על טאלנטים בענף, או שמא מדובר בשיטת "מצליח" שמייצרת לחברות זרם הכנסה נוסף על הכשרות עובדים קצרות?
קורס של שבועיים במחיר משכורת של חודשיים
ירון (שם בדוי), צעיר בן 26, עבד בבית השקעות במשרת תפעול והזנת נתונים, וביקש לנסות את מזלו בהייטק. הוא עבר קורס הכשרה בשפת הפיתוח ג'אווה בבית הספר ג'ון ברייס של קבוצת מטריקס, ומשלא מצא עבודה לאחר מספר חודשים, קיבל טלפון עם הצעת עבודה ממטריקס בשכר התחלתי של 8,240 ש"ח, הכוללת קורס בן שבועיים בתפעול מערכת פנימית בחברה.
לאחר שלושה חודשים ביקש העובד לעזוב לאחר שהבין שהטכנולוגיה שהוא עובד עמה היא פנימית ולא תשמש אותו בפיתוח קריירת ההייטק שלו (שפת הפיתוח, 'Cache, שפה המשמשת לתפעול המערכת של מטריקס ואין לה כמעט שימוש בחברות חיצוניות). בתגובה הוא קיבל מחטיבת הכספים של מטריקס בקשת תשלום בסך 16,480 (כפול משכרו החודשי) מאחר שבחר לעזוב את משרתו בשנת העבודה הראשונה. אם היה עוזב בשנה השניה לעבודתו, היה משלם סכום השווה למשכורת חודש אחד - זאת, כאמור, על הכשרה בת שבועיים בשפת פיתוח פנימית.
ממטריקס מסרו בתגובה: "במסגרת אפשרויות ההכשרה המקצועית במטריקס, אנו מאפשרים לעובדים ללא ניסיון בתחום, אשר מבקשים להשתלב בתעשיית ההייטק, לעבור תהליכי הכשרה משמעותיים גם ללא תשלום. תהליכי ההכשרה אורכים בין שבועות לחודשים ובמהלכם מקבל מי שעובר אותם כלים מקצועיים משמעותיים שמאפשרים לו להשתלב בעולם ההייטק, במטריקס או בחברות האחרות. מטבע הדברים מטריקס מבקשת ליהנות מפירות השקעתה בהכשרת העובדים ולכן אנו מציעים לעובדים אשר עברו אצלנו את ההכשרה להישאר לעבוד בחברה. מאידך, אנו סבורים כי מי שנהנה מפירות השקעתנו והחליט שלא להישאר לעבוד במטריקס, ישיב את כספי ההשקעה.
באשר לקורס המדובר והטכנולוגיה שנלמדה בו - מדובר על מוצר CACHE של יצרן תוכנה אמריקאי גלובלי וגדול עם כמות גדולה של לקוחות ובתי תוכנה שעובדים בטכנולוגיה בארץ ובעולם. הקורס המדובר אורך חודשים ארוכים וכולל לימודי כיתה והכשרה בדרך של חונכות ולימודי שלל נושאים נוספים. באשר לעובד הספציפי חשוב לציין שלעובד הוצעו מספר תפקידים במטריקס במודלי תעסוקה שונים והוא בחר את המסלול המדובר תוך חתימה על החוזה ותוך הבנה מלאה של המחויבות שלו ההשקעה שלנו והתפקיד. לקראת סוף אוגוסט נערכה עם העובד שיחת הערכה בה הוא הביע את שביעות רצונו מההכשרה ומהעבודה. אנחנו מבינים שהמועמד קיבל הצעה לעבודה במקום אחר ולכן ביקש לעזוב".
המקרה של מטריקס עורר סערה השבוע בלינקדאין בעקבות פוסט של רון עוזרי, מבעלי חברת ההשמה JobHunt, אשר בניגוד לרוב החברות בתחום במשק מייצגת עובדים ולא חברות. לאחריה הגיעו למשרד שלו ושל שותפתו מרים בריינין פניות רבות של עובדים עם מקרים דומים. "עזבתי לאחר חצי שנה ועדיין נקנסתי בגין הכשרה ב־20 אלף שקל", כתב עובד אחד. "אני עבדתי במטריקס והסיפור שלי דומה... עזבתי אחרי שנה ועדיין נקנסתי בגין ההכשרה", כתב עובד אחר. עדויות נוספות הגיעו מכיוונם של עובדי חברות מערכות מידע אחרות, כולל כאלה עם חוזים משמעותים עם משרדי ממשלה.
על פי חוק הגנת השכר לא ניתן להטיל על עובד "קנסות יציאה", אלא אם כן העובד מצוי בהסכם קיבוצי מיוחד, וזה אינו המקרה. לפיכך, חברות המבקשות החזר על הכשרה מעובדים מתפטרים נדרשות להוכיח שיש קשר הגיוני בין התשלום לבין עלות הההכשרה. "על פניו מדובר בתשלום בעייתי מבחינה משפטית כי הוא נראה יותר כמו קנס ולא כמו החזרה של עלות ההכשרה", אומר לגלובס עו"ד עמית גורביץ, מומחה לדיני עבודה. "יש לכך מספר סיבות: במהלך ההכשרה הקצרה, העובדים מקבלים שכר, אז לא יכול להיות שיקזזו קנס בהיקף של משכורת של חודש או של חודשיים על הכשרה שנמשכת שבועיים. שנית, זו הכשרה פנימית והידע הוא לוקאלי, ולא כזה שניתן לעשות בו שימוש אחר. לפיכך מדובר בחפיפה ולא בהכשרה". נדגיש כי חברות בענף שעושות שימוש בסעיף הזה לא מתייחסות אליו כקנס יציאה, אלא כהחזר השקעה על הכשרת העובדים המתחילים וצעד מסייע להוכחת רצינות.
מענק עם כוכבית: תעזבו, תחזירו את הכסף
מטריקס לא לבד. השיטה, כך נראה, רווחת בקרב חברות מערכות המידע וחברות ההייטק שמעסיקות עובדים מתחילים בענף כמו ג'יסטאט (Gstat), חברת הייטק המספקת צוותי מערכות מידע וניתוח נתונים לבנקים, חברות ביטוח ורשתות שיווק בארץ.
מספר עובדים בחברה איתם שוחחנו מציגים מציאות שכוללת גם מענקי התמדה שיש להחזיר בעת התפטרות וגם חיוב בהחזר עלות ההשתתפות בהכשרות. ג'יסטאט מעניקה לעובדיה מענק התמדה של 12 אלף שקל בשנה, אך המענק אינו ניתן כבונוס חיצוני - אלא כחלק משכר הברוטו בתלוש המשכורת, והעובדים משלמים עליו את המס הנדרש, כחלק משנת עבודתם הראשונה, או חלק ממנה, בהתאם להסכם שהגיעו אליו עם החברה. נוסף על כך, החברה ממבקשת החזר כספי מעובדים שהתפטרו בתוך שנה או חצי שנה לאחר השלמת קורס, אם כי בהיקף צנוע הרבה יותר ממטריקס - 3,500 שקל אם העזיבה נעשית בתוך חצי שנה, או 1,500 שקל אם העזיבה נעשית בין תקופת חצי השנה לשנת העבודה המלאה. יש לציין כי הקורסים בג'יסטאט אינם בגדר חובה וכי הם מכשירים עובדים בתחומים שונים, כולל כאלה שאינם קשורים ישירות לעבודתם בחברה, כך שההכשרה נתפסת כהטבה לעובדים.
אפרים גולדין, מנכ"ל ומבעלי ג'יסטאט, מספר לגלובס על מצוקת העובדים בהייטק, ובפרט בתחום בו הוא פועל - כרייה וניתוח של דאטה: "יש קיטוב בשוק הזה. מחד יש דרישה מאוד גבוהה לעובדים מצד חברות ההייטק, ומצד שני גם מצד הבנקים, חברות הביטוח והארגונים הגדולים שדורשים שירות ברמה גבוהה. ג'יסטאט בעצם מספקת להם שירות איכותי אבל עם עובדים המצויים בתחילת דרכם. אנחנו משקיעים בעובדים ללא ניסיון, נותנים להם את המשרה הראשונה שלהם בתעשייה, ואין לנו מהם ציפייה שיישארו אצלנו שלוש שנים. אבל בגלל המצב בענף, יש כאלה שמחליפים משרה אחרי חודשים בודדים".
"כדי להתמודד עם התופעה שקלנו אוסף של אמצעים," ממשיך גולדין. "הפעלנו את מענק ההתמדה, שהוכח כפתרון שעובד, מה גם שהסכומים שמדוברים שם הם מידתיים למדי, ואפשר לדון עליהם עמנו במהלך הכניסה לעבודה ולהחליט על אורך התקופה לקבלת המענק. אנחנו לא תמיד מממשים אותם, ובסופו של דבר אנחנו פועלים בצורה שקופה והוגנת".
"מענק ההתמדה בעייתי כי הוא מוגדר כשכר עבודה שמקזזים ממנו גם מס, ביטוח לאומי ופנסיה, וחלות עליו זכויות סוציאליות, ולכן עוד פחות חוקי לדרוש בדיעבד השבה של סעיף תשלום זה", אומר עו"ד גורביץ. גולדין טוען כי את המענק החליט להעניק לאחר שקיבל חוות דעת משפטית.
עו"ד גורביץ מספר כי רוב העובדים מחליטים להיכנע. "יש כאן אנשים בשוק קטן שמעדיפים לשלם ולסגור את העניין בשקט. זה לא אומר שאין להם סיכוי לנצח בתביעה. הרי מה איכפת למעסיקים לכתוב בחוזה העבודה התניה מהסוג הזה ואז לאתגר את העובדים במידת החוקיות של הסעיף? אחרי הכל, זו שיטת מצליח".