נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ / צילום: חיים צח, לע''מ
ערב יום כיפור, התנועה לטוהר המידות, יחד עם לשכת המבקרים הפנימיים, עתרה לבג"ץ נגד נציב שירות המדינה. עתרנו כי לטעמנו כאמור בעתירה, מנכ"ל משאבי אנוש של השירות הציבורי, ושומר סף מרכזי, עושה הכול כדי להחליש את השירות הציבורי. הפעם מדובר בהחלשת תפקיד המבקרים הפנימיים במשרדי הממשלה - האחראים על הליכי ביקורת בתוך המשרד, מניעת שחיתות, בזבוזי כספים ומינהל לא תקין.
העתירה עוסקת במכרז בו נבחר המבקר הפנימי הראשי לנציבות שירות המדינה. חברי ועדת האיתור בחרו שלא להמליץ על מועמד מסוים, בשל היעדר ניסיון מקצועי מספק ונסיבות נוספות. הנציב, שאמור להיות "המגדלור" של השירות הציבורי, סירב לקבל את ההחלטה והוביל לכך שאף מועמד אחר לא ייבחר. הוא אפילו בחר שלא לנקד את המועמדים האחרים, כדי להגדיל את הסיכויים שייבחר המועמד המועדף עליו. אחר-כך הוא הקים ועדה חוזרת בה יוכל לבחור את המועמד שהוא חפץ ביקרו.
שינוי דרמטי
חמור? בהחלט, אך זה לא כל הסיפור. בעקבות המכרז שינה נציב שירות המדינה את הרכב ועדת המכרזים לבחירת מבקר פנימי (ראשי!), בכל המכרזים. הוועדה החדשה לא תכלול שני מבקרים פנימיים ראשיים ולא תכלול מבקר פנימי בכלל. לכאורה, שינוי טכני. בפועל - שינוי דרמטי שהשלכותיו גדולות. לא ייבחרו יותר מבקרים פנימיים ראשיים מקצועיים, ולכך כבר יש השפעה מרחיקת לכת על פניה ומקצועיותה של הביקורת הפנימית במשרדי הממשלה.
מדוע? כי בוועדה לא ישב מבקר פנימי מקצועי, וממילא אין מי שיבחן את הכישורים המקצועיים של המבקר הנבחר. הנוהג להציב שני מבקרים פנימיים בוועדות לא נולד סתם. הוא המשך של מסקנות של "ועדת פרידמן" שעסקה בתחום המבקרים הפנימיים וגיבשה שורה של המלצות כדי לחזק אותם ואת מעמדם. כמו דוחות רבים, רבים מדי, מרבית מסקנותיה לא יושמו, וכעת פועל הנציב כדי לבטל גם את המעט שעוד אומץ. האבסורד במקרה זה זועק לשמיים. תתארו לעצמכם שבוועדה למינוי מהנדס עיר לא ישב אף מהנדס או גורם מקצועי אחר. הגיוני? ממש לא. אך זה מה שקרה כאן.
נוהג של שנים, שנבנה על סמך ידע ביקורתי-מקצועי רב שנקנה ביזע ובעבודה קשה, שונה ללא שום סיבה מקצועית נראית לעין - חוץ מאג'נדה "מקצועית" של החלשת השירות הציבורי. כללי המשחק הקיימים לא התאימו לנציב שרצה מועמד מסוים אז מה פשוט יותר מלשנות את כללי המשחק? לא רוצים מבקרים שהם לא יס-מנים ומעצבנים את הממונים, אז "שוברים את הכלים ולא משחקים".
אין מי שישמור על השירות
השינוי הזה, חמור בפני עצמו, הוא רק סימפטום. מאז כניסתו של פרופ' דניאל הרשקוביץ לתפקיד נציב שירות המדינה, תהליך החלשת השירות הציבורי הולך ומחריף. הנציבות לא ממהרת לנקוט הליכים משמעתיים גם כשהדברים ברורים ונדרשים; לא נלחמת בתופעת מינוי ממלאי-המקום; לא טורחת להשיב לפניות הציבור ובאופן כללי נראה כי הנציב אינו מבין דיו את האחריות הרבה שהונחה על כתפיו. כאשר נציב שירות המדינה מרשה לעצמו לנקוט אותן פרקטיקות פסולות שהנציבות עצמה אמורה להילחם בהם, כאשר לטובת מינוי של מבקר פנימי בנציבות הנציב נכון "לשבור את הכללים", המסר שעובר ליתר הבכירים בשירות הציבורי - ברור: אין מי שישמור על יוקרתו ומעמדו של השירות הציבורי, ו"איש הישר בעיניו יעשה". השיא לעת הזו (שמן הסתם עוד יישבר) הוא החלשת הביקורת הפנימית. לצערנו זה לא המקרה היחיד וכנראה לא סוף התהליך.
את המחיר נשלם כולנו - אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל אשר יזכו לשירות ציבורי מקצועי פחות ופוליטי יותר, שבו הקשרים קודמים לכישורים. עוד לא מאוחר לעצור את התהליך, ויש לקוות כי הביקורת הציבורית תשפיע על הנציב ועל תפיסת התפקיד שלו.
עו"ד אביה אלף היא יו"ר התנועה לטוהר המידות. לשעבר מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ודוקטורנטית, אוניברסיטת בר-אילן; עו"ד עומר מקייס הוא מנכ"ל התנועה לטוהר המידות