גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבחירות לבית המשפט העליון: הסיפור הוא ממש לא אקטיביסטים מול שמרנים

בפני שר המשפטים גדעון סער עומדת ההזדמנות נדירה להביא לאיוש ארבע או לכל הפחות שתיים מבין משרות השיפוט בבית המשפט העליון, ובכלל זאת מינוי שופט ערבי-ישראלי מוסלמי, ולתרום בכך לעיצוב דמותו ב-20 ומשהו השנים הקרובות

השופט חאלד כבוב. בין המועמדים לבית המשפט העליון / צילום: שלומי יוסף
השופט חאלד כבוב. בין המועמדים לבית המשפט העליון / צילום: שלומי יוסף

כמו בסרט עלילתי, עם מתח וסוף לא ידוע, בהדרגה נבנית הדרמה לקראת התכנסותה של הוועדה לבחירת שופטים ומינויים הצפוי של שניים עד ארבעה שופטות ושופטים חדשים לבית המשפט העליון.

אומנם רשימת המועמדויות שפורסמה לא בהכרח מבשרת על הפתעות גדולות ונצורות, אך עניין מיוחד ומוצדק יש במינויו של שופט ערבי ישראלי, עם יציאתו לגמלאות של השופט ג'ורג' קרא העומד להגיע לגיל 70, שבו פורשים מכהונת השיפוט, ומינויו האפשרי של השופט חאלד כבוב. כבוב עתיד להיות, אם ימונה, לשופט המוסלמי הראשון בתולדות בית המשפט העליון. זו לכשעצמה תהיה נקודת אור.

בדרמה של מינויים שיפוטיים לבית המשפט העליון אין לכשעצמה כל חדשות היסטוריות. מינויים שיפוטיים אלה היו תמיד מוקד לעניין ציבורי רב והיו נתונים לוויכוחים. כך היה בסוף שנות ה-40 עם הקמת בית המשפט העליון לראשונה, כאשר המינויים השיפוטיים התבססו על הסכמות מפלגתיות בהתאם לגודלן של המפלגות ביישוב היהודי ובמדינה החדשה. כך בשנות ה-60 עם מינויו של אליהו מני ב-1962 לשופט המזרחי הראשון בבית המשפט העליון, לאחר שעשור קודם מועמדותו לא צלחה; וכך היה בשנת 1977 עם מינויה של האישה הראשונה במינוי קבוע לכהונה בעליון, השופטת מרים בן-פורת. בדומה לכך, היה עניין ציבורי רב בשנת 2004 עם מינויו של סלים ג’ובראן לשופט הערבי הראשון במינוי קבוע בבית המשפט העליון.

קבוצות מוחלשות בחברה הישראלית ומיעוטים תמיד ראו והחשיבו בחירות לעליון כאות להכרה ציבורית חשובה במעמדן. עובדתית, עם זאת, בית המשפט העליון היה תמיד סמן וביטוי לקבוצות הכוח החברתיות בישראל. הנה, דוח ועדת זמיר משנת 2001 סבור היה כי בכפוף לערך המצוינות המשפטית, יש לתת את הדעת לסוגיה זו של שיקוף חברתי ברשות השופטת בכלל ובערכאה העליונה בפרט. 

שיטת מינויים מהטובות בעולם 

בצד זאת, שיטת המינויים השיפוטיים בישראל היא מן הטובות בעולם בכל האמור להבטחתה כי תישמר עצמאות שיפוטית. במחקר השוואתי שערכתי בין למעלה מתריסר שיטות משפטיות ברחבי העולם, לרבות אלה בארה"ב, באנגליה, בצרפת, בגרמניה, באיטליה ובמדינות באסיה ובאמריקה הלטינית, מצאתי כי ישראל היא מן המדינות היחידות בעולם שבהן המינויים השיפוטיים הם בעיקרם מבוססי מצוינות מקצועית משפטית, למרות החסר הבעייתי של קבוצות מיעוטים. חסר זה חייב לבוא על פתרונו.

התיקון בחוק בתי המשפט ב-2008 שינה את שיטת הבחירות לבית המשפט העליון. עד 2008 הייתה השפעת שופטי ושופטות בית המשפט העליון על הבחירה מכרעת. כפי שהצבענו במחקר אחר, עד 2008 לא נבחר לבית המשפט העליון שופט או שופטת בניגוד לעמדת השופטים והשופטות המכהנים. בעקבות התיקון דרוש כיום רוב של שבעה מבין תשעת חברי וחברות הוועדה לבחירת שופטים כדי להביא לבחירה לבית המשפט העליון. לפיכך, כיום דרושה הסכמה של לפחות שני פוליטיקאים (למשל, שני שרי הממשלה בוועדה, ואחד מהם הוא שר המשפטים), זאת בנוסף לתמיכת שלושת שופטי בית המשפט העליון ושני נציגי לשכת עורכי הדין. עובדה זו מזמינה יותר ויכוחים קשים אך גם מעודדת הבנות והסכמות.

הפעם דומה כי בפני שר המשפטים גדעון סער תעמוד ההזדמנות נדירה למדי להביא לאיוש ארבע (ולכל הפחות שתיים) מבין משרות השיפוט בבית המשפט העליון ולתרום בכך לעיצוב דמותו ב-20 ומשהו השנים הקרובות. עם זאת, לדרמה ולמתח יש רק בסיס מוגבל. 

שופטים אקטיביסטיים? אז מה

רשימת המועמדים והמועמדות לעליון, טובה ככל שתהיה, אינה בהכרח מבטיחה רשות שיפוטית עוצמתית, שיש בה להביא לשמירת סף דמוקרטית יציבה. השיח הציבורי רווי בהנחה כאילו קיימת מחלוקת עקרונית ושיטתית בין שופטים ושופטות "אקטיביסטיים" לבין שופטים ושופטות המתנגדים לאקטיביזם שיפוטי. אבל יש הרבה תדמית בשיח הציבורי הזה ופחות תוכן.

מחקרים מלמדים על ספק גדול עד כמה בית המשפט העליון בכלל מהווה חוד חנית שיפוטית עוצמתית, אפילו כאשר בהרכבים השיפוטיים יושבים שופטים ושופטות "אקטיביסטיים". הרבה מאוד תלוי בנושאי המדיניות בפני בית המשפט. בתחומי מדיניות מסוימים - כגון השליטה הצבאית בשטחים, צדק חברתי במערכת החינוך, הגנה על משאבי הטבע כתגמול ציבורי ולא פרטי ועוד שורת נושאים חברתיים - בית המשפט לא התגלה כמוסד ציבורי שיפוטי אמיץ, ובפסקי הדין הייתה בדרך-כלל תמימות-דעים רחבה בהרכבים השיפוטיים בתגובה לעתירות שהוגשו.

בנוסף, למרות פסיקות בולטות בתחומי השחיתות השלטונית עוד בתחילת שנות ה-90, בג"ץ נמנע מקבלת עתירה שביקשה להביא בזמנו לנבצרות ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו. גם בעתירות השונות נגד המשך כהונת נתניהו כראש ממשלה דאז, לא התגלו מחלוקות של ממש בין שופטים ושופטות "אקטיביסטיים" לבין עמיתיהם.

בשורת נושאים ציבוריים אחרים שהגיעו בעתירות לבג"ץ, היה בית המשפט העליון נחרץ יותר ועודד שינויים חברתיים. כך למשל בתחומים של יותר שוויון מגדרי או שוויון לקהילה הלהט"בית ובתחומים של גיור דתי ויחסי דת מדינה.

לפיכך, רשימת המינויים האפשריים, איכותית ככל שתהיה, אינה מבטיחה כל תמורה של ממש במגמות שכבר מסתמנות, שתלויות יותר במגבלות המוסדיות על בית המשפט ופחות בהרכב האישי שלו.

חשוב עוד לזכור שבמינויים שיפוטיים יש לפעמים הפתעות. דוגמה קלסית היא כמובן שופט בית המשפט העליון האמריקאי ארל וורן. מינויו כשופט שמרני לא ניבא את היותו רפורמטור אמיץ-לב שהביא לעשור של פסיקות מהפכניות משפטית שתרמו לשינויים בחברה האמריקאית, במיוחד בכל האמור לזכויותיו האזרחיות של המיעוט האפרו-אמריקאי. ואצלנו - אכן דרמה אבל עם השלכות מוגבלות ואולי בעתיד גם הפתעות.

הכותב הוא משפטן, לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים והמשנה לרקטור, אוניברסיטת חיפה. לשעבר פרופסור מן המניין למשפט וחברה ומשפט השוואתי באוניברסיטת וושינגטון. מלמד, חוקר ומפרסם בתחומי משפט, חברה וממשל

עוד כתבות

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

וול סטריט נצבעה אדום; נטפליקס ובלוק מזנקות

מדד נאסד"ק בדרך לרשום את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קופצת לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● מגמה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס מזנקת לאחר דוחות טובים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים