שר האוצר אביגדור ליברמן בוועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
בהנחה שכל העסקאות, כולל אלה שנכללות בהגדרה של הכלכלה השחורה, היו מתועדות, התמ"ג הישראלי היה גבוה ב-23% - כך עולה מההערכה האחרונה של משרד האוצר שהציג השר אביגדור ליברמן בוועדת הכספים של הכנסת.
הניסיון לאמוד את היקף הכלכלה השחורה מורכב לא רק בגלל טשטוש עקבותיהם של המעורבים, אלא גם מאחר ש"עבודה בשחור" התקבלה באופן סלחני בציבור בשל הגבלות הקורונה שהושתו על המשק, ובעיקר בשל אובדן האמון בממשלה. אם לפני משבר הקורונה היקף הכלכלה השחורה נאמד בכ-10% מהתוצר, כעת במשרד האוצר נקבו באומדן כפול מזה. ליברמן הציג את הנתון של מחלקת המחקר של הכנסת ואת ההערכה כי התוצאה היא אובדן של עשרות מיליארדי שקלים בשנה, בהכנסות למדינה ממסים.
הסיבות: מודל החל"ת ואובדן האמון בממשלה
מודל החל"ת, לצד התמריצים של הממשלה, הצליחו למתן את הפגיעה בעסקים ובמובטלים, אך תוצר הלוואי מגולם באובדן העצום של ההכנסות למדינה. האוצר מסכם בכך את תג המחיר לתוכניות שנשלפו מהמותן על-ידי הממשלה הקודמת בתחילת משבר הקורונה, שבהן עובדים קיבלו תמריץ לצאת לחל"ת ולעבוד ב"שחור", ומעסיקים העדיפו להעלים הכנסות כדי לעמוד ברף לקבלת הפיצוי.
"לפחות 20% מכלכלת ישראל היא כלכלה שחורה", אמר שר האוצר במסגרת הצגת חוק ההסדרים בוועדת הכספים. "זה נתון שלא קיים במדינות מתקדמות. אנחנו מכינים תשובה גם לזה - ומס הכנסה עובד קשה".
בהקשר הזה נזכיר כי ברשות המסים ובמשרד האוצר אכן הכינו תשובה, אבל תוכניות המאבק בהון השחור שהיו אמורות להיכנס לחוק ההסדרים פוצלו ממנו וחזרו למגירה.
לדברי ליברמן, הכלכלה השחורה אחראית לחלק גדול מהפער בין צימאון המעסיקים לעובדים לבין היקף האבטלה, העומד על 7.9% בהגדרה הרחבה. "המעסיקים מספרים לי שעובדים מבקשים לשלם בשחור, אחרת הם לא מוכנים לעבוד", אמר ליברמן. "המאבק בהון השחור זה אחד האתגרים הגדולים, אנחנו נתנו תקציבים להקמת בתי משפט כלכליים לצורך המאבק בהון השחור ובפשיעה הכלכלית".
היקף המזומן בגידול חריג
קיימות מספר שיטות להערכת היקף הכלכלה השחורה, והנחת היסוד היא שגודלה מתבסס על פעילות במזומן, שכן זו הדרך הקלה להעלמת הכנסות ולחמוק מתשלום מס. זו הסיבה שברשות המסים קידמו את הרפורמה למאבק בחשבוניות הפיקטיביות, שגם היא יצאה מחוק ההסדרים.
ב-2020, שנת משבר הקורונה, זינק היקף המזומן שבמחזור ב-17.5% לכ-105 מיליארד שקל. מדובר בעלייה מטאורית של 18.6 מיליארד שקל, לעומת עלייה מינורית של 1.3 מיליארד שקל שנה קודם לכן ב-2019. בבנק ישראל מסבירים את העלייה החריגה בהיקף המזומן בצורך של הציבור בביטחון בימי אי-הוודאות בתחילת המשבר, כאשר עיקר העלייה נרשמה לפני הסגר הראשון עם התפשטות הנגיף.
אך המשך התפתחות המזומן למרות פתיחת המשק לא מתיישבת עם ההנחה הזו, במיוחד שהיקף המזומן בשוק המשיך לגדול ורק השנה עלה בכ-11 מיליארד שקל, נכון למחצית השנייה של חודש ספטמבר.