מפעל נשר ברמלה / צילום: אבי שאולי
לקראת תחילת המשא ומתן הקיבוצי במפעלי נשר, דורש ועד עובדי המפעל מהנהלתו לספק להם נתונים הנוגעים לפליטת חומרים מזהמים בתהליך הייצור במפעל. זאת, כאשר לפי הוועד, מאז הגדלת הכמויות והחומרים החדשים שנכנסים לשריפה בהליכי הייצור השונים במפעל, עובדים רבים חוששים לבריאותם.
לאחר שההנהלה, כך לפי העובדים, לא השיבה לבקשת הוועד בישיבות משותפות לקבלת נתונים אודות חשיפת העובדים. "לרעילות חומרים מסוכנים המיועדים לשריפה במפעל ואודות מידת רעילות לה עובדים חשופים בפליטת דיוקסינים לאוויר ביחס לריכוז המקסימלי המותר", פנה הוועד להנהלת העובדים באמצעות עורכי דינו. זאת, כאשר לאחרונה הביעה החברה את רצונה לפתוח את ההסכמים הקיבוציים של העובדים, כדי לשנות את מבנה השכר ולבצע שינויים ניהוליים וארגוניים.
במכתב ששיגר ועד העובדים באמצעות עו"ד אסתר הרשקוביץ רונן לאבי פישר, יו"ר דירקטוריון נשר ואלדד בן משה, מנכ"ל נשר והגיע לידי "גלובס", נכתב כי "העובדים, שהם המשאב החשוב ביותר לחברה, נחשפים לכמויות אדירות הולכות וגדלות של חומרים מסוכנים הנשרפים במפעל. מדובר במאות סוגים של חומרים מסוכנים. העובדים נחשפים לתוצרים מסוכנים של שריפת פסולת מסוכנת. כלומר, העובדים נחשפים לרמת רעילות של חומרים מסוכנים (דיוקסינים) הנפלטים לאוויר ונושמים את הדיוקסינים המסוכנים הללו. אי גילוי הנתונים הללו מהווה חוסר תום לב והפרת חובת הגילוי של הנתונים הנדרשים לצורך קיום משא ומתן".
"מיישמים את עקרון הכלכלה המעגלית"
ברקע פתיחת הסכמי העבודה, דורשים עובדי החברה מהנהלת נשר לחשוף בפניהם נתונים הנוגעים לסביבה ולבריאות העובדים. כך דורשים העובדים לדעת האם שריפת הפסולת והאדמות המזוהמות בנשר נעשית תחת ההיתרים הנדרשים, האם פעילות החברה בכל הנוגע לאדמות מזוהמות, שריפת פסולת וחומרים שונים הינה תחת חברת נשר או חברה אחרת, ודורשים לקבל נתונים אודות סוגי החומרים הנשרפים בנשר, תנאי האחזקה שלהם ומידת החשיפה של העובדים לחומרים המסוכנים בעת אחזקתם, טרם שריפתם. עוד דורשים העובדים לדעת מהן הכנסות נשר מפעילות החברה הנוגעת לאדמות מזוהמות, שריפת פסולת, וכלל החומרים הנשרפים בנשר.
בתגובה לדברים הללו, אומרים בנשר: "מפעל נשר עושה שימוש בחומרי גלם חליפיים ובדלקים חליפיים, כמקובל בתעשיית המלט העולמית, ובכך תורם תרומה סביבתית משמעותית, ובכלל זה - צמצום הטמנת אשפה במדינת ישראל, מזעור השימוש במשאבי טבע והפחתה בפליטת גזי חממה. בכך מיישם המפעל, הלכה למעשה, את עקרון הכלכלה המעגלית.
"השימוש בחומרים ודלקים חליפיים נעשה תחת כל ההיתרים הנדרשים ותוך עמידה בכל הדרישות הרגולטוריות המחמירות והקפדניות בנושא, הן בהיבטי איכות הסביבה והן בהיבטי גהות תעסוקתית, כפי הידוע היטב גם לוועד העובדים" .
במקום השלישי ברשימת המפעלים המזהמים של המשרד להגנת הסביבה
מפעל נשר רמלה פועל תחת היתר פליטה והיתר חומרים מסוכנים, שניתן על ידי המשרד להגנת הסביבה. הוא גם אחד המפעלים הגדולים בישראל, וברשימת המפעלים המזהמים ביותר בישראל של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2021, הוא ממוקם במקום השלישי. במסגרת פעילותה, מפעילה נשר כבשנים גדולים, המסוגלים לספק את הטמפרטורה הנדרשת לייצור מלט. הכבשנים שורפים דלקים מסוגים שונים, וכך גם פסולת ואדמות מזוהמות המשונעות למפעלי נשר מרחבי הארץ.
בבדיקה שקיים המשרד ותוצאותיה התפרסמו בחודש ינואר, עלה כי קיים זיהום אוויר הגבוה מערכי התרעה באזור התעשייה ברמלה; בסוף השבוע, כאשר מופסקת העבודה במפעלי הבטון ומצומצמת הפעילות בנשר, אין חריגות אך הערכים עדיין גבוהים. במשך שלושה חודשים, נרשמו באזור 45 חריגות יממתיות מעל ערך הסביבה המוגדר בחוק אוויר נקי, ו-39 מעל ערכי ההתרעה.
חריגה מערך התרעה משמעותה, לפי הקבוע בחוק אוויר נקי, כי בחשיפה לזמן קצר, היא גורמת או עלולה לגרום לסיכון או לפגיעה בבריאותם של בני אדם, ושיש לנקוט אמצעים מידיים למניעת החריגה מהם או למניעת הנזק הנובע מהחריגה. עם זאת, הבדיקה כאמור נעשתה באזור התעשייה עצמו, בסמוך לארבעה מפעלי בטון, וכן מפעלי גילוון וחומרי גלם לתעשיית המזון.
כך או כך, פעילותו של מפעל נשר אינה חפה מזיהום סביבתי. בשל העיסוק של המפעל בחומרים מזהמים - בין אם מדובר בדלקים פוסיליים, פסולות או אדמות מזוהמות, לפעילות המפעל ישנו אימפקט סביבתי. כל למשל, 71% מפליטות תחמוצות החנקן בשנת 2020 בישראל, מיוחדות לשלושה מקורות: תחנות הכוח אורות רבין ורוטנברג, ומפעלי נשר ברמלה. בשנה זו, אגב כך, לראשונה הפליטה בתחנת הכוח של חברת החשמל רוטנברג באשקלון היתה נמוכה מפליטת נשר מפעלי מלט ישראליים ברמלה .
טענות ועד העובדים בדבר חששות העובדים מפני זיהום האוויר אליו הם חשופים, הן חדשות, ולא הועלו בעבר במשאים ומתנים שהתקיימו מול הנהלת החברה. הנהלת המפעל, מצידה, דוחה את טענות הוועד, כאשר לדבריה לעובדים לא נשקף סיכון, שכן נהלי העבודה מבוססים על דרישות בטיחות מחמירות ועמידה בכלל ההיתרים להם נדרש המפעל מטעם המשרד להגנת הסביבה.
פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית סמי שמעון, אומר כי "מפעל נשר רמלה הוא אחד מהמפעלים המזהמים ביותר בישראל, לפי הדוחות של המשרד להגנת הסביבה ולפי נתוני ניטור האוויר בארובות המפעל וסביבו. יחד עם זאת, כפי שהעובדים טוענים, גם הציבור הרחב לא יודע מה טיב הפסולות והקרקעות המזוהמות שמטופלות במפעל, באישור המשרד להגנת הסביבה, ומה הסוג והכמות של חומרים מזהמים ומסרטנים רבים, דוגמת דיוקסינים, שנפלטים מחוץ לגדרות המפעל.
"יכול להיות שבסיפור שלפנינו מדובר בסכסוך בין העובדים להנהלה, ואם העובדים עובדים לפי הנהלים ומצוידים בציוד המגן הנדרש בחוק הם לא חשופים לזיהום ברמה מסכנת. אולם חשוב לזכור שהציבור שחי סביב למפעל לא יכול להתמגן מהזיהום שנפלט ממנו, ועל כך העובדים, ההנהלה והמשרד להגנת הסביבה צריכים לתת את הדעת".