בסוף החודש, תיפתח פסגת האקלים של האו"ם בעיר גלאזגו שבסקוטלנד. מנהיגי העולם יתכנסו כדי לדבר על מחויבותם העמוקה ליישום פתרונות למשבר האקלים העולמי, תוך חתירה למעבר לאנרגיות מתחדשות, במטרה לחתוך את פליטות הפחמן, עד כדי איפוס נטו שלהן בשנת 2050. ואולם, מניתוח של קרן המטבע הבינלאומית עולה שמדינות העולם ממשיכות להשקיע סכומי עתק דווקא בדלקים המחוללים את משבר האקלים - פחם, נפט וגז.
למעשה, בשנת 2020, בה שרוי היה העולם במשבר קורונה עמוק שחתך את תנועת הכבישים, המטוסים והסחורות, הועברו סובסידיות בסך 5.9 טריליון דולר לתעשיית דלקי המאובנים ברחבי העולם, עבור הפקת אנרגיה מנפט, פחם וגז. תעשיית הדלקים נהנית מסובסידיות בגובה 11.2 מיליון דולר לדקה, בכל שעה ובכל יום בשנה, כך חושפת קרן המטבע הבינלאומית.
ואולם, למרות חומרתו של המשבר הגלובלי וחלקו המשמעותי ביותר של השימוש בדלקים המאובנים, המחירים שמשלמים הצרכנים, לא משקפים את הנזק הנגרם משימוש בדלקים הללו. למרות שמיסי פחמן מוטלים במדינות רבות ושבכוחו של מנגנון התמחור להפחית לבדו את פליטות הפחמן הדו חמצני ביותר משליש, אף מדינה לא תמחרה את הדלקים באופן הנדרש כדי לשקף את הנזק שהם מסבים לסביבה ולאקלים.
לפי הניתוח שערכה קרן המטבע הבינלאומית, סובסידיות ישירות שניתנות על ידי הממשלות לחברות הדלקים המאובנים מהוות 8% מתוך הסכום הכולל, בעוד שהנחות מס מייצגות 6% נוספים. אך התמיכה הגדולה ביותר היא באופן של סובסידיות עקיפות ועלויות חיצוניות - ממשלות לא דורשות מהחברות לשאת בחלקן לאחריות לתמותה ונזקים בריאותיים בשל זיהום אוויר (42%), או לאחריותן לאירועי אקלים קיצוניים, המופיעים בתדירות ובעוצמה גבוהה וממושכת יותר לאור ההתחממות הגלובלית (29%).
הדוח הנוכחי לא מציג תמונה אופטימית
בניתוחי עבר שביצעה קרן המטבע הבינלאומית לסובסידיות בסקטור הדלקים המזהמים, עלו סכומים נמוכים יותר. כך למשל, 5.3 טריליון דולר בשנת 2015, ו-5.7 טריליון בשנת 2017. אך מאז, גבר החירום האקלימי, וכך גם ההבנה של האנושות את ההכרח לנקוט בצעדים משמעותיים בפרק זמן קצר. רק בחודש מאי האחרון, הודיעה סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), הנחשבת לגוף שמרן, כי יש להפסיק עוד בשנה הנוכחית פיתוח מאגרי נפט וגז חדשים, כדי לעמוד ביעדי האקלים העולמיים ולשמור את ההתחממות הגלובלית מתחת למעלה וחצי עד סוף המאה.
אך עד 2020, למרות ש-50 מדינות מחויבות ליעדי אפס פליטות עד אמצע המאה ו-60 מנהיגות מנגנוני תמחור פחמן, הדוח הנוכחי לא מציג תמונה אופטימית. חמש מדינות: סין, ארצות הברית, רוסיה, הודו ויפן - היוו שני שלישים מהסובסידיות. מי מרוויח מהסובסידיות הללו? הסובסידיות הגבוהות ביותר ניתנות לענף ייצור החשמל. יצרני חשמל מבוססי פחם מקבלים 61 אחוזים מכלל הסובסידיות ויצרני כוח מבוססי גז טבעי קיבלו 33 אחוזים מהסובסידיות. לא היה הבדל ניכר בין צרכנים תעשייתיים למגורים, ואזרחים עשירים ועניים כאחד קיבלו את הטבות הסבסוד באופן שווה.
"הסובסידיות מעודדות צריכת אנרגיה מופרזת, המאיצה את הידלדלות משאבי הטבע. הן גם מפחיתות את התמריץ להשקעה בהתייעלות אנרגטית וצורות אחרות של אנרגיה נקייה יותר. על ידי עידוד שימוש ובזבוז אנרגיה מזהמת, סובסידיות אנרגיה יכולות גם להחריף את הפגיעות של מדינות כלפי מחירי האנרגיה הבינלאומיים הפכפכים", כתבו מחברי הדוח בדוח.
"עקרון 'המזהם משלם' עובד פה באופן מסולף"
הדוח מצא כי תמחור יעיל של פחמן, יכול להפחית את הפליטות העולמית ב-36%, צעד חשוב בהגעה לפליטות פחמן נטו אפס מוקדם ככל האפשר. הפסקת הסובסידיות גם תגדיל ב-3.8 אחוזים את התמ"ג העולמי, ותמנע את מותם של 900,000 בני אדם כתוצאה מזיהום אוויר מדי שנה.
ד"ר שירי צמח שמיר, ראש תחום כלכלה-קיימות, בית הספר לקיימות, אוניברסיטת רייכמן, אומרת על ממצאי הדוח: "העולם עומד מול שינויי אקלים מאסיביים הן בפן העולמי, האיזורי ובפן המקומי. במקום לעודד הפחתת שימוש בדלקים הפוגעים באקלים, כולל גז טבעי, אנו רואים סבסוד שלהם ליצרנים ועידוד השימוש בהם. נראה כי עקרון 'המזהם משלם' בעצם עובד פה באופן מסולף ולא מקדם את האינטרסים שלנו, החברה האנושית. אנו עדים לתופעות מזג אוויר קיצוניות שרק ילכו ויהיו חמורות יותר, אבל נראה שמקבלי ההחלטות לא עושים הרבה ולא חותכים היכן שכואב. הסבסוד שניתן לתעשיות הדלקים המאובנים יכול להיות מופנה לפיתוח טכנולוגיות שמצמצמות צריכת דלק מאובנים, ומצמצמות זיהום הולך ומצטבר שהשפעותיו הן לא רק לדור הנוכחי והבא אלא להמשך קיומנו על פני כדור הארץ. כמובן שהסובסידיות האלו, יכולות לשמש למעבר מהיר ויעיל לאנרגיות מחדשות".
ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל, קורא לממשלת ישראל לא ליישם את המלצות דוח אדירי 2 ולא לסבסד עוד את תעשיית הגז בישראל, לאור דחיפות הטיפול במשבר אקלים. לדבריו, "ניתוח קרן המטבע הבינלאומי חושף את הפער המשווע בין דיבורים למעשים בכל הקשור למאבק במשבר האקלים ולכל מקום בו תעשיית הגז והנפט תוחבת את אפה. ישראל איננה יוצאת דופן והיא מספסדת את תעשיית הגז והנפט במאות מיליוני שקלים בשנה - עוד לפני שחישבנו את העול הבריאותי והסביבתי שהיא מטילה על תושבי וילדי ישראל. תוכנית משרד האנרגיה לפיתוח מואץ של משק הגז בתמיכת כספי ציבור הוא ביטוי נוסף לאיוולת הזו. על שרת האנרגיה קרין אלהרר להודיע על הפסקת תמיכת המדינה בהמשך פיתוח משק הגז לפני שהיא מגיע לפסגת האקלים בגלאזגו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
