על-פי האגודה לבריאות הציבור, הישראלים קונים כ-780 מיליון ליטר משקאות קלים בשנה / צילום: Shutterstock
נתחיל בגילוי נאות: זה מרגיש טוב לראות שמהלך שהתחלנו לפני חמש שנים סוף-סוף קורם עור וגידים. לפחות חלקו. בשנת 2015 כתבנו את הטיוטה הראשונה של הצעת החוק למיסוי משקאות ממותקים והקמת הקרן לביטחון תזונתי. באוגוסט 2016 היא הונחה לראשונה על שולחן הכנסת, ובה נאמר כי יוטל מס מיוחד על המשקאות הממותקים המשווקים בארץ.
הצעת החוק התבססה על מודל חקיקה שהופעל לראשונה במקסיקו מספר שנים קודם לכן והיה הצלחה גדולה אך היה בה שינוי אחד גדול ומשמעותי ביותר. הצעת החוק קבעה כי ההכנסות ממיסוי המשקאות הממותקים ייועדו לשתי מטרות. האחת - הקמת קרן לביטחון תזונתי שתוכל להרחיב את ההתחייבות התקציבית הממשלתית והשנייה - להקדיש חלק מהתקציב למאבק בהשמנה ובמיוחד במחלת הסוכרת.
את הצעת החוק כתבנו כשיתוף-פעולה בין נציג החברה האזרחית, מנכ"ל עמותת ידיד ומחוקק בכיר, אליה הצטרפו חברי כנסת כנורית קורן, דב חנין, נחמן שי, אלי אלאלוף, יחיאל חיליק בר, איציק שמולי, יואל חסון, זוהיר בהלול, אורי מקלב ואחרים. ידענו שקל זה לא יהיה.
גישושים ושיחות עם אנשי אגף התקציבים אישרו את מה שחששנו ממנו. הם מאד אהבו את החלק של המיסוי אבל הרבה פחות את ייעוד הכסף לביטחון תזונתי וטיפול בסוכרת. יצאנו לדרך. דרך ארוכה. בשנים שלאחר מכן הצטרף לקמפיין פרופ' איתמר רז, מומחה הסוכרת. ממשלת נתניהו כמובן מנעה את קידום הצעת החוק כפי שעשתה לעשרות חוקים חברתיים אחרים.
לא שווה דבר
כדי לקיים את הצעת החוק קיימנו שיחות עם שר הבריאות דאז, יעקב ליצמן, עם גורמים בענף המזון אנשי מקצוע בתחום התזונה והביטחון התזונתי ורבים אחרים. אמרנו אז ואנחנו חוזרים ומדגישים גם היום. מיסוי משקאות ממותקים מבלי לייעד את הכסף לטובת הביטחון התזונתי אינו שווה דבר. אם להיות בוטים, צריך להגיד שעדיף שהמיסוי לא יתקיים אם הכסף לא יגיע למקום הטבעי שלו, מאבק בחוסר הביטחון התזונתי ובסוכרת.
קצת עובדות. שתיית משקאות ממותקים היא אחד הגורמים המרכזיים לעלייה בכמות הסובלים מעודף משקל והשמנת היתר ולבעיות בריאותיות הקשורות בתזונה לא בריאה, שתיית משקאות קלים ממותקים תורמת לתזונה לקויה, ומעלה את הסיכון להשמנת יתר, סוכרת ובעיות בריאותיות חמורות נוספות יותר מכל קטגוריה אחרת של מזון.
בעולם קיימת מגמה של עלייה מתמדת בצריכת משקאות ממותקים, וכך גם בישראל. מחקר של ארגון הבריאות העולמי קבע כי בני הנוער הישראלים נמצאים במקום הראשון בעולם בצריכת משקאות מוגזים וממותקים. 42% מבני הנוער הישראלים שוקים משקאות ממותקים לפחות פעם ביום.
על-פי האגודה לבריאות הציבור, הישראלים קונים כ-780 מיליון ליטר משקאות קלים בשנה. באמצעות צמצום צריכת משקאות ממותקים ניתן להפחית את תופעת השמנת היתר, ובכך לשפר את איכות החיים ואת משך החיים של הציבור בישראל, תוך צמצום ההוצאות שמשקיעה המדינה לטיפול בנזקי התופעה.
הציבור מסכים
הנתונים הביאו אותנו לבדוק בסקר מקיף מה עמדות ציבור הצרכנים לתמריץ השלילי לשתיית משקאות ממותקים. קשה לומר שהופתענו. הציבור בהחלט איתנו, בין אם מדובר באוכלוסיות שרמת ההכנסה המשפחתית שלהם גבוהה ובין כאלה שנאבקים יום יום על הקיום הכלכלי שלהן.
היום, כאשר המיסוי הופך פחות או יותר לעובדה קיימת, נשאר רק הצורך לייעד את הכסף למקום הראוי לו ביותר. יש מי שאומרים שהאוצר ממש לא אוהב לייעד מסים לנושא מסוים, אבל היי, רגע, בחוק ההסדרים שמונח כרגע על שולחן הכנסת יש לפחות רפורמה אחת אשר כל ההכנסות ממנה מובטחות, כך על-פי החוק, לטובת פרויקטים של תחבורה ציבורית. זה אומר שאפשר.
התחלנו את המהלך כי היינו ועדיין אנחנו בטוחים, שבאמצעות מיסוי, ניתן לא רק לצמצם רכישת משקאות ממותקים, אלא גם לייצר הכנסות ולייחד תקציב קבוע לצורך מיגור חוסר הביטחון התזונתי ולצורך קידום תזונה בריאה בקרב הציבור בכללותו ובקרב אוכלוסיות מוחלשות בפרט באמצעות מערכות הסברה ארוכות טווח שיכולות לחולל שינוי כפי, למשל, שחוללה מערכת ההסברה למניעת קטיפת פרחי בר.
לחברי הכנסת ה-24 יש היום הזדמנות פז להוביל מהלך של שינוי. שינוי שכולל בתוכו מספר מרכיבים חשובים. האחד - הקטנת הצריכה של משקאות ממותקים הפוגעים בבריאות הציבור, שיפוי אוכלוסיות מעוטות הכנסה על-ידי הסטת כספי המס לטובת קרן לביטחון תזונתי אשר תגדיל את התקציב הממשלתי המיועד כרגע למיזם הלאומי לביטחון תזונתי ובכך לסייע לאותן אוכלוסיות והשלישי - הגדלת המשאבים הממשלתיים למאבק בהשמנה ובמיוחד במחלת הסוכרת, שני מרכיבים מרכזיים בתמותת ישראלים כל שנה.
כדאי שחברי הכנסת ייקחו לידיהם את הצעת החוק שהונחה אז וישלימו ממנה את הסעיפים הרלוונטיים במסגרת הצעת המיסוי בחוק ההסדרים. אבל אם יתברר שרשות המסים מעדיפה ללכת בדרך הקצרה ולעקוף את הכנסת מבלי לבצע חקיקה ראשית, ראוי יהיה כי חברי הכנסת יחזירו מחדש לשולחן בית המחוקקים את ההצעה המקורית.
איתן כבל הוא יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת לשעבר. רן מלמד הוא מנכ"ל עמותת "ידיד" לשעבר ומייסד "נקודת מפנה" - המיזם לקידום מדיניות של רווחה כלכלית