גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פחות מיזוגים, יותר חברות חדשות: הנדל מנסה להעיר את שוק הסלולר מכיוון חדש

החברות הגדולות מדשדשות, וגם מכרזי הדור ה־5 לא מפיחים בשוק הסלולר חיים ● דווקא מכרז התדרים החדש, שיכניס שחקנים נוספים וקטנים לענף, יכול להעביר את התחרות בתחום מזירת המחיר לזירת החדשנות ● וגם: מה אפשר ללמוד מתמיכת הרגולטור בהסכם סלקום־אקספון?

שר התקשורת יועז הנדל / צילום: אייל מרגולין
שר התקשורת יועז הנדל / צילום: אייל מרגולין

ההחלטה של משרד התקשורת לתמוך בהסכם איחוד הרשתות בין סלקום לבעלים החדשים של אקספון, משקפת את תמימות-הדעים שיש למשרד עם אגף התקציבים וכנראה גם רשות התחרות. הם רואים במיזוג נוסף בשוק הסלולר אירוע שצריך להיזהר ממנו, ולכן עדיף לעשות כל מה שהם יכולים כדי לוודא שני דברים: ראשית, למנוע יציאה של שחקן נוסף מהשוק בדרך של מיזוג. כך הם דואגים שלא תהיה קריסה של חברה בתקופה של יועז הנדל כשר תקשורת; ושנית, לעזור לסלקום שנתפסת כחוליה החלשה בשוק הסלולר בשל החובות הגדולים שלה.

אבל לחשש של משרד התקשורת שלא ייצא עוד שחקן מהשוק יש היבטים נוספים. במשרד רואים משהו שהציבור והמשקיעים כנראה עדיין לא רואים - תחילת השיקום של ענף הסלולר. לא ברור מניין האופטימיות, אבל זה המצב. במשרד מאמינים שהחזרת הטיסות ומכירת חבילות דור 5 מעידות על שינוי חיובי בשוק. ואם החברות בדרך לשיפור מסוים בביצועים, אין מה למהר לאשר מיזוגים נוספים שיובילו לעליית מחירים.

עמדת המשרד מובנת, הוא מחויב בזהירות. לאשר שני מיזוגים בשנה בשוק הסלולר (אחרי שאישר לסלקום בשנה שעברה לרכוש את גולן טלקום) נראה לו מוקדם מדי ולא נכון. בנוסף, המשרד חש שבעת הזו הצלת אקספון חשובה כי היא תאפשר יציבות ותבטיח השקעות בשוק הסלולר, בכל הנוגע להמשך פריסת הדור החמישי וניצול התדרים שהוקצו לקבוצת סלקום ואקספון שהתמודדו וזכו ביחד במכרז התדרים.

מחיר היציבות: השוק תקוע ומנומנם

אם היעד של המשרד הוא להבטיח שקט ויציבות, אז אישור הסכם שיתוף הרשתות החדש, שמציל את אקספון וסלקום, הוא מהלך נכון. קודם כל כי הוא הרוויח זמן ומנע זעזוע בשוק, ובנוסף, כי הוא נתן הזדמנות לחברות הסלולר להתחרות ביתר שאת מתוך תקווה שהתחרות תביא לעידוד מודלים עסקיים חדשים בדור החמישי. ייתכן שהדבר יאפשר לחברות רווח, מבלי שיצטרכו מיזוג נוסף בשוק.

אבי גבאי, מנכ''ל סלקום / צילום: כדיה לוי

הבעיה עם הרעיון הזה, היא שקשה לראות איך הוא מחזיק מים. החברות הסלולריות לא רוצות את הדור החמישי, ומשקיעות בהוספת אנטנות רק משום שהן חייבות. אבל הבעיה היא שהדור החמישי טרם מצא את המודל העסקי שיאפשר לו להרוויח. וכשלא מרוויחים, מקצצים בהשקעות ומתרחקים מהרפתקאות. בישראל המצב עוד יותר קשה, כי אנחנו לא רואים את המפעילים משקיעים ברשת של הדור החמישי. כדי לתת דור חמישי אמיתי, צריך ליבת רשת שתומכת בו תמיכה מלאה, וזה לא יקרה בשנתיים-שלוש הקרובות.

הדור החמישי: לא מספיק רווחי

זה לא רק עניין של שיפור מהירות הגלישה, מדובר באקוסיסטם שלם של הנדסת רשת כדי להתחיל ולספק שירותים חדשניים. ראיתם בישראל חברה סלולרית שהשיקה שירות סלולרי חדש בשנים האחרונות? מאז המכרז לדור החמישי בשנה שעברה, משהו קרה? כלום. אז נכון שהייתה קורונה, אבל קשה לראות עדיין מה השירותים שיביאו לחברות כסף כשהן מתנהלות לאיטן ללא טיפת שאר רוח. בכיר באחת החברות הסלולריות אומר שאחרי כל כך הרבה שנים של דימום, החברות רוצות להתחיל לראות קצת כסף לפני שהן ממשיכות להשקיע במשהו שכרגע נראה ערטילאי.

לגיטימי, אבל לצד הניסיונות למכור חבילות דור 5, שנראה שלא באמת מעניינים את הציבור, צריך לזכור שההישארות של אקספון בשוק תבטיח שהתחרות על המחיר תימשך. אז איך הקידום של החבילות היקרות יותר, שלכאורה אמורות להגדיל את ההכנסות של החברות, מתיישר עם התחרות על המחיר שתגיע מאקספון? אין מנוס מהמסקנה שכל תחזית על עליית מחירי הסלולר ושיקום הענף שווה באותה למידה לגרסה ההפוכה.

מכרז תדרים חדש: רעיון טוב, לשם שינוי

נשאלת השאלה מה יעשו בשנה הבאה אם ייראו שהדשדוש בשוק הסלולר נמשך. זו שאלה שמשרד התקשורת מוטרד ממנה, אבל מנהיגות אמיצה ומקצועית לא יכולה להשאיר דיון כזה פתוח ללא מענה. לחתום קדנציה עם המטרה שלא יצומצם מספר השחקנים בשוק הסלולר זו לא מדיניות. הזדמנות לשינוי יכולה להיות מכיוון מעניין, למרות שהוא לכאורה מסוכן: מכרז סלולרי נוסף להקצאת תדרים בתחומים הגבוהים ובתדרים הקרויים גלים מילימטריים, יכול לתרום לא פחות לחדשנות מאשר אישור של מיזוג נוסף בשוק כזה או אחר.

הרעיון של הכנסת שחקנים חדשים לשוק הסלולר שיקבלו תדרים ושייצרו מודלים חדשים לעסקים הוא רעיון חשוב וטוב. בואו נודה על האמת, חברות הסלולר לא בנויות לזוז למודלים חדשים. הגבינה מזמן זזה והחברות לא. חלק מההנהלות קפואות וגם הדירקטוריונים משוועים לראות כסף (או דיבידנדים במילים אחרות). לא לחינם מודל חדשני, כמו של קרן אלומה לרישות אצטדיון פתח תקווה בשירותים חדשניים מבוססי דור 5, לא נפל בחלקה של אף חברת סלולר. כל החברות ויתרו. והסיבה לכך ברורה, כרגע החברות לא מסוגלות לסכן מיליוני שקלים. אבל גופים קטנים שיקבלו רוחב סרט עצום במינימום עלויות ויציעו מודלים עסקיים חדשים, הם הדרך היחידה לדחוף יוזמות חדשות ולעורר את השוק.

אגרות התדרים: חסם להשקעות

קשה להתעלם מהדיון על אגרות התדרים. החברות הסלולריות משלמות עליהן כ-300 מיליון שקל בשנה. זה סכום גבוה מאוד שקל לשער איך היה יכול לשפר את מצבן הפיננסי של החברות אילו היה מופחת. ניתן לקשור בין ההפחתה הצפויה לבין השקעות עתידיות, אבל האוצר נעול בתפיסה שלו שההכנסה הזו היא בטון בספר התקציב. לכן, הוא מתנגד כבר שנים לבטלה או לשנותה. הגיע הזמן שאגרות התדרים יעברו חשיבה מחדש, וייתכן שהפחתתן תועיל יותר למשק דרך השקעות והאצת פריסה.

משרד האוצר סולד מהזרמות כסף לשוק הפרטי כפי שהוא מתנגד לבקשתו של שר התקשורת יועז הנדל למתן הלוואות של 400 מיליון שקל להרחבת פריסת הסיבים האופטיים בפריפריה. האוצר הסכים להקלות באגרות התדרים במכרז הדור החמישי, אבל זה לא מספיק. אגרות התדרים זה מס מיותר שבשוק הסלולר מזמן לא מממש את ייעודו לניצול יעיל של הספקטרום שנמצא במחסור. כיום אין מחסור, וישנן דרכים לפקח על הניצול היעיל של התדר, אז למה צריך לגבות מס מיותר, אם מנגד הפחתתו עשויה להביא להאצת השקעות.

עוד כתבות

אניית הקרב Hessen, בשובה מהים האדום לגרמניה / צילום: Reuters, Sven Eckelkamp

הגרמנים נסוגו, החות'ים השתכללו: כוח המשימה האירופי בים האדום מקרטע

דברי האדמירל היווני שעומד בראש כוח המשימה האירופי, שדלפו לתקשורת הזרה, חשפו כי הכטב"מים שמשגרים החות'ים מתגברים על ההגנות האוויריות, ושעם שלוש ספינות בלבד, הוא לא יכול למלא את המשימה ● בינתיים, מספר הספינות העוברות במצרי באב אל–מנדב צנח

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

השקל נסחר בתנודתיות לאחר הודעת חמאס על קבלת המתווה להפסקת אש

ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● השקל נסחר בתנודתיות מול המטבעות הזרים ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33%

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר לשעבר / צילום: שלומי יוסף

בוגרי אגף תקציבים מוחים נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה

בוגרי אגף התקציבים במשרד האוצר יתאספו מחר (ג') למחות על כך שהאגף אינו שומר על הקופה הציבורית ● גורמים באגף בתגובה: "צריך לתת לנו גב"

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית

אתר בנייה. קצב מכירות הנדל''ן עלה / צילום: אייל פישר

קצב מכירות הדירות עלה, ובאוצר קוראים לעצור את מתווה הסיוע

תוכנית הסיוע לענף שאושרה בפברואר כללה מתווה שיעזור לקבלנים בשלב המכירה המוקדמת ● אולם לגלובס נודע כי קידום המתווה נעצר ונבחן מחדש, בין היתר בשל נתוני המכירות האחרונים

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

מכוניות חדשות ממתינות לייצוא בנמל טיינג'ין בסין / צילום: Shutterstock

כל רכב חמישי שנמכר בארץ הוא מסין: הסיבות והחששות מאחורי הנתון החריג

למרות הרוחות הצוננות שנושבות מבייג'ין, נתוני מסירות הרכב מתחילת השנה מגלים ששוק הרכב הישראלי הופך להיות "סיני" במובהק ● עד כמה המגמה תלויה ביציבות הביקוש לרכב חשמלי בישראל והאם התדרדרות נוספת ביחסי ישראל–סין "תקרר" את הביקוש וההיצע

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

האינטרס המשותף של טורקיה ואיראן נחשף בראיון של שר החוץ

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

בבסיס סודי שמתרחב במהירות: כך נערכת איראן למתקפה הבאה נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי