עדיין קיים מצב של חוסר הבנה בתכנון פרישה ופנסיה / צילום: Shutterstock, Khongtham
במסגרת חוק ההסדרים שצפוי לעבור בקרוב בבית המחוקקים - התקבלה החלטה שתשפיע באופן ישיר על חיי כלל האזרחיות מדינת ישראל. העלאת גיל הפרישה לנשים באופן הדרגתי ל-65. לאחר הבשורה - ציבור הנשים געש: האם זה טוב לנו, מה זה אומר לגבי העתיד ומדוע המדינה מתערבת בנושא. הדעות נחלקו לשתיים - בעד ונגד. הדיון הבלתי נגמר, שבו פוסקים בעד או נגד החוק, שכרוך סביב תקציב המדינה - ממחיש שוב את עומק חוסר ההבנה בשאלה כה משמעותית - מתי נשים יכולות וצריכות להתחיל להשתמש בחסכונות הפנסיה שעליהן עמלו כל חייהן. שם המשחק בנושא הכה מורכב הוא דיפרנציאליות.
במצב הנוכחי נשים יכולות להתחיל להשתמש בחסכונות הפנסיה שלהן, ולקבל קצבה כבר בגיל 60 - ללא קשר להחלטה להעלות את גיל הפרישה ל-65. יתרה מכך, ישנם מקרים רבים בהם קיים יתרון כלכלי משמעותי בקבלת קצבת פנסיה טרם היציאה לפנסיה. אך אין "נוסחה" על-פיה כל הנשים צריכות לנהוג. העלאת גיל הפרישה לנשים מחדדת את הצורך בדיפרנציאליות, הכרוכה במשתנים רבים והכרחית למציאת פורמולה ל"נוסחה" הייחודית עבור כל אחת.
למה דיפרנציאליות הכרחית?
הפנסיה של כולנו, זו שאיתה נצטרך לחיות מגיל 65 בהדרגה, תלויה במספר רחב של פרמטרים שמשתנים במרוצת השנים, והם אלו הקובעים את הפנסיה. הבנה של הפרמטרים כבר בגיל צעיר, יספקו לפורשת העתידית תמונה מלאה לשאלה, איך סוללים תכנון פרישה מדויק, שעשוי להפיק עשרות אחוזים יותר מהתכנית שתוצע לה באופן גנרי.
הפרמטרים העיקריים שמגבירים את הצורך בדיפרנציאליות הפנסיונית לנשים, הם בראש והראשונה אופי העבודה - עבודה במקצועות שוחקים, תגרום לפרישה מוקדמת מהגיל אותו מציבה הממשלה לפרישה לנשים. ולכן, העלאת גיל הפרישה עתידה לפגוע בעיקר בהן.
אך בדיוק בשל כך ניתנו פתרונות ייחודיים במסגרת חוק ההסדרים, במטרה לצמצם את הפערים למען אוכלוסייה זו. אך לנשים אסור להתבסס רק על הפתרונות שהממשלה מציעה, במקרים אלו חשוב לבחון את האפשרות להקדים את קבלת הפנסיה, חרף העלאת גיל הפנסיה. במקביל לעיסוק, גם לרמת ההכנסה יש תפקיד בהעלאת גיל הפרישה, כך למשל ככל שרמת ההכנסה נמוכה יותר - שיעורי המס נמוכים יותר - ולכן הכדאיות בהקדמת הפנסיה גדולה יותר וגם משפרת את גובה ההכנסה - על אף העלאת גיל הפרישה ל-65.
הצורך בדיפרנציאליות לא פוסח גם על מרכיב התשואה שבו קיים שוני בין תוכניות הפנסיה, כאשר חלקן מבטיחות תשואה נאה, וחלקן לא מבטיחות תשואה כלל וצמודות למדד ההשקעות במסלול ההשקעה בו בחרתן. ככל שהתוכנית הפנסיונית זוכה לתשואה גבוהה יותר ומובטחת - משמע שהעדיפות תהיה לנסות לדחות את קבלת הקצבה ככל הניתן - כמו גם מקדם הפנסיה, שככל שהמקדם נמוך יותר, כך הקצבה החודשית גבוהה יותר - וכל שנת דחיה של קבלת הקצבה, תגרום לעלייה נוספת בפנסיה. בעוד לנשים שלא מובטחת תשואה בתוכניות הכדאיות בהקדמת הפנסיה גדלה.
גם בהטבות המס קיימת דיפרנציאליות. כבר בגיל 60 ניתן ליהנות מפטור על הפנסיה הנובע מהכספים שהופקדו לתוכניות הפנסיה וכבר שולם עליהם מס בשלב ההפקדה. פטור זה תלוי גם באופן מימוש כספי הפנסיה לאורך שנות העבודה. מימוש הפטור כבר מגיל 60 מקטין את המס על הפנסיה ומגדיל את הכדאיות בהקדמתה.
כמובן כאשר מדברים על קבלת פנסיה מצב הבריאות הוא אחד הפרמטרים החשובים להחלטה ומגדילים את השונות בין מקרה למקרה בשאלת אופן מימוש כספי הפנסיה והעיתוי הנכון למימוש.
במסגרת חוק ההסדרים, המדינה סיפקה רשת ביטחון לנשים - על מנת לצמצם את הפער החברתי הטמון בהזזת גיל פרישה. אך עדיין קיים מצב של חוסר הבנה בתכנון פרישה ופנסיה - המהווה את אחד הצעדים המשמעותיים ביותר של כל אישה, בהגיעה לגיל השלישי. הבנה שהנושא הוא דיפרנציאלי ופרסונלי - תגרום למעורבות של הנשים כבר בגילאים מוקדמים, ותסייע בכך שכל אחת תסלול עבורה מסלול פרישה התואם את האופי והצרכים האישיים שלה. העלאת גיל הפרישה והעלאת המודעות של נושא החיסכון הפנסיוני לכותרות - תסייע להגביר את ההבנה לפיה.
הכותבת היא סמנכ"לית תכנון ופרישה בקבוצת קלי