הדמיה לתוכנית המתחם העסקי בוואדי גוז במזרח ירושלים / צילום: משרד ארי כהן אדריכלות ובינוי ערים
עיריית ירושלים הודיעה אתמול (ג') כי אושרו להפקדה שלוש תוכניות שונות המציעות הקמה של מאות אלפי מטרים רבועים של שטחי תעסוקה במזרח העיר ירושלים. כך אושרו 100,000 מ"ר של שטחי תעסוקה, תעשייה ומסחר בשכונת א-טור; 200,000 מ"ר לשטחי תעסוקה, מסחר ומלונאות בוואדי ג'וז; ו-75,000 מ"ר של תעסוקה, תעשייה קלה, מלאכה ומסחר באום טובא.
התוכנית בשכונת א-טור נמצאת על קצה גבול השיפוט של העיר, בחיבור ישיר לכביש ירושלים-ים המלח, בסמוך למחלף הזיתים. שטח המתחם הוא כ-45 דונם.
התוכנית תכלול כ-100,000 מ"ר לשטחי מסחר, תעסוקה ותעשייה, כאשר המסחר ילווה את הצירים הראשיים, ושימושי התעסוקה יורחקו משטחי המגורים הגובלים בתוכנית. התכנון הוא של גיאו בן גור אדריכלים.
תוכנית אזור התעסוקה בוואדי ג'וז היא חלק ממהלך גדול יותר להסדרת הפיתוח באזור. התוכנית משתרעת על שטח של כ-80 דונם ועוברת דרך הרחוב הראשי בוואדי ג'וז ועד לשדרות האוניברסיטה העברית מצפון.
התוכנית קובעת היקפי בנייה לתעסוקה בשטח של כ-200 אלף מ"ר לתעסוקה, מסחר, מלונאות ו-10% מגורים. הבינוי יהיה בגובה של 8 קומות במגרש הדרומי ועד 14 קומות במגרש הצפוני באופן מדורג. עורך התוכנית הוא משרד ארי כהן אדריכלות ובינוי ערים.
שטחו של אזור התעסוקה באום טובא הוא כ-66 דונם, והוא ממוקם מזרחית לשכונת הר חומה ולקיבוץ רמת רחל. למקום יש נגישות גבוהה לצירי התנועה - כביש נחל דרגה (דרך 398) ודרך אל-לתון.
בנוסף לתעסוקה מציעה התוכנית שטח למבנים ומוסדות ציבור עבור שימושים עירוניים, שטח ציבורי פתוח ומרכזי בחלקה הצפוני, פיתוח נופי לאורך כביש נחל דרגה וכן שבילים לחיבור בין אום טובא לאזור התעסוקה, המשמשים גם להעברת תשתיות וניקוז. אדריכלית התוכנית היא נילי חר"ג.
"עשרות שנות הזנחה"
איתי שפרן, מנהל הפיתוח העסקי במכון גיאוקרטוגרפיה, מסביר כי עודף שטחי התעסוקה, שעליו מדובר לאחרונה, אינו תקף למזרח העיר ירושלים: "ברמה הכללית בירושלים מקודמים היום הרבה אזורי תעסוקה. כך בהר חוצבים, בגבעת שאול, בגבעת רם ובכניסה לעיר. הצורך במזרח ירושלים נובע מזה שבכל השכונות הצפופות האלה אין שטחים מסודרים לעבודה, משרדי עורכי דין ורואי חשבון וכך גם מרפאות מומחים. צריך לזכור שמדובר בשליש מתושבי העיר, כמעט 400,000 איש, שאין להם תשתית זמינה לשטחים כאלה. מדובר בצורך להתגבר על עשרות שנות הזנחה.
"בנוסף, עיריית ירושלים מאבדת בשנים האחרונות ביקושים לטובת שטחי אחסנה לבית שמש. הסיבה לכך היא קודם כל זמינות של שטחים. זה תקף למזרח העיר, כי הקרקע במזרח ירושלים תהיה זולה מאשר במקומות אחרים בעיר, עם זמינות למערב העיר".
אדר' אפרת כהן-בר, סמנכ"לית תכנון בעמותת "במקום" - מתכננים למען זכויות תכנון, הבהירה כי מדובר במהלך מבורך, אך נדרש צעד נוסף: "בשעה טובה עיריית ירושלים מתכוונת לאפשר לתושבים פלסטינים לפתח את הקרקע שלהם ולהתפרנס ממנה. הצעד הבא יהיה להתמודד עם הבעיה הגדולה יותר - המחסור במגורים. שלוש התוכניות שהוועדה המקומית ממליצה עליהן כעת מצטרפות לעוד תוכניות שבצנרת, העוסקות בעיקר בתעסוקה ומתעלמות מהבעיה העיקרית. חלקן מספקות מעט נפחי בנייה למגורים. תמיד מעט. תמיד פחות ממה שצריך. עיריית ירושלים, עשי את הצעד הנוסף המתחייב ותני לתושבים את קורת+הגג הנחוצה לצד פרנסה ותעסוקה".
ראש העיר ירושלים, משה ליאון, מסר: "אנו משקיעים בפיתוח אזורי תעסוקה בכל רחבי העיר, ובכלל זה במזרח ירושלים. זאת, כדי לאפשר לרבים מתושבי מזרח העיר אפשרויות תעסוקה מגוונות. אנו פועלים במטרה לצמצם פערים ולאפשר הזדמנויות לכל תושבי העיר. ירושלים מאוחדת, מזרח ומערב, במעשים".