השלב הכי חשוב של ניהול הקריירה שלכם - לא משנה מי אתם

כל תהליך ניהול קריירה חייב להתחיל באבחון המעמד של העובד ומיצובו בשוק העבודה. מהות האבחון היא זיהוי מדויק של מיקומו על פני 5 פירמידות המיצוב עליהן מתנהל השוק - פירמידת מיצוב המגזרים / התעשיות / הארגונים / המקצועות / תתי המקצועות - שהכרחי על מנת לבנות מסלול התפתחות מיטבי ולקבל החלטות קריירה מושכלות.

פוטנציאל הקריירה לא תלוי בכישורים

האבחון כולל שני חלקים שהתוצאה שלהם היא הגדרת מטרות לטווח הארוך, גזירת צעדים לאחור ובניית תוכנית עבודה - שלבים המהווים את הבסיס האסטרטגי לניהול הקריירה מתחילתה ועד היציאה משוק העבודה.

השלב הראשון באבחון, שעליו תכנון הקריירה קם או נופל, תפקידו להגדיר את גבולות הגזרה הראליים שבתוכם ניתן בסבירות גבוהה לפתח את הקריירה, אבל למרות חשיבותו האסטרטגית הוא כלל לא קשור לאדם עצמו. בנקודה הזו בתהליך ממש לא חשוב מי האדם, מה מעניין אותו לעשות או לאן הוא רוצה להגיע - הדבר היחיד שמעניין זו הקריירה שלו עד כה.

כלומר, בראש מסמך קורות החיים שלו יכול להיות כתוב השם שלכם, שלי, של השכן שלי או של הנכד של סבתא שלי - עדין גבולות הגזרה יהיו אותם הגבולות.

מדוע? כי פוטנציאל הקריירה הוא לא פונקציה של האדם, של מה הוא רוצה או של איכות הכישורים שלו, אלא רק של האופן שבו הרצונות והכישורים הללו באו לביטוי באיכות ההשכלה והניסיון התעסוקתי שרכש - דהיינו, מסלול הקריירה שלו עד לרגע נתון.

הבשורה הטובה היא כי מי שמכיר את שוק העבודה יכול לבצע את השלב הראשון באבחון הקריירה שלו בקלי קלות. אבל יש גם בשורה רעה - מבחינה רגשית התוצאות הן לעיתים קרובות לא פשוטות, כי גבולות הגזרה הריאליים הם כמעט תמיד צרים ממה שאנשים נוטים לחשוב. המשמעות היא פעמים רבות ויתור על חלומות, מאוויים, תשוקות - חלקם מקצועיים/ניהוליים, חלקן כלכליים גרידה - וכל זה עוד לפני שהגענו לבחון את האדם עצמו.

בזבוז "זמן קריירה" ופגיעה בערך המותג

הכיצד? משום שהסיכוי לפריצת הגבולות האלה הוא מאד נמוך - בגלל המעסיקים ולא בגלל איכות העובדים - לכן גם כשמדובר באנשים מוכשרים, נחושים ומקושרים לרוב זה לא באמת עוזר. אם הקריירה שלהם לא עומדת בתנאי הסף שהגדירו המעסיקים, כמעט בלתי אפשרי לטפס על החומה הזו, והם יפסלו על הסף.

מדוע השלב הראשון הוא כה קריטי להתפתחות הקריירה למרות שהוא לא קשור לאדם עצמו? כי בלעדיו אנשים עלולים להשחית זמן ומשאבים על ניסיונות עקרים להגיע למקומות שהם מחוץ לטווח הריאלי, והמשמעות היא כמעט תמיד פגיעה קשה עד בלתי הפיכה בקריירה, משתי סיבות עיקריות: ראשית, בזבוז "זמן קריירה" - פרק הזמן שבו ניתן להתפתח ולהתקדם - שהוא נתון ובלתי ניתן להארכה. שנית, תזוזה לתחומים, מקצועות, ארגונים או תפקידים שפוגעים משמעותית בערך המותג, ובהתאמה בפוטנציאל המקצועי/הניהולי והכלכלי.

כעת, משאובחנו ערך המותג וערך השוק, הוגדרו גבולות הגזרה הריאליים והופנמו, זה הזמן להתקדם לשלב השני באבחון - שלב שבו האדם נכנס במלא הדרו לתוך התמונה, על רצונותיו, שאיפותיו והעדפות הקריירה שלו. בשלב זה המטרה היא לאבחן את האדם עצמו, לזהות את הפוטנציאל המקצועי/ניהולי שלו, את המוטיבציות העיקריות שמניעות אותו, האם הוא מוטה קריירה או משפחה וכו', כבסיס לבניית תוכנית ניהול הקריירה שלו.

מאד חשוב להבין כי לשני אנשים בעלי השכלה ומסלול קריירה זהים, שפירושם אותם גבולות גזרה, עשויים להתאים כיוונים הפוכים לגמרי בתוך הגבולות הללו, למשל שני כלכלנים, בוגרים מצטיינים של אותה האוניברסיטה שעובדים באותו בנק בתפקידים מקבילים.

יעד לעשור הקרוב

לאחד מומלץ בחום להישאר במערכת הבנקאית בתפקידים מקצועיים, או לעבור לתפקידים רלוונטיים לניסיונו במגזר הציבורי (הוא לא מתאים לניהול, הכי שוב לו איזון בית-עבודה, והמוטיבציה העיקרית שלו היא בטחון תעסוקתי). לעומתו, לכלכלן השני מומלץ לעזוב את המערכת הבנקאית, ובהמשך הדרך לעבור לתפקידים ביצועיים/עסקיים ובהם להתפתח במסלול ניהולי (הכלכלה הוא אחד המקצועות היותר ורסטיליים בשוק העבודה).

בתום שני שלבי האבחון יש להגדיר את הכיוון המדויק של הקריירה - מגזרים, תעשיות, גודל ארגונים וכו' - ואת היעד אליו מכוונים בעוד 10-15 שנים, לגזור תפקידים לאחור, ולבנות תוכנית עבודה לטווח הקרוב והבינוני - תכנית שהצלחתה תלויה רובה ככולה בשלב שכלל לא קשור לנשוא התוכנית.

זכרו, קריירה זה הפוך ממה שחשבתם. בהצלחה.

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה