ממש לא הקורונה: ירון זליכה מזהיר מ"התחלואה" האמיתית בכלכלת בישראל

הכתבה בשיתוף מכללת ביג שוט

ודאי כבר שמעתם, לא פעם ולא פעמיים, על הפער הרב שיש לציבור בישראל בכל הקשור לחינוך פיננסי: רבים לא מתעמקים בחשבונות החיסכון שלהם, בפנסיה , בנבכי המשכנתא ואפילו בהתנהלות השוטפת של חשבון הבנק - ומדובר בנושאים שהבנה בהם יכולה להיות שווה אלפי שקלים בשנה, לא פעם אף יותר מזה.

מסיבה כזו או אחרת, המדינה כמעט ואינה מקדישה זמן 'חינוך פיננסי' לאזרחיה, וכך כמעט כולנו יוצאים אל העולם, אחרי שמעטפת בית הספר והצבא כבר אינה מגינה עלינו, ללא כל ידע בסיסי בתחום. התוצאה: רבים אינם יודעים כיצד להתנהל עם כסף וכיצד לנהל כסף, ומשלמים על כך לעתים בגדול.

"בבתי הספר בישראל לא נותנים לאזרח מספיק כלים כדי להתמודד עם האתגרים המרכזיים של החיים", אומר גיא ברנד, יזם‌‌ כלכלי‌‌ ומנכ"ל‌‌ משותף‌‌ במכללת "ביג‌‌ שוט‌", המכשירה סוחרים למסחר בשוק ההון. "אחד הכלים החשובים הוא חינוך פיננסי. אנחנו רואים באופן מובהק שבמדינות במערב שהנחילו השכלה פיננסית כבר מבתי ספר יסודיים, האזרחים יודעים להתנהל ברמה הפיננסית, יודעים לא להיכנס לסיכונים וגם יודעים לאתר הזדמנויות.

 מימין לשמאל: גיא ברנד, אורי קוסקאס וירון זליכה / צילום: יאיר סיגרון, ביג שוט

"כשלא מעניקים לאזרח את הכלים האלה, כשלא מלמדים אותו להכיר את השחקנים והאמצעים בעולם הפיננסי - הפנסיות, הקרנות, הקופות, כלי האשראי, המשכנתאות - אנחנו מייצרים 'תחלואה' נוראית, שהקורונה שאיתה אנחנו מתמודדים בתקופה האחרונה היא כלום ושום דבר לעומתה. אנשים מקבלים דו חות רבעוניים שאין להם מושג מה כתוב בהם, והמרוויחים הגדולים מחוסר הידע הזה הם הגופים הפיננסיים, מהבנקים ועד לבתי השקעות . צריך לשנות את זה".

"הציבור נמצא במצב לא נוח בלשון המעטה שנובע משני גורמים עיקריים", מוסיף פרופ' ירון זליכה, כלכלן ומי ששימש כחשב הכללי במשרד האוצר בין השנים 2003 ל-2007. "האחד - העובדה שרמת הידע הפיננסי והחינוך הפיננסי של הציבור בכלל ושל הצעירים בפרט, נמוכה ביחס למדינות המערב; השני - ירידה חדה מאוד ב'כושר' של החיסכון הפנסיוני - במימון החיים בפנסיה בעתיד. אם בדור של ההורים שלנו הספיקה בדרך כלל משכורת אחת למשק בית במעמד הביניים כדי לזכות בפנסיה נאה, היום גם שתי משכורות לא יספיקו לכך, ברוב המקרים. כך נוצר מצב שהצעירים של היום לא יודעים הרבה על מצבם הכלכלי, ולא מבינים ולא מפנימים את מה שצפוי להם בעתיד".

 פרופ' ירון זליכה / צילום: יאיר סיגרון, ביג שוט

"אנשים נרתעים מהתחום הפיננסי"

כאמור, המדינה, לפי ברנד, לא דאגה עד היום לגיבוש תשתית ראויה, ממוסדת, ארוכת טווח, בכל הקשור לחינוך פיננסי. בתי הספר, גם היום, לא מלמדים את הנושא באופן רחב. וכמו שקורה לעיתים, מה שהמגזר הציבורי לא מצליח לייצר, עושה בסופו של דבר - במידה כזו או אחרת - המגזר הפרטי. במקרה שלנו, חברו אנשי ביג שוט לפרופ' זליכה כדי להגיש לציבור מידע זמין, חינמי ברובו וקל להבנה, על התנהלות פיננסית נכונה, באמצעות סדרת סרטוני "לפרוש מיליונר".

לצפייה בסרטוני "לפרוש מיליונר עם ירון זליכה" הקליקו כאן>>

"המצב שעליו דיברתי קודם הוביל אותי לכמה מסקנות", מספר פרופ' זליכה על הרציונל מאחורי הסרטונים. "ראשית - הדור הצעיר צריך להתחיל לחסוך כבר מגיל צעיר, אפילו מגיל 20; שנית - יש להסביר לו עד כמה חשוב החיסכון לטווח הארוך, גם בגלל הריבית דריבית, וגם משום שהסיכון נמוך יותר ככל שהחיסכון הוא לטווח ארוך יותר; שלישית - כל זה מקבל משנה תוקף משום שהצעירים של היום מתנהלים בתרבות של צריכה ללא הכנסה, כלומר מוציאים כספים אדירים על חתונה או על רכב חדש, ולא עוצרים לרגע כדי לחשוב אולי עדיף לחסוך את הסכום הזה, או לפחות חלק ממנו; רביעית - חוסר ההבנה, שמתבטא במישורים רבים, כפי שציינתי כעת, גורם לאנשים להירתע ולהתרחק מהתחום הפיננסי: מושגים כמו ריבית דריבית, סיכון, חיסכון ארוך טווח - כל אלו מרתיעים את רוב האנשים, כי הם פשוט לא יודעים במה מדובר.

"מכאן צמח הרעיון של שיתוף הפעולה שלי עם ביג שוט" הוא ממשיך, "לי עצמי היה חשוב לעשות פרויקט חינמי, שיעניק את הידע הבסיסי לציבור הרחב, בגבולות האפשר. חברתי לביג שוט, ויחד עשינו פרויקט של כמה סרטונים מושקעים מאוד, חינמיים, שלטעמי מעניקים ידע חשוב מאוד על חשיבה פיננסית, על הכנסות והוצאות, על חיסכון. הם מעודדים אנשים 'להתעורר' ולא לחכות לגיל 40 כדי לחסוך. מי שירצה לדעת עוד, יותר ממה שאנחנו מציעים בסרטונים, יוכל לרכוש גם קורס מתקדם לחינוך פיננסי".

"כבר לפני שנים רבות היה לי רעיון כזה בראש - שילוב בין ערך עסקי לבין חינוך וידע כללי לציבור", מוסיף ברנד, "בסרטוני 'לפרוש מיליונר', שיצרנו עם פרופ' זליכה, אנחנו מתרכזים בנושאים שבהם הציבור סובל מחוסר גדול מאוד בידע ובכאלו שאפשר לבצע בהם מהלכים ולראות תוצאות מיידיות - לדוגמה, מניעת כפל ביטוחים. לאורך התהליך אנחנו גם מקבלים שאלות והערות שמצביעות על עוד נקודות שאינן נהירות לאנשים, וזה עוזר לנו להרכיב את הפאזל השלם. בתוספת הליווי והתמיכה שאנחנו מספקים, שיש להם תפקיד קריטי בתהליך, אפשר לראות בעיניים איך דברים מתחילים להסתדר לאנשים, איך הכול מתחיל להיות מובן יותר, ואז מי שנחשף למידע הזה מתחיל לעשות, להניע, להזיז מהלכים שפועלים לטובתו.

"צריך להבין", הוא ממשיך ומסביר, "הכסף שנמצא בחסכונות שלנו נשחק כל הזמן, בגלל דמי ניהול, בגלל עמלות וכדומה. אנשים מחזיקים בכסף הזה ולא עושים איתו שום דבר, כי הם לא יודעים מה לעשות איתו. אם היו יודעים, היו, למשל, משקיעים בשוק ההון, בצורה חכמה ומחושבת כמובן. גם בעזרת השקעה של כמה מאות שקלים בחודש אפשר לשפר משמעותית את המצב הפיננסי".

לא לפעול לפני שמבינים את הנושא

המטרה של הסרטונים שיצרו יחד פרופ' זליכה וביג שוט, והמטרה של חינוך פיננסי באופן כללי, היא ליצור הבנה גדולה יותר - לגרום לאדם לדעת מה קורה עם הכסף שלו ולמה חשוב לשים לב; להראות לו כי הדברים יכולים להיות קלים מאוד להבנה למרות המונחים המקצועיים והמילים המפוצצות - תלוי איך מגישים אותם.

"השקענו מאמצים רבים על מנת לתווך את החומר באופן כמה שיותר פשוט, בעיקר בשביל לגרום לאנשים להתעורר", מסכם פרופ' זליכה. "הענקנו בסרטונים את המידע הבסיסי, אך גם בפגישה עם רואה חשבון או כלכלן אפשר לקבל את המידע הזה - העיקר שהוא יהיה קיים אצל האזרח הממוצע, ושהציבור הרחב ייחשף לכך.

"אציין כאן דבר חשוב נוסף, שהדגשנו גם בסרטונים" הוא ממשיך, "חינוך פיננסי לא מכשיר את האדם להשקעה בשוק ההון - זה תחום אחר לגמרי, שאותו חשוב ללמוד לעומק. אם אתם מתכוונים להתנהל באופן עצמאי בשוק ההון, את זה חייבים ללמוד, והיטב, אחרת מסתכנים ומסכנים את הכסף בצורה משמעותית".

"הפרויקט שיזמנו נועד להנגיש את החומר, להבטיח שכל אזרח במדינת ישראל יוכל להבין את הדברים הבסיסיים, וש'ייפלו לו האסימונים'", מחזק ברנד את הדברים. "העיקרון שעומד מאחורי העניין: אל תחליטו לפני שאתם לומדים את הנושא: מהי קרן פנסיה, מה זו קופות גמל, מה המשמעות של הלוואות, של ריביות, של משכנתאות, של השקעה בנדל"ן. אלו דברים שלא מצריכים שום ידע במתמטיקה ובאנגלית, או IQ גבוה.

"ממש בקרוב תעלה האפליקציה שלנו בנושא, שגם תאפשר למשתמשים לאגד את כל העולם הפיננסי במקום אחד, וגם תשמש כ-Pusher: היא תדחף את המשתמש כל הזמן לבצע משימות חשובות בנוגע לכסף שלו, ותבדוק אם הוא ביצע אותן או לא. כל משימה כזו שתתבצע יכולה להביא לשינוי, וגם אם הוא קטן - במצטבר מדובר בשינוי גדול מאוד.

"אני מקווה מאוד לצד כל זה, שיבוא יום ומישהו שם למעלה יתעשת, יעלה את הנושא הזה לרמה הלאומית וינחיל השכלה פיננסית בבתי הספר. זאת חובה, וזה דבר לא פחות חשוב מלימודי מתמטיקה, אנגלית ותנ"ך", מסכם ברנד.

לצפייה בסרטוני "לפרוש מיליונר עם ירון זליכה" הקליקו כאן>>