גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ניסיונות להפחתת הנטל הרגולטורי בצעדים הדרגתיים - דינם להיכשל

התמריצים של הרגולטורים נוטים לכיוון הקטנת סיכונים, ולכן רק לשינוי דרסטי של השיטה יש סיכוי להצליח במשימת הורדת יוקר המחיה

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: רפי קוץ
שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: רפי קוץ

מן המפורסמות הוא שנטל המיסוי בישראל הוא לא מהגבוהים בעולם המערבי. אבל אל תרוצו לבזבז את ההכנסה הפנויה הנוספת שזכיתם בה. כי מה שחשוב הוא לא כמה שקלים יש לכם בכיס אלא מה כוח הקנייה של אותם שקלים. לכן מחירים יקרים שקולים למסים יותר גבוהים. בהסתכלות הזאת, רמת המיסוי הסבירה בישראל היא אשליה. למשל, בעוד מדינות מערביות תומכות באופן ישיר בחקלאים (דבר שמעלה את המסים), מדינת ישראל החליטה במקום זה לתת לחקלאיה הגנה מתחרות ומיבוא, ואלה מעלים את המחירים. לא חסרות דוגמאות כאלו.

בעבר כיהנתי כחבר בוועדה פנים-ממשלתית להפחתת רגולציה. במסגרת זו, נפגשנו עם גופים עסקיים רבים, קטנים כגדולים. שמענו סיפור אחר סיפור על רגולציות חונקות ולעיתים משוללות כל היגיון (למשל, שצריך לחכות זמן רב לקבל תקינה על צעדים שבאופן מובהק משפרים בטיחות). רגולציה מעלה עלויות של חברות (שמגולגלות לצרכנים) וגם מקשה באופן לא פרופורציונלי על עסקים קטנים שיכלו להיהפך לאלטרנטיבות תחרותיות. כך עולה יוקר המחיה.

אבל הרי קריטי שתהיה רגולציה שתשמור על בריאות הציבור, תימנע הונאות, תגשר על בעיות אינפורמציה, וכדומה. אז איך יודעים שיש רגולציית יתר? לרוב הרגולציות יש היגיון מסוים, ולמי שלא מצוי בפרטי התחום הספציפי קשה מאוד להעריך אם הרגולציה מוצדקת. אבל בכל זאת, יש כמה אינדיקציות חזקות לעודף רגולציה.

קודם כל, יש השוואות בינלאומית שמעידות על כך. ומוצרים שעומדים בתקנים של אירופה וארה"ב, נניח, צריכים לעבור בדיקות תקינה מקיפות בישראל. איך מצדיקים זאת? התשובה הסטנדרטית היא ש"לכל ארץ יש מאפיינים שונים". זה יכול להיות אקלים שונה או הרגלים שונים של צרכנים. דוגמה ששמעתי ממשרד הבריאות: באירופה תמיד אופים פיצות קפואות בעוד שבישראל הורים שולחים אותם כמו שהם לילדים לבית ספר, ולכן צריך תקנים יותר מחמירים לכמות החיידקים המותרת. אולי, אבל דוגמה אחת לא מצדיקה שיטה.

אולי הרגולציה היותר אקטיבית פשוט משקפת ערך גבוה יותר לחיי אדם בישראל לעומת ארצות אחרות? כלומר אולי האיזון בין המחיר לבין סיכון בריאותי נוטה בישראל יותר לכיוון הבריאות וחיי אדם? למשל, במלונות בחו"ל אין בדרך כלל מציל בכל בריכת שחיה כמו שיש בישראל. אז אולי אנחנו מוכנים לשלם יותר ולצאת פחות לחופשות כדי לסכן פחות את ילדינו? על פניו, אי אפשר לשלול הסבר כזה, גם אם הוא לא עקבי עם דברים אחרים (למשל, כבישים אדומים שגבו חיי אדם רבים ועדיין לא מתוקנים). אבל אם מכירים את תהליך קבלת ההחלטות בישראל בענייני רגולציה אז מבינים שמאוד לא סביר שזה כל הסיפור. האיזונים פשוט לא נעשים.

להתאהב ברגולציה

ראשית, הרגולטורים לעיתים לא רואים כהגדרת תפקידם לדאוג ליוקר המחיה אלא רק לבריאות הציבור. שנית, אין להם את ההכשרה המתאימה לעשות את האיזונים ואין גוף להתייעץ אתו. שלישית, התמריצים האישיים של הרגולטורים נוטים בברור לכיוון הקטנת סיכונים - הם לא יקבלו תשבוחות על הורדת יוקר המחיה, אבל כן יבואו אליהם בטענות אם מישהו ייפגע. רביעית, יש נטייה לרגולטור להתאהב ברגולציה של עצמו. אם יסיר אותה, לא רק שאולי לא תהיה לו עבודה בעתיד אלא הוא יצטרך להודות לעצמו שהעביר שנים רבות בגרימת יותר נזק מתועלת.

הסיבה החמישית ואולי החשובה ביותר היא אידיאולוגיה. באחד המפגשים של הוועדה עם בכירים ממשרד הבריאות, הם הסבירו כמה הם משתדלים להקל על הכלכלה, אבל עם זאת, אי אפשר להתפשר כשמדובר בבריאות הציבור. כשניסיתי להגיד שצריך לקחת בחשבון גם שיקולי עלות-תועלת, נעניתי בצעקות: "בשום פנים ואופן לא, כשמדובר בבריאות הציבור אין שיקולי עלות תועלות ולשיקולים כלכליים אין שום תפקיד." הם הבהירו שאין הבדל בין משהו שיגרום למוות המוני למשהו שבסיכון קטן יגרום לאי נוחות למישהו: "בריאות זו בריאות, אין פשרות". כשזאת האידיאולוגיה של מקבלי החלטות, אז באמת אין הרבה למה לצפות (אפרופו הרופאים מומחי הקורונה שלא מקבלים את זה שראש הממשלה מאזן בין שיקולי כלכלה ובריאות).

סמכויות מקיפות

מה כל זה מלמד? ניסיונות להפחית את הנטל הבירוקרטי והרגולטורי דרך צעדים הדרגתיים ויצירת קונצנזוס פנים-ממשלתי - דינם להיכשל, וכבר נעשו ניסיונות רבים כאלו. רק לשינוי דרסטי של השיטה יש סיכוי. חוק ההסדרים הקרוב עושה צעד חשוב בכיוון הנכון בהקמת רשות רגולציה. כדי שרשות זאת תצליח, היא צריכה לקבל סמכויות מקיפות ובכלל זה היכולת לכפות שינויים על משרדי הממשלה השונים. רק ככה יש סיכוי להסרת חסם משמעותי להורדת יוקר המחיה פה.

הכותב הוא ד"ר לכלכלה ושימש בעבר ככלכלן הראשי של רשות התחרות וכממלא-מקום הממונה

עוד כתבות

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף